והמוח רץ עושה חיים
בראשית שנות התשעים, כשלמדתי פילוסופיה בהר הצופים, למדתי עאלק, בעיקר ניקרתי במבוא לתורת ההיגיון, נמנמתי על מחזות של יונסקו בספריה, וייחלתי לעתיד ספרותי מזהיר, אם כי לא רציתי לייגע עצמי בכתיבה, כך שהעתיד עוד לפני, כמו שאומרים. בכל אופן, באותה תקופה היה לי צורך עז לטלטל את חברי הכלכלנים. הם גרו איתי במעונות, מילאו אולמות רחבי ידיים במבוא לכלכלה מיקרו, ומבוא לכלכלה מקרו, ותמיד נראו לי זחוחים ומלאי תקווה לגבי עתידם הפרטי, מה שמאד הרגיז אותי, שהרי רוב הזמן הייתי עייף, מיוסר, הלום קפה וערק זול, ולא הבנתי איך יכול לצאת משהו טוב מהאקדמיה בפרט, ומהחיים בכלל. תמיד דמיינתי, איך בבחינות סוף הסמסטר בכלכלה, אני מחבר רמקולים עצומי מימדים מחוץ לחדרי הבחינה, ומערער את הריכוז השאפתני שלהם במוזיקת טראנס עוצמתית.
שלא תבינו מזה שיש לי דבר וחצי דבר נגד כלכלנים. הו לא ! אני מתכנת מחשבים בבנק, לעזאזל ! אלא שהמשבר המתרגש עלינו, המיובא מארה"ב, כל כולו תוצר של בנקאי השקעות/כלכלנים/מתמטיקאים/סטטיסטיקאים/מנהלי עסקים, שניתן להם החופש המוחלט לבנות פירמידה פיננסית, שבבסיסה הומלסים ממונטנה או אלבמה שקיבלו הלוואות לקניית בתים בלי שיש להם עבודה, או איזה שהוא רצון או יכולת לעבוד. כמובן שהפירמידה או בועת הנדל"ן הזו היתה אמורה לקרוס, אלא שהבונים שלה, שגזרו מבנייתה בונוסים שמנים עבור עצמם, ורווחים זמניים עבור בעלי המניות שלהם, קיוו שהיא תקרוס הרחק מארה"ב על ראשיהם של אומות אחרות, ואני יכול להסביר איך זה היה אמור לקרות, אבל בהזדמנות אחרת, אלא שהקריסה היתה גדולה הרבה יותר ממה שחזו, וכללה בראש ובראשונה את בנקי ההשקעות האמריקאים, ובעקבותיה את הכלכלה האמריקאית.
חלקה של ישראל במשבר, בשלב זה, קשור להאטה בהייטק ובכל מה שנלווה לו (מסעדות, חברות ליסינג, אחזקת ושכירת משרדים) ובחשיפה של בנקים ישראלים לבנקים בינלאומיים. בחשיפה אני מתכוון לזה שפיקדונות של בנקים ישראליים מופקדים בבנקים בינלאומיים שמתערערים חדשות לבקרים, אם כי בנקודה הזו הייתי דואג פחות, כי נראה לי שהמדינה תתמוך בחסכונות המפקידים מן השורה. ומכיוון שהבנקאים הישראלים מודאגים הם מלווים פחות או בכלל לא לחברות ולפרטים, ובלי הלוואות הכלכלה תתקשה לנוע. ויש את מנהלי קרנות הפנסיה שלנו, שהלוו את הכסף שלנו לחברות נדל"ן מפוקפקות, שהתיימרו לבנות שכונות מגורים בבוקרשט, ומגדלים פורחים לחופי מיאמי, ובעיקר הפסידו את הכסף ולא ברור אם אי פעם יחזירו לנו אותו. הקיצר, סמטוכה.
בננות ! המשבר הזה מראה שהאנשים המתיימרים להבין טוב יותר מכולם בכלכלה, נחשפו במערומיהם. אין לנו על מי לסמוך. כל בוקר אני מזכיר את זה לעצמי, וכל בוקר אני לא עושה עם זה כלום. משהו חייב להשתנות. זה שאנחנו עובדים, חייב להבטיח לנו הווה מספק ועתיד בטוח. וזה לגמרי בידיים שלנו. אנחנו מבינים בכלכלה כמו כל כלכלן אחר, רק בלי הנוסחאות והגרפים. אני חייב לחשוב על פתרון, להיות אזרח מעורב, שמתעקש על סדר יום כלכלי שמשרת את הצרכים של האדם הפשוט. הנה כתבתי את זה. אולי זה יעורר אותי לפעולה.
עדי, כל הכבוד על ההתעוררות האכפתית, אבל מהר תמזוג לנו איזה ערק קטן נגד כובד הראש.
