ביוגרפיה חיצונית: יליד רוסיה הלבנה. MA במתמטיקה. עולה חדש כבר שלושים שנה. מורה ליוגה כבר חמש עשרה שנה. מהנדס תוכנה לפרנסתי. כותב שירה, פרוזה, מאמרים ותרגומים מדי פעם.
ביוגרפיה אחרת: תורת היוגה העתיקה שינתה את הרכב הדם שלי והניסיון המתמיד ליישם את האמת והיופי שלה בחיי היום-יום מהווה את האתגר של חיי.
ללא
ניתן לעבור את החיים עם מעט מזון, אוויר, מים וללא מין.
חני, על פני השטח זה נראה לי בסדר אם לא הופך לאהבה גדולה לעצמך, אין מגעיל מזה בעיניי. בין סוגים רבים של אהבה גדולה אפשר למצוא גם דבקות גדולה לאל או האדם, או אנושות. לי יש רק תנאי אחד – שיהיה זה גבוה עד כמה שניתן.
שירה יקרה,
אני יכול להכיר לך די הרבה אנשים שלשאלה שלך יגיבו "חס וחלילה!", ומייד. חלקם אנשים מדהימים, צעירים, יפים כל-כך שכל הנשים בסביבה אומרים "כמה חבל!!!", "איזה פיספוס!!!". 🙂
יש לי הרבה חברים צעירים יחסית (30-40)מסוכנים מאוד. הם נזירים מושבעים. הם לא מחזירים את כולם בתשובה, אך עצם קיומם מאורר תהיה ואכזבה אצל נשים בסביבה.
… מוריד מעצמי "חובת" המשך החיים שנובעת מאגו…
אהבת אלוהים יכולה להיות ארוטית. זה מה שקרה להילדרגד מבינגן. היו גם הזיות מין פרועות של אורגיות עם השטן ומה לא. בכלל מי אמר שלא היה מין במנזרים?
אם מוותרים לא רק על יחסי מין אלא גם על המיניות, אז כן, אפשר בלי מין.
אפשר גם בלי יד.
תמיד יש חריגים אמיר, וגם ההתנזרות היא מאד קשה ומועדת לכשלון, אבל האהבה הארוטית הגדולה ביותר היא לא לחומר, היא מרעידה עולמות, היא הברק בשמיים, היא המבול, היא רעידת האדמה 10 בסולם ריכטר, היא איננה אתה, היא איננה אני
רונית יקרה,
דעתי היא שאנחנו איננו ייצורים חומרניים ואפילו לא חומריים. אין חומר. לא קיים. לא בטוח שיש אפילו חלקיקים. אף אחד לא מצא עדיין תשתית חומרית של הייקום. לכן מזון, מים וכוי הם לא באמת התשתית, זה רק נראה כך.
אהבה לעצמנו בלבד? מפחיד נורה. נורה.
כן רונית, שמעתי. שמעתי עדויות על מותם של סבא וסבתא שלי שנקברו חיים ביחד עם כל יהודי הכפר בשם דוברובנו ושלושה ימים אדמה נעה מעליהם…
אך כל זה ברמת החומר. אפשר להפך אותו לחומר אחר או להפוך חי למת. אלה מעשי אדם מפלצתי. אי-אפשר להשמיד נשמה שלנו, זיכרונות, אהבות, נסיונות וכוי. החומר חולף, הנשמה נצחית – יהדות…
אנחנו הקרבנו חומר, היתה זאת הקרבה הכי גדולה בהיסטוריה האנושית. הם נכשלו.
אולי התגלגלתי מנשמתו של סבא? – שוב יהדות…
ובכל זאת, העולם לא עשוי מחומר, אין חומר – זה כבר מדע, אפילו לא יהדות.
אז מה נשאר? תשובתי – אהבה גדולה, כל-כך גדולה שמותר לקרוא לה אלוהים.
