השיר נכתב בעקבות ביקורי הראשון במדריד ובספרד, לפני מספר שנים
קיצור תולדות הזמן הזה
לִפְנֵי חָמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנִים וּקְצַת, בְּשַׁבָּת
בְּמִסְגֶרֶת הִדּוּק הַצִּיר יְרוּשָׁלַיִם – מַדְרִיד
נִכְנָס יְהוּדִי לְמִנְזָר הַיַּחְפָנִיוֹת הַמַּלְכוּתִיוֹת
וּלְקַפֶּלָה בַּקָּתֶדְרָלָה שֶׁל אַלְמוּדֶנָה.
הָעִיר מְאָרַחַת בְּאוֹתָה עֵת אֶת גֶרְנִיקָה
מֵאִירָה לִקְרָאתוֹ אֶת גַּנֶיהָ הַמְפֻסָּלִים
מַרְחִיבָה רְחוֹבוֹת לְמִצְעָד זְמָן פָשִׁיסְטִי.
מִנְזָר מְפֹאָר, חָף מִפִּשְׁעֵי יַחְפָנוּת
עָמוּס יְשׁוּעִים מְדַמְמִים, מֵעָלֵיהֶם כְּרוּבִים.
עוֹמֵד הַיְהוּדִי עַל קְצוֹת אֶצְבָּעוֹת, לֹא מַאֲמִין
כָּתוּב שָׁם בִּשְׂפַת אִמּוֹ, ישׁוע מלך היהודים.
מְמַלְמֵל גִּרְסָה מְהֻסָּה בְּהַתְרָסָה אֲנוּסָה:
דָוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל חַי וְקַיָּם.
בַּקַּפֶּלָה מִתְנַהֶלֶת תְפִילָה, עוּגָב וְסוֹפְּרָן
אֱלֹהוּת חֲדִישָׁה בְּצֶלֶם אִשָּׁה.
מֵסִיר הָאָנוּס אֶת כּוֹבָעוֹ
לְפִי הַמִּנְהָג הַמְקוֹמִי, קָם וְמִתְיַשֵּׁב
כְּמִצְוַת הָאִינְקְוִיזִיצְיָה שׁוֹאֵף לְהִשְׁתַּלֵּב
לַדַּעַת אַחַת וּלְתָּמִיד, לְהִצְטַלֵּב
הֲאִם זֶה מוֹעִיל כְּמוֹ לְהַנִּיחַ תְּפִילִין
מוֹצֵא עַצְמוֹ מְגֹּרָשׁ לַמִּזְרָח
בְּכִיסוֹ דַּרְכּוֹן מְנוֹרַת הַקָּנִים.
שָׁב יְהוּדִי לִמְדִינַת חֲלוֹמוֹ
הַשְׁטָחִים כְּבוּשִׁים, זַעַם הַמְקוֹמִיִּים כְּבָר לֹא
בַּיִּשּׁוּב נְגֹהוֹת כָּבֶה הָאוֹר
עַל מַפַּת דְּרָכִים בּוֹעֶרֶת, פָּמוֹט שָׁמוּט
תְּפִילוֹת רֹאשׁ הַשָּנָה,
שִׁירוֹנֵי סְתָיו,
מִשְׁפָּחָה יְרוּיָה,
פָּעוֹט שָׁחוּט,
עֲרוּמִים עַל עִתּוֹן עֶרֶב-חַג
בֶּעָמוּד הָרִאשׁוֹן בְּאָדֹמְדָּם –
הָמָן בֵּן הַמְּדָתָא הָאֲגָגִי
(שֵׂם זְמָנִי,אחמדניג'אד)
רוֹצֶה לְהַשִּׁיב אֶת הַיְהוּדִים לִסְפָרָד.
אהוד שלום,
השיר שלך לוקח אותי למחוזותיה המסתוריים של ספרד לפני 500 שנה. הדמיון בו רב. לי יהיה קשה לכתוב שיר על דברים שקרו לפני 500 שנה.
הבית הלפני האחרון הוא הצבעוני ביותר בעיניי. אהבתי את "בכיסו דרכון מנורת הקנים" ואת "בישוב נגוהות כבה האור"
שיר יפהפה
גלית