עטלפי עכו
תערוכה במוזיאון עוקשי לאמנות בעכו.
התערוכה מבוססת על ספרו של הסופר המנוח בנימין גלאי "עטלפי עכו”. סיפור הרפתקאות סביב תולדות העיר וסביבותיה, סוג של מחווה לידידו של גלאי הצייר אבשלום עוקשי
הצייר בנה את הסטודיו שלו בעיר במבנה מוזנח שהפך למוזיאון ואפשר להגיד התיידד עם העטלפים, לאחר הכרות קצרה.
התרשמתי ובחרתי לצייר את הקטע הבא:
עמ' 69 :
–גועל נפש!- קרא דודי ועקם שפתיו.
–מכוערים למראה, לא כן?- צחק עוקשי – משום כך אהבתי לצירם!
–אוהב אתה לציר בריות מכוערות?
–לא כל מה שמכוער,מכוער באמת!- השיב עוקשי כלאחר פה.
וקראתי לעבודה "מכוערים, לא מכוערים".
ציירתי בדיו על נייר כמה עטלפים, הכנתי טקסט והרכבתי את העבודה במחשב. אח"כ הודפסה על בד ונמתחה על מסגרת.
תפסת נהד לוסי את הרוח העטלפית!
קסומים העטלפים שלך, לוסי (חזרו איתך מספרד – ברוכים השבים), מכוערים להפליא, ומצטלמים איתך יפה מאד!
רוחה, תודה. ההפוכים הכי יפים.
מירי, תודה. השתדלתי להביא את הפן החביב יותר. יש הרבה ספרי ילדים בחו"ל סביב העטלף.
כל כך מסכימה עם מירי
בֶּטְמֶנִים מעלפים 🙂
הייתי במוזיאון הזה בעכו, מיוחד ומלא אוירה
בהצלחה לוסי ושבת שלום בארץ הקודש 🙂
ריקי, רב תודות. אני לא הכרתי את המוזיאון (אנחנו לא טיילים מנוסים) וזה באמת מקום מיוחד. ויפה לראות את הפנינה הזאת.
יופי. סופסוף קל"ב. אבקר. תודה
רקפת, יפה! מקווה שתיהני. יש בתערוכה עבודות ממש נחמדות ומעניינות.
נזכרתי בעטלף הפירות המתוק שנפל ליד חלון המבואה שלנו. כדברי מירי, עטלפייך נושאים רוח ושקיפות והאצבעות מבקשות לרקום את כנפיהן בשלל צבעים.
לבנה, אני זוכרת גם את הסיפור ההוא, והעדינות של היצור, וכמה קטן.
העלת פה דבר מעניין, עטלפים צבעוניים? צריך לבדוק מה זה יעשה לעטחפיות".
היי לוסי ברוכה השווה
אני לא מתה על עטלפים ,יותר מדי סרטי אימה כנראה, אבל בציורים שלך הם מה זה מקסימים
ואווריריים
את עושה להם תיקון קארמה ,בחיי
שבוע יפה
חנה, תודה, איזה מילים…
גם אני לא מתה עליהם, אבל מנסה לשנות את זה. כשכלבתי הייתה בחיים וטיילנו בלילה ברחובות השכונה, ראיתי אותם עפים מעץ פיקוס אחד לשני. ואם הייתי צריכה בדיוק לעבור, הנמכתי קצת קומה, כאילו כופפתי קצת כתפיים וראש. אח"כ התרגלתי או שכנעתי את עצמי שהם בעניינם ואני בענייני.
תודה לוסי. הייתי עם משפחתי ונהננו מאד. תערוכה מעניינת, הדיאלוג עם הספר עם עכו עם העטלפים ועם הצייר עוקשי.
לא הינו מגיעים לולא הבלוג שלך אז שוב תודה
רקפת
רפקת, תודה. למעשה גם אני למדתי מהתערוכה הזאת הרבה. שמחה מאוד שנהניתם.
היי לוסי, אני אוהבת את העטלפים שלך. הם מעוררי חיבה. לא מזמן ראיתי עטלפים בתנוחות דומות (טוב, טוב…בספארי…לא צריך להיסחף) , צילמתי (כמוך, כמוך…לצלם לצלם לצלם) והתחלתי לחבב אותם. אצלך הם ממש כובשים.
בהצלחה בתערוכה!
ורד, תודה רבה על הביקור.
מנסה להתיידד, ובכל זאת כשאני עוברת ליד הפיקוס הגדול ליד הבית בפינת הרחוב בשכונה, אני קצת מורידה ראש ומשתופפת, ליתר ביטחון…