כובד הראש…
אי אפשר איתו אי אפשר בלעדיו…
עדי, כל הכבוד! הרשמת אותי בהחלצותך לטובת הכלל!
אך לדעתי המשבר הזה חורג מתחום הכלכלה , הוא אמור לשנות לחלוטין את ערכינו. לא עוד כסף ומלחמת כל בכל. כלנו באותה סירה, יש לאחד כחות , להבריא את כדור הבית ולבנות לעצמינו בית שעולה קצת פחות.
והעיקר– לא לקנות עוד מכונית, לא בליסינג ולא בחינם.
מסכים איתך סבינה!
המשבר הזה חורג מתחום הכלכלה.
הוא נוגע בשאלות של חופש, אחריות, ומעורבות.
לא ברור לי איך אפשר לעשות את זה, אבל הגיע זמנם של אנשי הרוח האמונים על הרהורים מהרהורים שונים להשפיע על עולם המעשה.
זה זמנה של האקו כלכלה.
אכן. הדבר מצריך שינוי ערכים עמוק. יש היום דבר שנקרא אקו-פסיכולוגיה ושם חוקרים כיצד לחולל את שינוי הערכים הזה.
עדי, גם אני למדתי בתחילת שנות התשעים בהר הצופים.. וגם בגבעת רם ..
וחלק מהזמן למדתי כלכל הועשיתי את המבואות הידועים לשמצה.
הקיצר, אני מזדהה עם מה שאתה כותב,
וחושבת שהמשבר הזה הוא אחד מיני רבים שקורים ויקרו בקצב הולך וגובר בשל היחס הנוראי שלנו לכדור הארץ
וה"אגואיזם" וחוסר שיתוף הפעולה בין הפרטים במשק העולמי.
אלוהים רוצה לגרום לנו לאהוב את עצמנו ולעשות מעשים טובים ….
מסכימה איתך ,רונית, והכל בגלל האגואיזם שלנו הרצון לקבל הנאה לעצמנו , רצון שאינו יודע שובע. המשבר הכלכלי העולמי הזה מראה לנו את הקשר בנינו- אפקט הפרפר, מתוך תקווה שננסה להתמיר את הקשר והתלות ההדדית הזאת ביננו ממצב של ניצול הזולת למצב של הדדדיות וערבות הדדית הבנויה על אהבה ,נרצה או לא נרצה המשבר הכלכלי מעיד על כך שאנחנו מחוברים זה לזה ,נשתמש בתובנה הזאת למינוף האהבה.
וואו, רונית, ממש למדת כלכלה. כבוד ! אני אוטודידקט בתחום, הוא עניין אותי בשנים האחרונות, אבל אין לי רצון וזמן ללמוד אותו פורמלית.
שמעי, לאהוב את עצמנו ולעשות מעשים טובים זה כיוון נכון.
נראה לי שהקריסה הזו ממש מתחננת שנפנה בכיוונים חדשים ובריאים יותר לנפש.
זה כמעט כמו לעבוד בבנק, רק בשפה אחרת
עדי ידידי הנערץ! אתה לא צריך לקחת את האשמה עליך! בכל אשם אהוד ברק!
זה שלא נתת להם עראק אז לא אומר שאתה לא יכול לתקן את מעשייך כיום ולהציע להם מעט מבקבוקיך המבוקבקים
הו טל והלה !
מה שלומכם מתוקים ?
איך זה משפיע באוסטרליה ?
או שאולי הכל הפוך שם למטה ויש צמיחה מטורפת שכולם כולם נהנים ממנה ?
עדי – מטע מלא בננות מאחורייך
לך על זה !!
ריקי !
תודה על העידוד !
בינתיים אני רק חושב על זה.
מזל שיש בנניה שאני יכול לקלף מעלי הרהורים ואולי להגיע למעשים.
עדי, אותך אני רוצה כרועה החשבון שלי. לא התבלבלתי: רועה!
כי, תראה, (חשבוני בבנק בו אתה עובד) – כל הצאן השקלי שלי נפוץ מעלי (אבל טוב שלא נפוץ לכיסיהם של הקלקלנים מעבר לים).
:))))))
שחר חביבי !
תאמין לי, אתה לא רוצה להיות כבשה שלי!
היי עדי
שלום,הזכרת לי משהו … משהו שניקרא חיים פשוטים
תודה
להתראות טובה
טובה יקרה !
זה בדיוק זה.
כבר הכרזתי ביני לבין עצמי
על שנת 2009 כשנת הפשטות.
לעשות ולחיות הכי פשוט שאפשר
בלי להסתבך.
עסיס המהמם, אם לא היית נשוי, הייתי מתחתנת איתך! איתך במאבקך הצודק, החשוב (בבחירות הקרובות אצביע מח"ר – מפלגת חלבים רדיקליים בראשות לאונרדו כהן שבות ועדי עסיס, כדאי שתתחילו לרוץ…)