נכון, בתנאי השואה רגשות אלה הן לוקסוס, אך בכל זאת גם הם וגם אנחנו ממנה בנו ואליה נחזור. ואם גם בדרך נחפש אותה, יהיה זה חיפוש במקום הראוי. ואם נמצא מפירוריה כאן ונצליח להקדיש לה את חיינו, שוב – מעשה ראוי.
דעתי. תקוותי שלא שלי בלבד.
לאיזו אהבה גדולה אתה מתכוון? אהבה בין בני זוג? אהבה לחיים? אהבה לתחום מסוים – לימוד? יצירה? עבודת הלב? עבודת השם? עבודה על המידות? עבודה למען האנושות? – כמה אהבות גדולות ישנן…
באשר למין – כל הגדול מחברו יצרו גדול יותר, ובעיני לא יכולה להיות הפרדה מאהבה (לא משנה למה) ליצריות – וכל המתנזרים – אנשים מיניים במיוחד הם, יצריים מאוד, שלא יודעים להכיל את היצריות שלהם.
מיכל יקרה,
אני מתכוון לכל סוג של אהבה, בתנאי אחד – שתהי זאת אהבה גבוהה עד כמה שניתן. כי באהבה נברא העולם והאדם ובאהבה יתמוסס. וכל מה שאמרת – רק הביטוי שלה.
באשר למין. גם הוא ביטוי של אותה האהבה וגם מקרה הפרטי שלה.
העולם חדור רק חומר אחד שבאמת קיים – חומר של אהבה עצומה. אני לא מבין את הגישה היהודית/הנוצרית של יצר רע, עבורי זה רק הנמכה אנושית מוגבלת. לא כדאי להשקיע בו חיים יקרים. גם למין הייתה מטרה גבוהה במקור.
גרא, בהחלט. אבל מבחינתי, אהבה בכלל, גדולה, קטנה. אהבת הכל.
ולמה אנחנו בוחרים לזלול, למה אנחנו כאלה גרגרנים במקום לצרוך אהבה? למה קל יותר למצוא מזון, שתיה, חומר ולא אהבה?
אנחנו פשוט לא מתורגלים, צריך לתרגל כל יום, לאהוב.
לוסי יקרה, אנחנו יודעים מצויין שקל יותר למצוא גרגירי חמניות ולא אהבה גדולה. האם אחפש רק לגרגר כל חיי? לא פיספוס גדול? מסכים. כל יום. ואת יודעת? אם היא חודרת כל וממנה עשוי הכל, למה לא נראה אותה בכל? בבני זוג, ילדים וגם, כן גם בגרגירי חמניות.
תודה סבינה,
אני סבור ששירה, גם שירה, היא דרך טובה לראות את הנולד. ויש לה גם תפקיד והוא גבוה. למשורר יש יתרון – הוא כבר חושב גבוה. והאדם זה מה שהוא חושב… כך לימדוני.
אחר כך חשבתי שגם אהבה לזולת יכולה להיות א – מינית במיוחד אם הוא נזקק , ואתה באמת רוצה לעזור.
ראיתי את זה בעבודתי עם ילדי חינוך מיוחד.
אהבה לאל היא מאד גבוהה וכוללת הכל.
אבל האל מבקש שלפני תפילה נבטיח את ואהבת לרעך כמוך ולפני השינה נאמר שאנחנו מוחלים לכל מי שפגע בנו היום.
הוא בעצם רוצה שנאהב את מי שלמטה וכך נתחבב עליו וההפך.
אהבת אם לילד, אהבת האל ואהבה לאל, ואהבת לרעך…, אהבתו של התלמיד הרוחני למורה הרוחני אמיתי, יש ויש.
אלוקים הוא אהבה, אהבה היא אלוקים, הכל היא, הכל הוא, הדת הכי גבוהה היא דת של אהבה וממנה נברא העולם…
פרפרים ברשת מורה ליוגה, כותב, איש מחשבים
ניתן רק להתקיים ,גרא, אך לא לחיות ממש
רק התקווה עדיין מחזיקה מעמד…
נכון גרא, ואפילו מוכח, תינוקות ללא מגע אהבה מתו.אבל בשעת מצוקה האם מספיק לאהוב את עצמך?
