בננות - בלוגים / / יעל, עוד עורבים !
לעת עתה אני כאן
  • לוסי אלקויטי

    ילידת אורוגואי (1958), בארץ משנת 1973. בוגרת תלמה ילין והמדרשה למורים לאמנות. קורסים שנתיים ב"בסיס- בי"ס לפיסול". www.lucy-elkivity.com

יעל, עוד עורבים !

 

עורבים, מתוך הסקיצות הרבות שקדמו להייקו 2 .

  

 

 

82 תגובות

  1. נפלא! גוונים של שחור. כמה יפה.

  2. wow wow wow
    זה נראה כל כך פשוט אבל כמעט ניתן לשמוע אותם. ממש ממש אהבתי והייתי תולה אותם בביתי!

  3. הם נהדרים, לוסי, מרתקת אותי בעיקר הסקיצה הראשונה, בה הם בקבוצה כמו יונים. נוגע ללב העורב התחתון במרכז שזנבו שמוט ומשיכה שחורה כבדה על גופו. כולם נהדרים, בעלי אופי.
    האדמה ומה שעל פניה מוסיפים מאוד.

    מאוד אוהבת, לוסי.

  4. איזה יופי, לוסי. רבי הבעה. ורואים שאת אוהבת אותם:)

  5. שולמית אפפל

    אני מתחילה להתידד עם העורבים הצבעוניים של לוסי!

    • שולמית, את יודעת מה ? הם לא שחורים באמת, מלאי גוונים וצבעוניים באופיים. סתם אנחנו הלבשנו עליהם טוגות שחורות.אולי מקנאה…

  6. אלה הסקיצות שקדמו?
    אף פעם לא אהבתי עורבים, והנה עכשיו…

    קבלי ח"ח, לוסי.

  7. כאילו קלטת את התנועה הפנימית שלהם , הלך הרוח, יפה!

    • אביטל, לתפוס את התנועה הפנימית והמהות של הדברים הוא הדבר הקשה ביותר באמנות. אם התקרבתי לזה, אני מאושרת.

  8. ציורי עורבים נפלאים.

  9. נהדרים. אני כל כך אוהבת לראות סקיצות , בעיני הן לפעמים הכי נפלאות!

    • אילנה, גם אני מאוד אוהבת סקיצות. יש בהן מיידיות, אמת כמו בכתב יד. ולפעמים קסם שאי אפשר לשחזר כשבאים לעשות את העבודה ה"אמיתית".

  10. נראה טבעי כל כך, בכמה משיכות מכחול עורב עם אישיות משלו! {רק מי שניסה יודע כמה קשה}

    • חני תודה, ואני שמחה שאת מכירה את הקושי. אבל בעצם בעוד תחומים של האמנות. לא נראה לנו כמה פשוט וטבעי זמר שר על הבמה? וכמה הוא עבד על זה ?!כמה חזרות עשה?
      אני עדיין מתרגלת, כמו סולמות בפסנתר, לפני כל עבודה. בריכוז מוחלט, מופנם.

  11. לוסי, מקסימים העורבים הללו. פעם גידלתי גוזל של עורב שנפל מברוש. כשגדל והתחזק שיחררתי אותו. לפעמים הוא בא לבקר. (או אולי זה אח שלו שמגיע)

    • תמי, אני כל כך רוצה להכיר אחד מקרוב. אבל הם לא מתיידדים איתי.
      אולי אחיו בה לראות מקרוב מי זו,
      אחרי שהמאומץ שלך הפליג בשבחים על הקן החם שהענקת לו.
      או אולי הוא בא לבדוק "מה הוא מצא בה?"

  12. עורבים הם געגועים
    אהוביי משכבר הימים
    ועד לא מכבר
    והציורים שלך נפלאים
    והאחרון חזק במיוחד, כי הצל של העורב הוא גם ילדה שמצביעה למעלה
    והראשון גם הוא מרשים בגלל השקט שלו, השתיקה, הכלום שלמעלה
    ולוסי, סוף סוף רואים את נוכחותך ביומיום. איזה כייף!

  13. תודה!!!!!!!!!!! איזה מתנה יפה. אני מתה על עורבים. חולמת שיהיה לי אחד בבית (ושהבנדינטים שלי לא יטרפו אותו). בינתיים אני אספק באיורים מלאי החיים והקסם שלך.

  14. גיורא פישר

    לגַבַּי, העורבים הם חלק טבעי מהנוף הכפרי שסביבי.
    למרות בית הגידול שלי אני חייב להודות שאנשים מעניינים אותי יותר מהטבע (אני מקווה שסבינה לא תשנא אותי על כך).
    אני מספר את הסיפור הארוך הזה כדי לציין שיש משהו כל כך טבעי ונכון "ולא אומנותי" ברישומים האלו שהם תפסו מיד את עיני. כלומר: דווקא בגלל שהם לא העתק מדויק ולא רישום חטוף ,הם יפים ונכונים שאפילו איש מילים כמוני מתקשה להגדיר במילים.

  15. מירי פליישר

    לוסי נפלא
    עכשיו אני יודעת
    אצלך כל איור ציור נקודה.
    דפים קסומים
    עורבים קסומים תענוג
    מירי

  16. יופי של עורבים לוסי , מתבקש עכשיו לקרוא לכל אחד בשם : עור, עורי, ערי, רבי וכו" אוהבת אותם ואוהבת את חתימת היד המיוחדת שלך

    • ריקי תודה רבה. הייתי קוראת להם אחרת. צריכה לחשוב על זה. לא לפי שורש ע.ו.ר.ב.אולי בשמות פילוסופים יווניים? סוקרטס, למשל.

  17. מיכל תודה. אני יודעת שלעורבים יש קונוטציות שליליות. אבל אולי לא בצדק? אולי אלך לבדוק באיקונוגרפיה של האמנות מה משמעות העורבים.
    לגבי הם בין שאר דברים, מסקרנים ומיסתוריים.

  18. מוטי גלדמן

    נהניתי מאוד, לוסי, מחיפושי העורב שלך .עורבים ערבים. מזכיר את האגדה על הצייר הזן בודהיסטי שהתבקש לצייר
    תרנגול למלך אך התמהמה מאוד. כשבא אליו המלך לתבוע את הציור רץ הצייר וצייר את התרנגול בחטף. התקצף המלך וטען אם יכול אתה לצייר תרנגול במהירות כה גדולה מדוע נאלצתי להמתין
    שנה עד שזכיתי בציור. השיב הצייר: במשך השנה הזאת התאמנתי וכעת אני מסוגל לציירו במהירות ובספונטניות הנאותה.

    • מוטי תודה. מכירה את הסיפור היפה הזה והחכם, והנכון. רק שאני לא בטוחה עדיין שהגעתי. יש לי עוד הרבה מה ללמוד ולתרגל. אולי לא גומרים לתרגל אף פעם?

  19. לוסי, רואים עליהם שאת אוהבת אותם. יש בהם משהו גמלוני ותמים. העורבים שצוללים לעומתך כדי להרחיקך חייכניים פחות. ציורים מקסימים.
    אגב, שמעתי שעורבים אפורים מסוגלים לחקות קולות. זה נכון?

    • נעם, תודה רבה שאכן באת לבקר אותם.
      מסכימה שהם חייכניים פחות, בהחלט. אולי שי לי סימפתיה אליהם מאז הסיפור "דבר נורא קרה לגברת עורב", שזה סיפור מקסים.
      לא שמעתי על התכונה הזאת שלהם…רק שהקול צורם.
      ובכל זאת הייתי רוצה עורב חבר.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות ללוסי אלקויטי