גברת-ילדה כותבת פרוזה ושירה למבוגרים ולילדים
לבני, חולם חלומות האריה וכוס התה, לקראת גיוסו.
אולי עכשיו הזמן לכתוב פוליטי
על החלום שלך.
אריה גדול רודף אותך
ביערות בית ספר.
חומות גבוהות חוסמות סביב.
אין לך לאן לברוח.
מחלון גבוה בצריח המורה שלך{לאנגלית}
עם כובע רחב שוליים מחייכת.
"תשתה תה?" היא שואלת,
לא אותך, את הרודף שלך.
אין לך לאן לברוח.
זה ברור.
ולא פחות אתה פוחד
להתעורר.
אולי עכשיו הזמן לכתוב פוליטי
על החלום שלך.
אתה עף. רואה הכל מלמעלה.
שדות, חורשות, עצים.
עשבים שוטים המלטפים אחד את השני
ברחמים רבים
ובני אדם שמחבקים
איש את אחיו.
אתה רוצה לצעוק
סוף סוף! אבל אתה יודע שצריך
להתעורר. זה רק חלום
{פוליטי}.
אולי עכשיו הזמן.
תמיד הזמן לחלומות האלה. המציאות במקום אחר. שיצא בשלום ויחזור בשלום.
תודה מיכל, מקווה שימשיך לחלום, זה הצד החזק שלו
שירות קל ונעים לבנך ושיחזור בשלום!
השיר יפה.
תודה גבריאלה יקרה
חני, שיר מרגש.
תפילתי לדור שלך, הגנה ושמירה.
הוי, אימא בישראל, מי ייתן והכל יהיה רק חלום
ו"הלן" מציצה כל כך יפה מהשיר…
אשלח לך את הפורטרט עם הכובע…
איריס יקרה, גם אני דמות הלן היתה מול עיני, עם הכובע שלה… זוכרת את הציור המקסים שלך
שיר ענוג ורחום וחנון בשפתה האוהבת של אמא שמכירה את בנה.
קלעת אביטל בדיוק!
שני חלומות, הראשון סיוט (בגללש שהיא מורה לאנגלית מציעה תה? אבל לרודף כי האנגלים בגדו בנו?)
השני חולם חלום שעצוב להתעורר.
עכשיו הזמן , אולי.
עד שבני התגייס לא הייתה לי אזרחות, הייתי תושב קבע, ככה נשאר מאז העליה מתוך הזנחה.אבל אז הרגשתי הגיע הזמן, בני מתגייס ולי אין אפילו אזרחות? אז הגיע הזמן !
שיר יפה, מצאתי עצמי בו.
השיר באמת בנוי משני חלומות לא ממש הגיוניים שליוו את בני שנים רבות, אחת על הראיה הרודף והמורה לאנגלית, והאחרת שהוא מרחף בעולם נפלא, בדמיוני הם הפכו לאחד…תודה לוסי על הקריאה
ה"צריך להתעורר" הזה הוא הבעיה.
נכון אומי חבל שצריך להתעורר מהחלום הטוב..
חני , שיר חם ומלא דמיון . שיהיה לבנך גיוס טוב ו"שפשוף קל ונעים" כמו שהיו אומרים בסבנטיז
תודה ריקי יקרה, באמת סבנטיז, אם אני אגיד לבן שלי "שפשוף קל ונעים" הוא יקרע מצחוק…
יפה השיר וחושף רגישותה של אם לחלומות בנה ,פחדיו וחלומותיו שהשרות שלו יהיה ברוח החלום השני שמקרין הרבה אהבה וחמלה, ושכל חלומותיו הטובים יתגשמו ,וגם שלך…ולא נזדקק לשירים פוליטיים רק לשירי אהבה חוצי גבולות
תודה חנה, האם לא כך אמרו הורינו כשנולדנו?
חני, אכן זה הזמן לכתוב פוליטי, או לפחות חלום. עוררת בשירך היפה חלומות שחלמתי אני כשבני התגייסו, אחד מהם עדיין בצבא.
מאחל שילך בשלום ויחזור בשלום
תודה שאתה מבין, ובאמת שיחזרו בשלום
בסופו של דבר האישי הוא הכי פוליטי, מהבטן. לא מקנא בך…
זה גם מה שאני חושבת, במיוחד עכשיו כשהילד הרגיש שלי מתחיל להתרחק
חני, אני חושבת שתמיד זה הזמן לכתוב פוליטי. (פוליטי, לא מגוייס). כי גם כשאנחנו כותבים על עצמנו, אנחנו חיים ומגיבים למה שקורה פה. וטוב לפעמים לצאת מן האני ולראות מה שמסביב.
וחוצמזה, גרמת לי לחשוב על הגבולות בין הפוליטי לאישי. ואת הרי כותבת על שניהם, והם שלובים זה בזה.
בשיר שלך את מדברת על הבן אבל אני רואה את הנגיעות בסביב. ואני רואה את ההיסוס. אולי עכשיו. יפה.
ושרק יישמר ויחזור בשלום.
חני, ראשית מאחלת לבנך ולך שהשרות יעבור כמו חלום נעים, כמו ליטוף, השיר מדבר את הדאגה , אכן לא קל להיות אמא של חייל, נו, אני צופה לשירים על הדרך לדואר עם החבילה…ועל הנסיעות אחריו… שיעבור הכל בשלום.
נכון אורה השיר הוא על הדאגה הכואבת בבטן החלומות מרככים מעט..
נכון מירה פוליטי זו לא מילה גסה ופוליטי זה לא מגויס, ואת הבנת מה שניסיתי לעשות בשיר!
שיר כואב ועם זאת ענוג. שירות קל, והעיקר שיחזור בשלום מהשלוש שניפ האלה היישר לחיקך.
כאב ועונג מתחברים, כל כך יפה הגדרת מה שהרגשתי{עונג בחלום וביציה}
לא ביציה, ביקיצה…{אז אוכלים אולי ביציה או מקושקשת, מה שבא
לא ידעתי שכתבת את השיר הזה- אולי הוא היה סודי בגלל שהוא כל כך מרגש ומלא בפחדים, דאגות ושאריות מהחלומות. אני זוכרת את החלומות של דור, בצורה כל כך יפה ואמיתית הפכת את זה לשיר שמעורר כל כך הרבה תחושות. אני עוד לא מצליחה לפרש את התחושות למילים כי זה נגע לי שם עמוק עמוק בפנים!
שאריות של חלומות איזה ביטוי נפלא!!!!