חני, על פני השטח זה נראה לי בסדר אם לא הופך לאהבה גדולה לעצמך, אין מגעיל מזה בעיניי. בין סוגים רבים של אהבה גדולה אפשר למצוא גם דבקות גדולה לאל או האדם, או אנושות. לי יש רק תנאי אחד – שיהיה זה גבוה עד כמה שניתן.
ללא מין, גרא? השם ישמרנו… 🙂
שירה יקרה,
אני יכול להכיר לך די הרבה אנשים שלשאלה שלך יגיבו "חס וחלילה!", ומייד. חלקם אנשים מדהימים, צעירים, יפים כל-כך שכל הנשים בסביבה אומרים "כמה חבל!!!", "איזה פיספוס!!!". 🙂
לא הבנתי את ה"כמה חבל"… ונוטה להסכים עם אמיר. מה גם שמין הוא חלק הכרחי מאד להמשך החיים תרתי משמע.
למרות שסבתי הפולניה היתה מכחישה זאת מכל וכל… 🙂
יש לי הרבה חברים צעירים יחסית (30-40)מסוכנים מאוד. הם נזירים מושבעים. הם לא מחזירים את כולם בתשובה, אך עצם קיומם מאורר תהיה ואכזבה אצל נשים בסביבה.
… מוריד מעצמי "חובת" המשך החיים שנובעת מאגו…
נראה לי שגם בהתנזרות יכול להיות לא מעט אגו…
יש כל מיני דרכים לחיות את החיים.
שיהיה להם לבריאות! 🙂
שירתי יקירתי,
בואי נעשה קצת סדר בבלגן וניתן לכל אחד ללכת בדרכו שלו. ואין שניים דומים ודרכם שונה. לאן? לאהבה גדולה כמובן!
ניתן לעבור את החיים עם מעט מזון, אוויר, מים וללא אהבה גדולה.
אך רק בקושי רב ניתן להתקיים ללא מין. אפילו אהבה גדולה הופכת אז להיות מטפורה די יבשה.
ומה עם הנזירים, אמיר? אהבת אלוהים ממלאה כל תא ותא. המין מוטמר לאהבה גדולה.
אהבת אלוהים יכולה להיות ארוטית. זה מה שקרה להילדרגד מבינגן. היו גם הזיות מין פרועות של אורגיות עם השטן ומה לא. בכלל מי אמר שלא היה מין במנזרים?
אם מוותרים לא רק על יחסי מין אלא גם על המיניות, אז כן, אפשר בלי מין.
אפשר גם בלי יד.
אמיר, אפשר בלי יד.
אך במקרה השלך זה נראה לי כאהבה גדולה.
למין? גם זה יכול להיות מאוד גבוה. נראה לי שהיום כבר אין ממש מומחים לטנטרה. אולי. לא חקרתי.
תמיד יש חריגים אמיר, וגם ההתנזרות היא מאד קשה ומועדת לכשלון, אבל האהבה הארוטית הגדולה ביותר היא לא לחומר, היא מרעידה עולמות, היא הברק בשמיים, היא המבול, היא רעידת האדמה 10 בסולם ריכטר, היא איננה אתה, היא איננה אני
אם נניח לרגע שמין ואפילו אהבה לזוג(ית) הם איזה חלק יפה אך קטן מאהבה גדולה יותר, נראה שאני בכל-זאת צודק אי-שם במרחב…
אני מניחה שבכל זאת אוויר מים ומזון בסיסיים יותר בפירמידה של מאסלו..
בקושי רב ללא אהבה מספיקה לעצמנו.
רובנו מתקיימים כך.
אהבה "גדולה" לא נראית לי כתנאי בל יעבור לחיים טובים.
רונית יקרה,
דעתי היא שאנחנו איננו ייצורים חומרניים ואפילו לא חומריים. אין חומר. לא קיים. לא בטוח שיש אפילו חלקיקים. אף אחד לא מצא עדיין תשתית חומרית של הייקום. לכן מזון, מים וכוי הם לא באמת התשתית, זה רק נראה כך.
