בננות - בלוגים / / מסע מודרך ברחבי חיפה
גילגול איטי
  • אהוד פדרמן

        דברי ימים אבודים  " וְסָפַרְתָּ לְךָ שֶׁבַע שַׁבְּתֹת שָׁנִים, שֶׁבַע שָׁנִים שֶׁבַע פְּעָמִים וְהָיוּ לְך יְמֵי שֶׁבַע שַׁבְּתֹת הַשָּׁנִים, תֵּשַׁע וְאַרְבָּעִים שָׁנָה."     וּבִשְׁנַת הַחֲמִשִּׁים, הָעֳלוּ בָּאוֹב עַצְמוֹת אָבִי שֶׁכִּמְעַט נָמוֹג בַּעֲנַן עָשָׁן שֶׁל דּוּבֶּק 10 וְהוּא בֵּן אַרְבָּעִים וְתֵּשַׁע   עַצְמוֹת הַשָׁנִים בָּהֵן מִלּוֹתי עָבְדוּ אֶת הַמִּסְפָּרִים                   עֲצוּמוֹת עֵינַיִם וְלֹא הִשְׁמִיטוּ וְלוּ חוֹב אֶחָד   הַשּׁוּמָן שֶׁצָּבַרְתִּי עַל בְּשָׂרִי לְכַסּוֹת אֶת שְׁרִירוּת הַלֵּב עַד-לֹא-יָדַע שֶׁאַהֲבָה וּכְאֵב תְּחוּשׁוֹת נִרְדָפוֹת הֵן   וְעוֹד בְּעֹצֶם מֶחְדָלֵי יָמַי,       רִבְבוֹת שָׁעוֹת אֲרוּרוֹת שֶׁעֻכְּלוּ בְּשֵׁרוּתָיו שֶׁל מֹלֶךְ הַמִלְחָמוֹת, יֵשׁ/יֵשׁ בְּרֵירָה   שְׁנוֹת שִׁירָה עֲצוּרָה שֶׁבִּלִיתִּי בְּמוֹסָד הַצַּעַר 'נְעוּרִים מְאֻשָּׁרִים' עֲצָמוֹת רַכּוֹת שֶׁל שְׂפַת אֵם, סְחוּטָה מִשִׂפְתֵי אָב עָיֵף, קְפוּצוֹת בֶּאֱמוּנָה שֶׁמִּלּוֹתָיו שֶׁל אָדָם קְצוּבוֹת, שְׁאוּבָה מִפְּטָמוֹת בּוּרוֹת   שׁוֹפְעוֹת אַהֲבָה מְפֻטְפֶּטֶת הַיּוֹנֶקֶת אֶת אִיד קִיוּמִי.   וּבִשְׁנַת הַיּוֹבֵל   קָרְמוּ עוֹר מְצֻלָּק מַצַּע לְדִבְרֵי    יָמִים אֲבוּדִים. בוגר התכנית לכתיבה יוצרת באוניברסיטת חיפה. ספר השירים , ' רחיפאי' ראה אור בהוצאת אבן חושן בשנת 2007   ספר השירים ' ויהי קול', ראה אור בהוצאת פרדס בשנת 2013 .    שירים רב-פסיגיים, חד-עונתיים, נטמנים פה ושם במטע הבננות

מסע מודרך ברחבי חיפה

 

 

חברותי וחברי לבנניה, אני לוקח אתכם למסע בעיר חיפה בה בליתי את רוב ימי  והיא משמשת השראה לכתיבתי כפי שמרמז שמו של ספר שירי  "רחיפאי" שיצא לאור  בהוצאת אבן חושן.  
נתחיל את המסע בגני העיר. 
אגב, התמונה על כריכת הספר  היא של הפסל "נערה ויונה" שפיסלה אורסולה מלבין ומוצב ב"מצפור השלום" המוזכר בשיר הרביעי 

[ גַנים תלויים]
                                                                            
 
1)
אִם רוֹצֶה תּוֹשָׁב לְהַרְחִיק
אֶלֶף מִלִּים מִבֵּיתוֹ
לוֹקֵח טִיּוּל מְאֻרְגָּן
בַּגַּנִּים הַבָּהָאִים
הַתְּלוּיִים כְּמִגְדָל שֵׁן
בְּצַוָּארָהּ שֶׁל עִירוֹ.
אִם מִתְפַּעֵל תּוֹשָׁב
מֵעֲרוּגוֹת בֵּית עַלְמִין
מִשְׁלֵמוּת שֶׁל לָמוּת,
מִצְטַרֵף לְסִיּוּר מֻקְדָם
בְּגַן-הָעֵדֶן הַמְרַחֵף
בָּעַרְפִּיחַ שֶׁל חֵיפָה.
אִם מְקַנֵּא תּוֹשָׁב
בִּירֹק-עַד מַלְכוּתִי
שֶׁל דֶּשֶׁא שְׁכֵנָיו
שֶׁבְּכִיסָם דַּרְכּוֹן זָר
וּבְגַנָּם זָהָב נִקְבַּר
הוּא נִזְכָּר בְּיַלְדוֹ שֶׁל מִידָאס.
 
