אהוד, אתה רואה? שוב תודה! ידעתי שכדאי להודות מראש.
תודה צריך להגיד תמיד, מראש, כמה שיותר. לראות תמיד את הדברים עליהם אפשר להודות. חכמים לפני אמרו שהכל לטובה, אז לא להודות?
אהההה…. (:
קראתי, בטח. שפת סתרים וכתבתי לך האם אנחנו יודעים מאפה הם באים? ואוסיף, מה הם אומרים? גם לילדים יש שפה משלהם ובתקופה של תרום שפה, ז"א תרום השפה המדוברת שלנו, שפת סתרים. רוצה כזאת.
לבנה, תודה. אוהבת את הקריאה שלך, ממש קריאה. למה לא מציאות? גם אם זה חלום, גם אם זו הזויה זו מציאות. מבחינתי הם קיימים.
לא לדאוג, הם שלי. לא יבואו אלייך… (((:
איריס, צחקתי! בואי נבדוק:
מפוצצת על הגובה
מפוצצת את הגובה
מפוצצת מהגובה
לא בטוחה לגבי הגובה…
מפוּצצת או מפוֹצצת?
מרגישה מלאה רעיונות, מידי פעם יש בעיה של ביצוע. אבל הנה בהפוגה מיושקה, זה הסתייע בידי…
איריס, אין ספק שיושקה עושה שמייח!
נו נו? אני מכירה נו נו נו…
אבל אם לדבר ברצינות ולחפש מה עושה לנו את האפשרות לעבוד, למה פתאום משהו יוצא (לא משנה אם טוב או רע, או מה, העיקר לתת ביטוי)זה חזרה למנטרה שאני משננת לי :"לעבוד בלי כוונות רחוקות" ובכל זאת, התערוכה בפברואר במכללת דוד ילין. והשקט שהתאפשר לי השבוע להיות הרבה בבית, רצף זמן לעבוד.
איזה יופי של הסתבכות, לוסי!!
תלמה, חני וגליה, חברות יקרות
תודה!
מקווה שאתן- אתן…
(:
עבודות נפלאות, קלילות הקו , הכתם הציור כמו צייר את עצמו ויצר עולם
נזהרתי!!!
לוסינקה, יש תחושה שכאילו לקחו את הציורים תוך כדי תנועה. הם ממש זזים מול העיניים, צומחים…
האזהרה במקומה!
איריס אליה, תודה.
שמחה שלא נבהלת מהאזהרה.
יש תנועה פנימית, לפעמים אפילו סחרחורת.
כל כך לוסי, מסתבכת והולכת ובסוף אומרת תודה. לך תדע למי ועל מה ?
אהבתי
אהוד, אתה רואה? שוב תודה! ידעתי שכדאי להודות מראש.
תודה צריך להגיד תמיד, מראש, כמה שיותר. לראות תמיד את הדברים עליהם אפשר להודות. חכמים לפני אמרו שהכל לטובה, אז לא להודות?
יפהפה ,לוסי, הכי יפים שלך בעיני
את אמנית מיוחדת
צפור רבת יופי
חנה טואג
חנה יקרה, התגובות שלך תמיד כל כך…גדולות (?), הכוונה ברוחב לב. איזה כיף.
תודה!
מרשים. מרשימה אותי יכולתך לגוון ןלהוציא מתחת ידך יצירות שונות אבל החותם הוא יחודי לך.
רות, תודה. שמחה שאת מזהה חותם. אני מנסה למצוא את השפה הפרטית.להמציא תחביר.
הצילווווו
אומי, לא להיבהל. כל אחד והעולם הפנימי שלו…והנה אני, אדם סימפתי ונורמטיבי… (((:
שוב להנות להתבונן בהם בהנאה צרופה, אחרי הפ"ב
בגרות של שפה ציורית, מחוז נפש כל אמן.יש תחושה של התחברות שוב לילד המגלה עם היכולת הבוגרת.
מירי, תודה! מה זה פ"ב ? ):
אני מחפשת את המקומות הראשוניים יותר, המקורות הפנימיים. אז מהבחינה הזאת שמחה שחשת ילד מסתובב שם.
פייסבוק מיי דיר. שם כבר הגבתי קראת?
אהההה…. (:
קראתי, בטח. שפת סתרים וכתבתי לך האם אנחנו יודעים מאפה הם באים? ואוסיף, מה הם אומרים? גם לילדים יש שפה משלהם ובתקופה של תרום שפה, ז"א תרום השפה המדוברת שלנו, שפת סתרים. רוצה כזאת.
הרבה חוטים, הרבה סלילים, הרבה צללים, יצורים. יער חשוך. חלום. גם מציאות? לא-א..אא..
לבנה, תודה. אוהבת את הקריאה שלך, ממש קריאה. למה לא מציאות? גם אם זה חלום, גם אם זו הזויה זו מציאות. מבחינתי הם קיימים.
לא לדאוג, הם שלי. לא יבואו אלייך… (((:
לוסי
את מזהירה אותנו שהשנה את מפוצצת על הגובה
איזה יופי של עבודות!!!
איריס, צחקתי! בואי נבדוק:
מפוצצת על הגובה
מפוצצת את הגובה
מפוצצת מהגובה
לא בטוחה לגבי הגובה…
מפוּצצת או מפוֹצצת?
מרגישה מלאה רעיונות, מידי פעם יש בעיה של ביצוע. אבל הנה בהפוגה מיושקה, זה הסתייע בידי…
אוהו, יושקה עשה לך את זה
נו נו
איריס, אין ספק שיושקה עושה שמייח!
נו נו? אני מכירה נו נו נו…
אבל אם לדבר ברצינות ולחפש מה עושה לנו את האפשרות לעבוד, למה פתאום משהו יוצא (לא משנה אם טוב או רע, או מה, העיקר לתת ביטוי)זה חזרה למנטרה שאני משננת לי :"לעבוד בלי כוונות רחוקות" ובכל זאת, התערוכה בפברואר במכללת דוד ילין. והשקט שהתאפשר לי השבוע להיות הרבה בבית, רצף זמן לעבוד.
לוסי איזה שפע, תענוג…
את הלנדסקייפ, הציור האחרון, אני יכולה להביט עליו שעות וכל פעם למצוא תוכן חדש.
תמי, תודה. מעניין שגם אם לא נוצרים עם כוונה כזאת, יש כאלה שמדברים "נוף".