אהבה לעצמנו בלבד? מפחיד נורה. נורה.
ללא אהבה גדולה אפשר רק להתקיים. לא לחיות באמת.
זה רק נראה כך,
אבל שמעת עדויות של ניצולי שואה ?
להם לא היה מזון ומים די צרכם,
ולכן עד היום הם יודעים,
ש:
אהבה זה לוקסוס, סקס זה לוקסוס,
כל דבר הוא לוקסוס,
כאשר אדם רעב ללחם וגווע.
אנחנו פשוט לא אנשים רעבים ללחם ולכן לא יכולים לדון בזה אסתטית לדעתי.
כן רונית, שמעתי. שמעתי עדויות על מותם של סבא וסבתא שלי שנקברו חיים ביחד עם כל יהודי הכפר בשם דוברובנו ושלושה ימים אדמה נעה מעליהם…
אך כל זה ברמת החומר. אפשר להפך אותו לחומר אחר או להפוך חי למת. אלה מעשי אדם מפלצתי. אי-אפשר להשמיד נשמה שלנו, זיכרונות, אהבות, נסיונות וכוי. החומר חולף, הנשמה נצחית – יהדות…
אנחנו הקרבנו חומר, היתה זאת הקרבה הכי גדולה בהיסטוריה האנושית. הם נכשלו.
אולי התגלגלתי מנשמתו של סבא? – שוב יהדות…
ובכל זאת, העולם לא עשוי מחומר, אין חומר – זה כבר מדע, אפילו לא יהדות.
אז מה נשאר? תשובתי – אהבה גדולה, כל-כך גדולה שמותר לקרוא לה אלוהים.
נכון, בתנאי השואה רגשות אלה הן לוקסוס, אך בכל זאת גם הם וגם אנחנו ממנה בנו ואליה נחזור. ואם גם בדרך נחפש אותה, יהיה זה חיפוש במקום הראוי. ואם נמצא מפירוריה כאן ונצליח להקדיש לה את חיינו, שוב – מעשה ראוי.
דעתי. תקוותי שלא שלי בלבד.
אם יורשה לי להעיר, גרא,
בקטע כל כך קצר משקלה של כל
מילה רב, וארבע המילים : 'אך רק
בקושי רב' לא רק שאינן מחזקות את
העמדה שמנסה הקטע להעביר לקורא אלא
מחלישות אותו – כמובן, רק אם לא
טעיתי ואכן הכוונה היתה להעביר עמדה
חד- משמעית לגבי משמעות האהבה
הגדולה לקיומו של הדובר.
אהוד פדרמן
אתה נודניק
לאיזו אהבה גדולה אתה מתכוון? אהבה בין בני זוג? אהבה לחיים? אהבה לתחום מסוים – לימוד? יצירה? עבודת הלב? עבודת השם? עבודה על המידות? עבודה למען האנושות? – כמה אהבות גדולות ישנן…
באשר למין – כל הגדול מחברו יצרו גדול יותר, ובעיני לא יכולה להיות הפרדה מאהבה (לא משנה למה) ליצריות – וכל המתנזרים – אנשים מיניים במיוחד הם, יצריים מאוד, שלא יודעים להכיל את היצריות שלהם.
מיכל יקרה,
אני מתכוון לכל סוג של אהבה, בתנאי אחד – שתהי זאת אהבה גבוהה עד כמה שניתן. כי באהבה נברא העולם והאדם ובאהבה יתמוסס. וכל מה שאמרת – רק הביטוי שלה.
באשר למין. גם הוא ביטוי של אותה האהבה וגם מקרה הפרטי שלה.
העולם חדור רק חומר אחד שבאמת קיים – חומר של אהבה עצומה. אני לא מבין את הגישה היהודית/הנוצרית של יצר רע, עבורי זה רק הנמכה אנושית מוגבלת. לא כדאי להשקיע בו חיים יקרים. גם למין הייתה מטרה גבוהה במקור.
