אנחנו נוהגים לקנח

אנחנו נוהגים לקנח

 

אֲנַחְנוּ נוֹהֲגִים לְקַנֵּחַ בְּפֵרוֹת הָדָר בְּתֹם הָאֲרוּחָה

בֶּנִי מַעֲדִיף פּוֹמֶלָה עַל תַּפּוּז אוֹ קְלֶמֶנְטִינָה

פּוֹמֶלָה אַחַת אוֹ שְׁתַּיִם מְפַלְּחִים בַּשִּׁנַּיִם

אֶת הַקְּרוּם הַשָּׁקוּף הַמְּכַסֶּה עַל נְטִיפֵי הַפְּרִי

 

תַּפְקִידִי הוּא לְקַלֵּף בְּסַכִּין מְשֻׁנֶּנֶת

בְּאִטִּיּוּת אֶת הַקְּלִפָּה

לְהַשִּׁיל אַט אַט אֶת מַעֲטֵה הַלֹּבֶן

מְעָל בְּשַׂר  הַפְּרִי.

 

מוֹרֶשֶׁת יְרֻשָּׁה

מָסֹרֶת שֶׁקִּבַּלְתִּי מֵאֲחִי

הַבְּכוֹר שֶׁהִקְדִּים אוֹתִּי בְּלֵדָתוֹ

בְּחֶלְקַת תַּפּוּחֵי הַזָּהָב  

 

 

(מתוך מחזור שירי הגירה בכתובים)