בננות - בלוגים / / כלאחר גל (שיר מומחש בתמונה)
גילגול איטי
  • אהוד פדרמן

        דברי ימים אבודים  " וְסָפַרְתָּ לְךָ שֶׁבַע שַׁבְּתֹת שָׁנִים, שֶׁבַע שָׁנִים שֶׁבַע פְּעָמִים וְהָיוּ לְך יְמֵי שֶׁבַע שַׁבְּתֹת הַשָּׁנִים, תֵּשַׁע וְאַרְבָּעִים שָׁנָה."     וּבִשְׁנַת הַחֲמִשִּׁים, הָעֳלוּ בָּאוֹב עַצְמוֹת אָבִי שֶׁכִּמְעַט נָמוֹג בַּעֲנַן עָשָׁן שֶׁל דּוּבֶּק 10 וְהוּא בֵּן אַרְבָּעִים וְתֵּשַׁע   עַצְמוֹת הַשָׁנִים בָּהֵן מִלּוֹתי עָבְדוּ אֶת הַמִּסְפָּרִים                   עֲצוּמוֹת עֵינַיִם וְלֹא הִשְׁמִיטוּ וְלוּ חוֹב אֶחָד   הַשּׁוּמָן שֶׁצָּבַרְתִּי עַל בְּשָׂרִי לְכַסּוֹת אֶת שְׁרִירוּת הַלֵּב עַד-לֹא-יָדַע שֶׁאַהֲבָה וּכְאֵב תְּחוּשׁוֹת נִרְדָפוֹת הֵן   וְעוֹד בְּעֹצֶם מֶחְדָלֵי יָמַי,       רִבְבוֹת שָׁעוֹת אֲרוּרוֹת שֶׁעֻכְּלוּ בְּשֵׁרוּתָיו שֶׁל מֹלֶךְ הַמִלְחָמוֹת, יֵשׁ/יֵשׁ בְּרֵירָה   שְׁנוֹת שִׁירָה עֲצוּרָה שֶׁבִּלִיתִּי בְּמוֹסָד הַצַּעַר 'נְעוּרִים מְאֻשָּׁרִים' עֲצָמוֹת רַכּוֹת שֶׁל שְׂפַת אֵם, סְחוּטָה מִשִׂפְתֵי אָב עָיֵף, קְפוּצוֹת בֶּאֱמוּנָה שֶׁמִּלּוֹתָיו שֶׁל אָדָם קְצוּבוֹת, שְׁאוּבָה מִפְּטָמוֹת בּוּרוֹת   שׁוֹפְעוֹת אַהֲבָה מְפֻטְפֶּטֶת הַיּוֹנֶקֶת אֶת אִיד קִיוּמִי.   וּבִשְׁנַת הַיּוֹבֵל   קָרְמוּ עוֹר מְצֻלָּק מַצַּע לְדִבְרֵי    יָמִים אֲבוּדִים. בוגר התכנית לכתיבה יוצרת באוניברסיטת חיפה. ספר השירים , ' רחיפאי' ראה אור בהוצאת אבן חושן בשנת 2007   ספר השירים ' ויהי קול', ראה אור בהוצאת פרדס בשנת 2013 .    שירים רב-פסיגיים, חד-עונתיים, נטמנים פה ושם במטע הבננות

כלאחר גל (שיר מומחש בתמונה)

 

 

כלאחר גל

 
'חוֹף בִּלְתִי מֻכְרָז
הָרַחְצָה אֲסוּרָה!'
מכְרִיז שֶׁלֶט בְּגוֹן-דָּם
וּבִטְוַח יְרִיקָה
כּורֵז שֶׁלֶט יְרֹק-עַד :
'הַמֶּרְחָק לַחוֹף הַמֻּכְרָז
        1 ק"מ
(+ אֵינְסְפוֹר אֲפָסִים הַנּוֹסָפִים
בְּיוֹם רוֹגֵשׁ וּגְבַהּ גַלִּי)
וּמְסַיֵּג מִיַּד בְּשָׁחוֹר :
             'זְכוֹר !!!
הָרַחְצָה לְלֹא פִּקּוּחַ מַצִּיל מְסֻכֶּנֶת.'

וְתַחַת פִּקּוּחַ שִׁלְטֵי הַמָּגֵן
יָצָא אֶחָד מִילָדֶיךָ הַמַּלְאָכִיִים 
      אָבִינוּ שֶׁבַּשָׁמַיִם
מִתְחוּם הַקְלִיטָה
שֶׁל שְׁלָט הַחַיִּים, 
הִתְפַּשֵּׁט עַד תַּחְתוֹנָיו
וְנִכְנָס לַמַּיִם

וְפּוֹסֵידוֹן אֵל הַיָּם

הַנּוֹדַע בְּמַצָּבֵי רוּחוֹ הַהֲפַכְפַּכִּים
בָּלַע אֶת הַמִּנְחָה כִּלְאַחַר גַּל.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

6 תגובות

  1. הי אהוד, הים רוגש וקוראים גם כמה שאתה מתרגש
    וזה מתסכל שאנשים טובעים כשהם יודעים שאפשר לטבוע ובכל זאת נכנסים לים. וזה לא שאין ימים יפים לים וזה לא שאין מצילים בים. בדיוק כמו שכתבת: יש.

    • אהוד פדרמן

      סיגל, מסכים איתך שבחירה (מודעת או לא)במוות, של נפש קרובה לך – מתסכלת

  2. הכל היה שווה כדי להגיע לשורה הרעננה והעזה הזו:

    בָּלַע אֶת הַמִּנְחָה כִּלְאַחַר גַּל

  3. איריס אליה

    דווקא קשה לי הנימה העליזה הכללית.אבל מאד מצטרפת לסבינה. השורה האחרונה מסעירה ממש.

    • אהוד פדרמן

      כדי להסיר כל ספק ברצינותו של השיר הוסרה ממנו מה שכִּנִית איריס, הנימה העליזה

  4. לנחבא, היטבת להתנסח. קולע וקורע.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאהוד פדרמן