2)
 
אִם רוֹצֶה מְקוֹמִי לָרוּץ, לְהַזִּיעַ
לְטַיֵּל עִם כַּלְבּוֹ
הַמְסַמֵּן טֶרִיטוֹרְיוֹת אַהֲבָה
לָשֶׁבֶת עִם נַעֲרָתוֹ
עַל סַפְסָל עִלּוּסִים
בְּלִי לְהֵעָצֵר בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה שֶׁל גַּנָּנְאֵל
בְּגִין מַעֲשִׂים מְגוּנִים בְּגַנוֹ,
אִם אוֹהֵב מְקוֹמִי אֶת יַלְדוֹ
שֶׁמִשְׂחָקוֹ רוֹמֵס דְּשָׁאִים
צְחוֹקוֹ מַפְרִיעַ לַשְׁכֵנִים
וּסְחַרְחֹרֶת הִיא אָשְׁרוֹ,
מְצֻוֶּה הוּא בְּפִי אֵל צְבָאוֹת:
קַח-נָא אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ
לְגַּןמִשְׂחָקִים   
שֶׁהוּקַם בִּידֵי הוֹרָיו
שֶׁל יֶלֶד שֶׁנָּפַל בַּקְרָב .
 
 
 3)
 
אִם מְחַפֵּשׂ גֵּר-תּוֹשָׁב 
אַחְוָה גַּבְרִית
יְהוּדִית עַרְבִית,
שְׁעַת שִׁכְחָה מֵאִנְתִיפָאדָה
אִם מְחַפֵּשׂ בֶּן-מִעוּטִים    
הַרְפָּיָה קְנוּיָה, גִּלְגּוּל ג"וֹינְט
אוֹ סְתָם לְזַיֵּן יְהוּדִי
אוֹמֵר לוֹ חִשְׁקוֹ :  
לֵךְ-לְךָ עִם רֶדֶת חֲשֵׁכָה
לְגַן הַזִכָּרוֹן שֶׁל חֵיפָה.
 
אִם מִתְעַקֵּשׁ בֵּן פָלָסְטִינִים
מְאֻכְזָב סָדָאם חוּסֵין  
לִהְיוֹת אוֹפְּטִימִי לְלֹא תַּקָּנָה
הוּא מִתְפָּעֵל מִנּוֹף מְעֻשָּׁן פְּצָצוֹת
שׁוֹאֵף לְהֵאָפֵף בְּאֵדֵי אַמּוֹנְיָה
מַשְׁקִיף בְּעֶרְגָה מֵהַכַּרְמֶל
אֶל נַסְרָאללָה עֶזְרוֹ הַתּוֹרָן
רוֹאֶה קַטְיוּשׁוֹת בִּמְעוּפָן
[עִם גִּנָּה וְלוּל הָיָה בֵּיתוֹ]
צוֹעֵק כְּבוֹדוֹ הַמֻּשְׁפָּל: תָּמֹת נַפְשִׁי עִם שִׁמְשׁוֹנִים!
 
 
4)
 
אִם אוֹהֵב מְשׁוֹרֵר יָלִיד
אֶת נוֹפָהּ שֶׁל עִירוֹ  
אוֹמֶרֶת אַהֲבָתוֹ:
לֵךְ-לְךָ לְגַן הַפְּסָלִים
"מִצְפּוֹר שָׁלוֹם"
הַנָּצוּר בֵּין 2 בְּנוֹבֶמְבֶּר
[ יוֹם הַצְהָרַת בַּלְפוּר]
לַצִּיּוֹנוּת, פִּנַּת הַצַּלְבָּנִים.
פַּעַם קָרְאוּ, אֻמּוֹת מְאֻחָדוֹת
לַמּוֹרָד הָאָרֹךְ וְהַתָּלוּל
הַמַּפְרִיד עַרְבִים מִיהוּדִים
וְעַכְשָׁיו תְּקוּעָה  הַצִּיוֹנוּת
בְּלֵב וָאדִי נִיסְנָאס.
פָלָסְטִינִים מֵהָעִיר הַתַּחְתִּית
מְטַפְּסִים בִּרְחוֹב שִיבַת צִיוֹן
לְעֵבֶר מַעֲלֵה הַשִּׁחְרוּר.
 