ואתה האלמוני, קוץ בתחת המסתתר בערימה של פחד
תודה אהוד, שפת אמי אינה בשימוש כאן, ובשפת אבי לא השכלתי עדיין, לכן אשמח לכל הערה. אשמח גם להחליף דעות על התוכן.
"חייבים מגע חייבים מגע חייבים מגע
והפרשנות היא מכאן ועד להודעה חדשה"
*******
גרא, בבקשה מחוק התגובה הקודמת. חסרה שם אות חשובה
לא היתה לאהבה הזאת תחליף אחר זו היתה האפשרות היחידה.
שבי יקרה,
אם אני מבין אותך. גם האפשרות היחידה אפשר לנסות להפוך לאהבה גדולה. כי אם ניתנה לנו, סימן שניתנה כדי לנצל הזדמנות. והשאר תלוי רק בנו.
גם אהבה גדולה תאבד את סבלנותה עם מעט מים, אוויר, מזון ובלי מין.
זה נכון אם האהבה היא חומרית. ראיתי גם מקרים הפוכים וזה לא היה ממש חומרי. אבל את יודעת, בין 0 ל- 1 יש אין סוף מספרים, כולם מתקיימים…
אוי גרא אתה כל כך צודק
תודה
ושבת שלום
תודה מירי,
לא הייתה לי מטרה להיות צודק. זו פשוט דעתי.
צודק במובן של בדיוק…:) אצלי.
נכון
אם כי מתפרשן לאינספור פרשנויות
דפנה יקרה,
איני סבור שלעולם יש אינספור מהויות. המפץ הגדול היה בנקודה אחת… אך בהחלט יש אינספור בילבולים ופרשנויות. מסרב בתוקף ללכת לאיבוד…
גרא, בהחלט. אבל מבחינתי, אהבה בכלל, גדולה, קטנה. אהבת הכל.
ולמה אנחנו בוחרים לזלול, למה אנחנו כאלה גרגרנים במקום לצרוך אהבה? למה קל יותר למצוא מזון, שתיה, חומר ולא אהבה?
אנחנו פשוט לא מתורגלים, צריך לתרגל כל יום, לאהוב.
יפה הוספת לוסי
לוסי יקרה, אנחנו יודעים מצויין שקל יותר למצוא גרגירי חמניות ולא אהבה גדולה. האם אחפש רק לגרגר כל חיי? לא פיספוס גדול? מסכים. כל יום. ואת יודעת? אם היא חודרת כל וממנה עשוי הכל, למה לא נראה אותה בכל? בבני זוג, ילדים וגם, כן גם בגרגירי חמניות.
true
תודה סבינה,
אני סבור ששירה, גם שירה, היא דרך טובה לראות את הנולד. ויש לה גם תפקיד והוא גבוה. למשורר יש יתרון – הוא כבר חושב גבוה. והאדם זה מה שהוא חושב… כך לימדוני.
ואני חשבתי על אהבה לילד, שזאת האהבה היחידה שאינה נזקקת למין.
לא יחידה, אבל הכי טהורה מכל אהבה אחרת, אהבת האם. את צודקת
אחר כך חשבתי שגם אהבה לזולת יכולה להיות א – מינית במיוחד אם הוא נזקק , ואתה באמת רוצה לעזור.
ראיתי את זה בעבודתי עם ילדי חינוך מיוחד.
אהבה לאל היא מאד גבוהה וכוללת הכל.
אבל האל מבקש שלפני תפילה נבטיח את ואהבת לרעך כמוך ולפני השינה נאמר שאנחנו מוחלים לכל מי שפגע בנו היום.
הוא בעצם רוצה שנאהב את מי שלמטה וכך נתחבב עליו וההפך.
אהבת אם לילד, אהבת האל ואהבה לאל, ואהבת לרעך…, אהבתו של התלמיד הרוחני למורה הרוחני אמיתי, יש ויש.
אלוקים הוא אהבה, אהבה היא אלוקים, הכל היא, הכל הוא, הדת הכי גבוהה היא דת של אהבה וממנה נברא העולם…
טעיתי במשנו?