גילגול איטי ממשש נוף , טועם אהבה, רואה חשבון, שומע זמן. יום יבוא ויריח פרחים מן השורש
לאחר שוך הסערה שהפריעה למהלכו הנצחי של הקיץ הישראלי, שבתי לשוטט על שפת הים והנה מה שעלה בחכתי
הָפוּך על הָפוּך
אַתָּה יָכוֹל לִרְאוֹתָם
לְאַחַר הַסְעָרָה
בִּשְׂפַת הַיָּם
הֲפוּכִים עַל בִּטְנָם
רַגְלֵיהֶם בַּאֲוִיר
בְּאֵין אוֹנָם
אַתָּה יָכוֹל לִרְאוֹתָם
כִּסְאוֹת פְּלַסְטִיק
שֶׁהָיוּ מְכֻנָּסִים בְּעַצְמָם
וְעַכְשָׁיו צְהֻבִּים זֶה לְזֶה
וְאֵינְךָ יָכוֹל לִרְאוֹת
רוּחַ הַנּוֹשֶׁבֶת
בְּמַאֲמַץ שָׁוְא לָשׁוּב
בְּמַאֲמַץ שָׁוְא לָשׁוּב
וּלְהוֹרִידָם עַל אַרְבַּע
וְיֶלֶד שְׁפַל רוּחַ
הוֹפֵךְ מַעֲשֵׂה שָׂטָן
חִפּוּשִׁיוֹת כּוּשִׁיוֹת
עַל גַּבָּן
וּקְצַת לִפְנֵי מוֹתָן מִפַּחַד
אַתָּה יָכוֹל לִרְאוֹת
נָחָה עָלָיו רוּחַ אֱלֹהִים
וּמַצִּילָן מִיָּדָיו.
היי אהוד
אני אוהבת את החיות והכסאות הפוכים.
יש ערבוב חומרים חזק, ואמיתי
הפוך עך הפוך
להתראות טובה
שיר יפה מאוד במיוחד אהבת את מה שקורה עם הילד שפל הרוח. הרבה אמפטיה למה שייקרא על ידי עיוורים רוע.
יפה ,אהוד ,וברוח פורים ונהפוך הוא, ובאשר לילד טוב שרוח אלוהים צלחה עליו, אצל המבוגרים זה בקושי קורה.
חנה יקירתי, האם את שבויה עדיין
בתפיסה שילדים הם תמימים ?
מירי, קראת היטב את המתחולל בראשו של הילד
רוח ים
אַתָּה יָכוֹל לִרְאוֹתָם
לְאַחַר הַסְעָרָה
בִּשְׂפַת הַיָּם
הֲפוּכִים עַל גַּבָּם.
רַגְלֵיהֶם בַּאֲוִיר
חִפּוּשִׁיוֹת
וְכִּסְאוֹת פְּלַסְטִיק
בְּאֵין אוֹנָם
וְאֵין רוּחַ הַנּוֹשֶׁבֶת
גַּם לֹא רוּחַ אֱלֹהִים
שֶׁתַּעֲמִיד אוֹתָם עַל רַגְלְיהֶם
לִפְנֵי מוֹתָם מִפַּחַד.
לנחבא אל הכלים
אני פתוח להערות ביקורתיות, אך
מה שאתה עושה בשיר שלי, במסווה מזויף
של הצטנעות, הוא מעשה אלימות בלתי
הולם ובעילום שם.
אם יש לך מה לומר – אמור זאת בקולך
ותחת שמך. ועאלק, אל תתעלק על יצירות
של אחרים
אתה יכול למחוק את מה שהצעתי.
מסתבר שסובלנות היא עניין יחסי. פשוט ראיתי שאתה מרשה לעצמך להעיר לאחרים ,חשבתי לתומי שאתה פתוח גם להצעות של אחרים.
אם הייתי כותב את שמי האמיתי,האם זה היה הופך את מעשי לטובים יותר?
אלימים פחות?
חג שמח
שלך
הנחבא עמוק עמוק אל הכלים כדי שרוח הזעם לא תהפוך אותי על גבי.
לנחבא אל הכלים, אין לי כל כוונה להפוך אותך על גבך ולא לנסות להסיר את המסכה מפניך . ואני מאחל לך שיקוים בך בכל ימות השנה ולא רק בפורים, מאמר השיר: היש צוהלת ושמחה – כמוני מסכה.
אך היות ואתה נשמע לי בר שיח תרבותי לא אסתפק באיחולים ואסביר לך את עמדתי 'הזועמת' :
אני רואה בבלוג שלי במידה מסוימת את ביתי ויצירותי היא קניני הרוחני הממלא את חדריו. לכן כשם שאני מתיחס לכל רעול פנים שאני פוגש בביתי כאל פורץ -עד שיוכיח לי אחרת, כך אני מתיחס לעלומי שם המגיבים ליצירותי בביתי הוירטואלי כפרסונה נון גרטה.
שיר יפה, אהוד
שמחה שהעלית אותו בחכתך ולא דג
אוהבת את ביטויי הרוח השונים
אכן אני מוצא את עצמי חוזר שוב ושוב
לעולם הרוחות על שלוש מאות ושישים
מקורותיהן, כיווניהן, ומשמעויותיהן