גילגול איטי ממשש נוף , טועם אהבה, רואה חשבון, שומע זמן. יום יבוא ויריח פרחים מן השורש
דובר שפת הים מציע :
א) אם אתם יכולים להרשות לעצמכם – טוסו לחו"ל. אפילו קפריסין נמצאת מחוץ לטווח הרקטות וטווח הקליטה של רשתות הטלביזיה הישראלית
ב) באם אתרע מזלכם ואתם חייבים להשאר בארץ – התנתקו בהדרגה מאמצעי התקשורת, בסדר הבא – טלויזיה, אינטרנט, רדיו, טלפון.
ג) אם אתם מוכרחים לשמוע התראות הקשיבו לקול המוסיקה. אמנם אתם עשויים להיקלע לסיטואציה מוזרה שבאמצע שידור חוזר של שיר בגרמנית שעוסק בכאב לב שמקורו באהבה תשמעו : אזעקת צבע אדום בזיקים, בחלץ, באשדוד בנס-ציונה וביישוב בדואי לא מוכרז ( השמות בדויים), אך מעבר לכך, שגרת המוסיקה נשמרת, למעט התרעות מטרידות לגבי האפשרות שהתחנה תיסגר ותשאיר אותנו חשופים לאלימות המפרסמים.
ד) נצלו את התראות הצבע האדום כדי ללמוד וללמד את בני ביתכם, ידיעת הארץ. הצעה למשחק חינוכי : סמן במפה עיוורת באיזה טווח מציר הרשע נמצא כל יישוב. מנה את הוראות פיקוד העורף בטווח הרלוונטי. במשפחות פתוחות, אפשר להשחיל שאלה לא חינוכית – האם אמא או אבא מקפידים על ההוראות של מיכל דליות ולא שוכחים פה ושם ילד במכונית .
ה) כמו שאייבי נתן חזר ואמר בקול השלום ז"ל – שתו מים.
ו) אמנם שונאינו רצו מאז ומעולם לזרוק אותנו – אלה לכבשנים ואלה לים – אך בעידן המלחמות הלא נורמליות בהן העורף הוא החזית, הים יכול לשמש כמרחב מוגן מצוין . קודם כל, הַיִּמַּח שמם וזכרם אינם מכוונים את הרקטות האיראנאציות שלהם לעומק הים. אם כבר תיפול רקטה בים, הוא יספוג באהבה את ההדף, שלא לדבר על כך שעליכם יותזו רק רסיסי מים . הסיכוי שרקטה תפגע בכם ישירות בעודכם שוחים חזה , שווה, פחות או יותר, לסיכוי שלכם לזכות פעמיים בפרס הגדול בלוטו. בקיצור, בהישמע האזעקה, רוצו למים! אל תטמנו את ראשכם בחול !
ז) לא לשכוח להתמרח בקרם הגנה – השמש הישראלית, רצחנית . אך זו לא הסכנה היחידה הנשקפת לכם . ישנן גם המדוזות. כאן יחליט כל אחד בעצמו, האם להציל את עורו, או את חייו.
ח) אם הים סוער, שימו מבטחכם בדגל. מעל לכל מגדל מצילים מתנופף בימים אלה בחצי התורן דגל ישראל כשמעליו דגל שחור קטן המתנוסס מעל המלים
'ככל האפשר' הכלולות בפקודה להימנע ככל האפשר מפגיעה באזרחים חפים מפשע. (אין סיכוי לדגל לבן בעונת המבצעים)
'ככל האפשר' הכלולות בפקודה להימנע ככל האפשר מפגיעה באזרחים חפים מפשע. (אין סיכוי לדגל לבן בעונת המבצעים)
ט) שכיבה בצד הדרך עם ידיים על הראש , לא תחשב ככניעה ליִּמַּח שמם וזכרם.
י) אם תפסה אתכם האזעקה באמצע הלילה במיטתכם או במיטה זרה – כסו את אוזניכם בכר והישארו שכובים. הסיכוי שתיפלו ותשברו עצם בעודכם רצים הלומי אדרנלין למרחב מוגן, גדול אלפי מונים מהסיכוי שתיפגעו מטיל. היזהרו שלא לכסות את הפה והאף אלא רק את האזניים. אין המלצה ספציפית לגבי העיניים.
י"א) בילדותנו התגברנו על הפחד למות בעזרת השיר: "/בליל י"א באדר/ איש לפני מותו, אמר/ טוב למות, נמות בגיל/ בעד ארצנו ב…."
כלקח לקראת מבצעי החורף: האם לא ראוי להחזיר את השיר לתכנית הלימודים בגני החובה ובבתי הספר היסודיים ?
יש הרגשה שבעזה כבר שנים, שרים אותו לתינוקות כשיר ערש (יש הגורסים : הרס והמחמירים אומרים: ארס )