מוקדשת לידידי לבלוגרייה, גיורא פישר, בתקוה שאתה אוהב אותן גבוהות וקרירות.
אלפּינה
מִתְמַסֵּר לָךְ לְבָנָה בְּמִלּוּאֵךְ
פּוֹרֶשֶׂת לְפָנַי מִדְבָּרִיוֹת צְחוֹרִים לְלֹא כְּסוּת
מְאַהֵב קְרוּעַ בֶּרֶךְ לְמַרְגְלוֹת ה'מוֹן בְּלָאן, שֶׁרִי'
מַרְשָׁה לִי לְטַפֵּס עַל גּוּפֵךְ
אָחוּז בְּשָׁמַיִךְ בִּכְבָלֵי מֶשִׁי
לְהַחֲלִיק עַל מִדְרוֹנַיִךְ
בֵּינוֹת בְּתוּלֵי צוּקַיִּךְ
רַכּוּת עֲמָקַיִּךְ חֲרִישִׁית
נֶעְתָּק נְשִׁימָה מִגָּבְהֵךְ הַנֶּאְדָּר
מוֹתִיר בָּךְ נָתִיב נָמֵס
נִמְחֶה בִּן לַיִל
אֵינִי יְחִידֵךְ, מְתַעְתַּעַת
קוֹרֶצֶת בִּפְתִיתֵי שֶׁלֶג
מוֹעֵד, מֻכֵּה סַנְוֵרַיִךְ
שָׂמֵחַ בְּשִׁבְרוֹן רֶגֶל אֲחֵרַיִךְ .
לה פְּלָאן, מרץ 2004
לאהוד
כנראה הובנתי לא נכון. אין לי שום משיכה לקרות ונשגבות המצריכות הרבה מאמץ כדי להפשירן. מצד שני גם אין לי משיכה לכרמן הלוקחת את החיים ברצינות רבה מדי.
מה קרה? אין לך בארסנל שום שיר עם טופוגרפיה של מישור שיש בו קצת גבעות ומעט עמקים?
גיורא, סליחה ידידי שלא שאלתי אותך מה הנוף האהוב עליך לפני שנשאתיך עמי על כנפי דמיוני הרחיפאי. עכשיו כשאני יודע מה העדפתך הנופית-טופוגרפית אנסה לקלוע אליה…
תבדוק בפוסט הבא שלי ותגיד אם אתה מתחמם…
וכל זאת במסגרת מאמצי לעשות טוב לזולת – כמו אותו נער שאחרי שאמרו לו ב'פעולה' של 'הצופים' שצריך להרבות במעשים טובים ואז מצאו אותו מעביר זקנה את הרחוב הלוך וחזור ואם לא היו עוצרים אותו הרי היה ממשיך במעשיו הטובים עד היום הזה או עד מותה (המאוחר בין השניים…)