הֱיוּ שָׁלוֹם יָמִים שְׁקוּפים
עִם עֶצֶב הֶעָמוק
מָשׁוּחַ תְּכֵלֶת
כְּבִישִׁים רֵיקִים
פִּתּוּל הַמְיַסֵּר
נָמַס עַל הַשְּׁמָשׁוֹת
ונֶעֱלָם מֵעַיִן
אֱנָשֵׁי תּוּגָה
בְּעַל כּוֹרְחִי
נִכְלַלְתִּי בֵּינֵיכֶם
בֵּין הַשּׁוּרוֹת הַמִּתְרוֹקְנוֹת
שֵׁם מְחוֹלֵל
שַׁרְבִיט הַקֶּסֶם
רִיקוּד בָּהִיר וּמְכַשֵּׁף
הֱיוּ שָׁלוֹם לֵילוֹת המֶּתֱק
עִם נְשִׁימוֹת מתערבבות
כרוכות עַל פגיונות יָרֵחַ
בְּשְׁמֵי הַתְּהוֹם הַמִּתְקָרֵב
אֲנִי נִכְנָע
לִצְלִיל חָלִיל שֶׁל בַּמְבּוּק
גְּרוֹנִי, כֵּהֶה וּמִסְתַּלְסֵל
רָאִיתִי אֱלוהִים
מַחֲלִיף יָדַייִם
וְלא מֵחֲזִיר שְׁלֵמוּת
הֱיוּ שָׁלוֹם יָמִים שְׁקוּפים
הֱיוּ שָׁלוֹם לֵילוֹת המֶּתֱק
רוּחוֹת הַסְּתָיו
כְּבָר לא קְרִירוּת עַל מֵצַח
וְסוּס אָדום עָייֵף
מוֹשֵׁךְ לְמַיִם
לְאַט עוֹזֵב אֶת הַמַּסְלוּל
שיר יפהפה, גרא
ועצוב נורא
החיים יפים
לא מושלמים
"אנשֵׁי תּוּגָה/ בַּעַל כּוֹרְחִי/ נִכְלַלְתִּי בֵּינֵיכֶם".
מרגש, גרא. וגם מדַייק מאד, אני מניח, קוראים רבים.
ככה זה שחר-מריו, כאשר המחשב בעבודה תקוע והחברים לא מסתכלים…
היי גרא,
אכן,שיר עצב ותוגה,עם התבוננות חודרנית של קרן לייזר.
אותי תפשו השורות:
"רָאִיתִי אֱלוהִים
מַחֲלִיף יָדַייִם
וְלא מֵחֲזִיר שְׁלֵמוּת…"
תודה עזרה,
כל המטאפורות האלה… הן מאפשרות בכמה מילים לומר סיפור שלם.
גרא, עצוב מדי! מה קרה?
צוחקים ובוכים. הכל נכון ונשאר אנושיים. גם השיר.
גרא, תמונה יפה , שם למעלה…
מקווה שהשקוף ישרת את בעליו ב"עבירות" יותר נינוחה בתוך החיים…:)
בעליונים כמו בתחתונים, מתערבבים שמיים וארץ. את יודעת.
היי גרא
לאט עוזב את המסלול, ממצא את השיר…
את הדרך שזזה , סטיה במסלול… והעצב בא
להתראות טובה
אהבתי את השיר. הכנות שבו סוחפת ומטלטלת.
לא נכתוב משכל ומוח קר. ניתן לשיר לעזוב אותנו כנשיפה
קטן המרחק בין שירה לשיר. רק קליק אחד וזהו. בסוף כולנו נהפוך לצליל, גבוה
שיר נפלא ביותר, מתנגן בתוך הראש זורם ועצוב, כמו געגוע
תודה חני יקרה,
את הרקוויאם עדיין לא כתבתי, יש זמן. אך מדי פעם צריך להתאמן. גם לרקוויאם יש מקום, כדאי לנסות את במוטיב.
שיר עצוב אך מתנגן לקול פסיעותיו האיטיות של הסוס ההולך אל המים. יפה וקסום
תודה מירי,
קצת חוף, לילה, כוכבים, סוסים בנהר. מנוחה. מדורה קטנה. אחד מבוגר, השני – נער. השיחה מתנהלת לאט. קריר. המרק רותח.
שיר פרידה עצוב מאוד. וזו יכולה להיות כל פרידה, כל סיום. אבל אחרי זה תמיד תהייה התחלה חדשה. ועצם היותה חדשה – כבר טוב!
תודה לוסי,
זה נכון שהכל לטובה. אך כדי לדעת את זה צריך לטפס גבוה יותר, לפעמים גבוה מאוד. כנראה נצטרך להשאיר כמה דברים בחוסר ידיעה.
אז נשתמש בהצהרה – "הכל לטובה, אפילו אם לא יודעים למה"