 

 

14 תגובות

  1. כמה טוב לזהות כמעט כל רחוב וגן!
    אפילו עם אורסולה הייתי מיודדת כשגרתי שנה בעין הוד.

    חיפה זה באמת מקום אחר.

    ההברקה של הטקסט היה השורה "למות עם שמשונים!" כל הכבוד.

    • אהוד פדרמן

      המושג : מקום אחר, טעון משמעויות רבות שאיני יודע אם התכוונת אליהם שכן "האחר" הוא בדרך כלל המופלה והדחוי. ואכן, תחושתי היא שחיפה הפכה עם השנים למקום אחר במובן הלא נחמד של המילה

      • אהוד, להפך! " אחר" משמש היום כדי לומר מיוחד, לא סטנדרטי, עם אוירה אוטנטית. הרי כל אולמי השמחות וגני הארועים מפרסמים שהם מספקים "ארוע מסוג אחר".

        חיפה פחות מוכרת מיתר הערים הגדולות והביקור בה מלא הפתעות. פתאם ההר והגן המטפס והאורות שנדלקים בו בלילה — הגנים הבהאיים הם תוספת לפלאי-העולם.

        • אהוד פדרמן

          אשר לגנים הבהאיים, אני מסכים איתך שהם יפים מאוד, אך לדעתי הם במידה רבה מנוכרים לעיר חיפה כפי שוודאי הבנת מתוך השיר שלי.
          "אלף מילים" המופיע בשיר, הוא ביטוי דו משמעי שכן מיל ביחיד ומילים ברבים זה גם מידת מרחק בינלאומית

  2. הנה,
    צדקת.
    אתה יודע לכתוב אירוניה.
    זה אומר שאני צריך ללמוד ולהשתפר.

  3. רות בלומרט

    שלום לך חיפאי,
    יש לך שירים על רח" הרצל, אחד העם,שמריהו לוין, או על החלוץ יל"ג ואחרים בהם עברה ילדותי החיפאית?
    בהצלחה עם הספר

    • אהוד פדרמן

      תודה רות. רחובות הדר שהזכרת ירדו מגדולתם בעבר ועברו שינויים רבים הן חיצוניים והן דמוגרפיים. לאחרונה השקיעה העירייה כספים רבים שקיבלה אחרי המלחמה ב"מתיחת פנים" של חלק מהרחובות, אך היפהפיה הנרדמת עדיין לא מצאה את הנסיך שישיב אותה לחיים

  4. אין כמו ח-יפה עירנו
    רעיון מדליק ,שירי גנים "
    צודק גיורא, אתה יודע לכתוב אירוניה גם בשירים
    צריכה להשלים את החסר : את מצפור השלום אינני מכירה

    • אהוד פדרמן

      מצפור השלום הוא גן יפהפה במורד שדרות הציונות (לשעבר שדרות או"ם) המלא פסלים יפים בעלי אופי נאיבי (כמו האמונה שנזכה בימינו לחיות בשלום עם שכנינו הפלסטינאים) שתרמה הפסלת אורסולה מלבין לעיר חיפה.
      אם תקישי בגוגל את שמה תוכלי ללמוד על פועלה ולראות סרטון על יום הולדתה התשעים שנחגג בגן

  5. נו, באמת יש אצלכם הרבה אפשרויות. בסוף תהיו אמסטרדאם און דה קישון. אהבתך לעיר בוקעת מן השירים.

    • אהוד פדרמן

      מי יכול לעמוד בפני כשפיהן של יפהפיות נמות. עשרות שנים קמתי בכל בוקר, ישבתי ליד החלון וצפיתי בואדי הירוק הגובל בביתי שהוליך את מבטי אל הים. ובערב ישבתי ליד אותו חלון וצפיתי בשקיעות נהדרות, עד שיום אחד הנוף התרגם באורח פלא לשירים

  6. טובה גרטנר

    היי אהוד
    אינני חיפאית, אך נהנתי… כל כך יפה
    זורם
    להתראות טובה

    • אהוד פדרמן

      תודה טובה. את מוזמנת להזדרז ולבקר בחיפה שכן ביטלו את עוצר הלילה ובינתיים לא צריכים דרכון או אשרת כניסה

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאהוד פדרמן