השיר הזה לא נכנס לספר
תיקון
הדבר הראשון שחשבתי עליו היה להיכנס לים לפני שאני חוזרת הביתה,
שאם ישאלו למה אני רטובה, תהיה לי סיבה טובה.
וכל זה במקום להגיד שהשתינו עלי, שאני רטובה מסיבות אחרות.
זה היה רעיון משובש כי בכלל לא הייתי רטובה,
ואיש גם לא היה שואל.
לא, בכלל לא רטובה, רק מזוהמת, אבל בלי שאפשר לראות
ובאותו הזמן לא חשבתי על חנהל"ה ושמלת השבת שלה
אבל הנה, מתברר שלסיפור הזה היתה השפעה גדולה מאוד
יותר ממה שהייתי מצפה
וחיכיתי לירח שימרק אותי, ולים שיתקן אותי
ועמדתי מול הים, והוא לא הזמין אותי אליו
נעלבתי על חוסר הנכונות שלו לגמול לי טובה
אבל אני,
הלכתי ושפכתי את הדמעות שלי בתוכו, שיהיו לים עוד כמה טיפות
עכשיו מי יודע איפה הן מסתובבות
וחשבתי על זה שגם הן מלוחות,
ואני לא מפרה את חוקי הסביבה
רואים הדגים את הדמעות מתחת לגלים
רואות אותן בנות הים במעמקים
הן יכולות לזהות טיפה אחת במיליון טיפות, אפילו שיסתתרו בקונכיות
כך שיום אחד הים יציל אותי, יהיה חייב לגמול לי טובה
יעשה אותי יותר בריאה
יזרים לי את הדם בעורקים, בקצב של העומקים
ישטוף אותי מבפנים
ילמד אותי את החוקים
יהפוך את הכל לצלול,
הוא כבר יודע במה הוא מהול.
יפה
תודה
באמת יפה.
היי
אני מאוד אוהבת את הקטע, של ההתכתבות עם הים עם הדמעות שלה.
להתראו טובה
אחלה שיר. מעלה את השאלה הנצחית של הקשר בין הכולב לדמות. הםא אתה יכולת לכתוב שיר כזה כשאתה לא אוסי?
אני מניח שכן. השיר הזה נכתב עוד לפני שאוסי נוצרה, עוד לפני שהיה לה שם. כשאתה כותב משהו דרך עינים של דמות, אתה לפעמים הרבה יותר אתה. ולפעמים הביוגרפיה הבדיונית שלך קרובה הרבה יותר לאמת.
נוגע ללב
אמיץ
יפה
אהבתי מאוד
חברך,
טוני