שי צלר סופר, עיתונאי ותסריטאי
אחת הדמויות בספר שלי היא משוררת, ולצורך הסיפור כתבי כמה שירים בשבילה, אבל אז כשחיפתי בשירים שכתבתי בעבר, זיהיתי שיש כמה שכתובים בקול שלה. אז לקחתי כמה מהם ופירסמתי בסוף הספר. זה אחד השירים של אוסי, מי יודע אולי יום אחד היא תציא ספר שירה שלם.
לעשות כאילו
אני יושבת במכונית חונה
כך שאני לא יכולה להידרס
אבל בכל שנייה אפשר להתניע לנסיעה
לא שיש לי יעד
אני יכולה לפתוח את הדלת ולעשות עם הרגליים
צעד
על המדרכה
לא שיש לי בשביל מה,
רק כדי להבין שאני לא כלואה
אני כאן מבחירה
ויש לי אפשרות לשמוע רדיו
לחכות עד שהשיר ייגמר
לא מפני שיש לי ממה להסתתר
לא כי מצאתי חניה שווה
לא בגלל שלא מצאתי תווים
אני בכלל לא מכירה את המקום הזה, לא צריכה להיות כאן, לא מוזמנת
לא שומעת רדיו, לא מתקשרת לשום מקום, אין לי טלפון בכלל
לא חבל שאת סתם מחכה?
אני לא מחכה.
שואלים אותי אם אני יוצאת. למה לי?
רוצים את החניה שלי. אני בכלל לא חונה
מה בעצם אני עושה?
אני חיה, אפשר לומר את זה במידה רבה של ודאות,
אני באה בלי אחריות
אין לי חלפים,
אני לא מוכרת, אדוני, אני גם לא קונה
אני חיה במכונית חונה
לא קראתי את הספר, שיר מצחיק באופן מעורר.