מיכל סנונית סופרת ומשוררת

לב 13   שְׁאֵלָה: אֲנִי מַרְגִּישׁ בַּמֹּחַ בַּסַּרְעֶפֶת? בַּלַּבְלָב? תְּשׁוּבָה: אַתָּה מָנוֹעַ שֶׁעוֹבֵד לִזְמַן קָצוּב. הַכֹּל עִנְיָן שֶׁל נְהָרוֹת הַדָּם הַמֻּזְרָמִים בְּתוֹכְךָ שֶׁלֹּא תֶחְדַּל. אֵנֶרְגְּיָה פִיסִיקָלִית. זְמַן נָתוּן, פִּסַּת אֲוִיר בְּמִנְהָרוֹת הָאַף שֶׁהִיא בְּדִמְיוֹנְךָ פַּס אֹשֶׁר דַּק אוֹ שִׁיר יַלְדוּת אוֹ בֶּכִי חֲרִישִׁי שֶׁמִּשְׁכָּנוֹ בַּלֵּב. מתוך "שירת הלב" שראה אור בהוצאת זמורה ביתן

  שירת הלב (מתוך מחזור שירים)*     לֵב 12   הָרֶגַע הָרִאשׁוֹן הוּא רֹאשׁ לָאַהֲבָה אֵיךְ לֹא יָדַעְנוּ זֹאת וְאֵיךְ נָתַנּוּ לוֹ לַחֲלֹף כְּאִלּוּ יֵשׁ לָנוּ אֶת כָּל הָאַהֲבָה שֶׁבָּעוֹלָם. וְכָךְ הִנַּחְנוּ לוֹ לָלֶכֶת וְלֹא בָּאנוּ אֶל הָאַהֲבָה בָּרֶגַע הַנָּכוֹן   לֹא בָּרִאשׁוֹן וְלֹא בָּאַחֲרוֹן.         *בהוצ' כנרת זמורה ביתן

ילדה אילמת*   בַּחֹרֶף הַהוּא הָיִיתִי יַלְדָּה אִלֶּמֶת   הַקִּירוֹת לֹא דִּבְּרוּ הָרִצְפָּה רִחֲפָה רֵיחוֹת אֲדָמָה הִתְפַשְּׁטוּ כְּאֵד בַּאֲוִיר הֶחָלוּל שֶׁל הַבַּיִת.   כְּדָג שֶׁשִּׁבְעָה נְהָרוֹת סָעֲרוּ בְּגוּפוֹ סָחֲפוּ נִשְׁמָתוֹ אֶל הַיָּם.   וּכְשֶׁהַחֹרֶף תָּם בָּקְעָה הַתִּקְרָה וְנִגְלוּ בַּשָּׁמַיִם שִׁבְעָה כּוֹכְבֵי מַלְכוּת. בְּאוֹרָם הַכָּסוּף מָשְׁכוּ אֲלֵיהֶם אוֹתִי, הָאִלֶּמֶת, מֻקֶּפֶת חוֹמַת מִלִּים שֶׁלֹּא בָּאוּ אֶל פִּי בַּחֹרֶף הַהוּא בַּיַּלְדוּת.   וּקְרָאוּנִי ...