הפיתוי   שיר פיתוי הוא "שיר מגויס". יש לו עבודה, והוא בא לבצע אותה: לא "לדבר על" העניין אלא לבצע, לפתות. לכן זוהי תמיד פנייה בגוף שני אל מושא התשוקה. השיר הוא כלי הפיתוי עצמו, ומטרתו אחת: היענוּת. בזה קרובים שירי פיתוי לתורת הנאום הקלאסית, שנוצרה בדיוק כדי לשדל ולשכנע. אבל לעניינים ארוטיים נראה שהשירה תופסת מקום ...

             הגעגוע למשמעות (פוסט-פוסט-מודרניזם)    אם אי פעם ראית מישהו שקוע במשהו, זה היה ילד עם עיפרון צבעוני בגן הילדים או אמן בעבודתו. יצירה היא אושר. יותר מזה – יצירה היא סוג של מגע: כשיצירה מצליחה לעבור לקהלה, היופי והמשמעות הגלומים בה ממיסים מחשבות ורגשות שליליים וגורמים למקבליה לרגע של התעלות. אבל בתרבות הנוכחית הילד עם ...

        ספְּפוֹ מציצה מתחת לשמלה המשך 'המילון הארוטי 1  / ספפו הולכת למות':  http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=2918&blogID=182     היוונים חשבו שהתשוקה הארוטית היא מין התקף אלוהי שאוחז בך כמו דיבוק, ומהצד (ואפילו בנאדם בהתקף יכול להסתכל על עצמו מהצד כשזה ההתקף מספר מי-יודע-כמה) אי אפשר שלא לראות גם את הצד הקומי של הדיבוק הארוטי. בו בזמן, שלא כמו בתרבות ...

        סַפְּפוֹ הולכת למות   ספפו, הפכה כבר בזמן העתיק לדגם של 'המשוררת' בה"א הידיעה, ושיר קצר שיוחס לאפלטון מכנה אותה בלא פחות מהתואר "המוזה העשירית" (היו ליוונים תשע מוזות). אבל באמת ספפו הייתה ונשארה מוזה של הקול הנשי, הדיבור הנשי, והמיניות הנשית  לאורך דורי דורות  – ולא מפני שהיא כתבה שירי אהבה לנשים: לא היה בזה ...

        הקורא עונה ליצירה (על כתיבה וחיות אחרות)   במובן פשוט, דיאלוג הוא רק עניין מילולי, שיחה: דִיאַ-לוֹגוֹס פירושו ביוונית "דיבור-בֵּין", כלומר, דיבור שעובר וחוזר מממני אליך, מאדם לאדם. מלים שאנחנו משמיעים או כותבים עשויות להיות דיאלוגיות מעצם העובדה שהן מופנות ונמסרות אל מישהו. אפשר למצוא דיבור ממוען כזה כבר בשירה הראשונה שמופיעה במקרא, שירת למך, שנפתחת בפנייה ...