הלא מוּדָע שלךְ הוא הבעיה שלךְ

 

הּנֵּה הַתֵּיאַטְרוֹן שֶׁלָּךְ.

הִנֵּה הַדַּחַף שֶׁלָּך.

הִנֵּה הַהֵפֶךְ הַגָּמוּר מִן הַדִּמְיוֹן שֶׁלָּךְ.

הִנֵּה הַסְּמַרְטוּטִים שֶׁלָּךְ.

שָׁנִים אֲנִי עוֹקֶבֶת אֵיךְ אַתְּ מַלְבִּינָה

אֶת הַשְׁקָרִים שֶׁלָךֱ,

יוֹדַעַת שֶׁמִכָּל הַדִּבּוּרִים הָאֵלֶה

עַל עַצְמֵךְ,

בְּעֶצֶם, אַתְּ מִתְכַּוֶּנֶת

 

לְמַּשֶׁהוּ אַחֵר

שֶׁחוֹתֵךְ

שֶׁמַּקְסִים

שֶׁמוֹשֵׁךְ

שֶׁמַּכְבִּיד

שֶׁמַּעֲלֶה זֵעָה

שֶׁאַף פַּעַם לֹא נוֹתֵן מְנוּחָה

שֶׁמִשְׁתַּנֶה בּלִי הֶרֶף

שֶמַּבְרִיחַ.

 

תִרְאִי אֵיך אַתְּ

צוֹעֶקֶת צוֹוַחַת בּוֹכָה

מְקַלֶלֶת

מְבַיֶּשֶׁת אוֹתִי

גוֹרֶמֶת לִי לְהַגִיד

דְּבָרִים כָּאֵלֶּה.

טוֹב. לֹא. כֵּן,

זֶה סוֹפִי.

תִסְתַּלְּקִי תִּסְתַּלְּקִי.

 

הַלֹּא מוּדָע שֶׁלָּךְ הוּא חַיָּתִי.

הַלֹּא מוּדָע שֶׁלָּךְ מוֹצִיא אוֹתִי מִדַּעֲתִי.

הַלֹא מוּדָע שֶׁלָךְ הוּא הַבֱּעיָה שֶׁלָּךְ.

אֲנִי לֹא מְסֻגֶּלֶת. אֲנִי מְסֻגֶּלֶת

רַק כְּשֶׁהוּא אָפְיָנִי,

סְטַנדָרְטִי,

מוּבָן,

חִיוּבִי,

לְגַמְרֵי בְּסֵדֶר.

שִׁגְרָתִי.

 

תִּסְתַּלְקִי

תִּסְתַּלְקִי,

תִּסְתַּלְקִי.

בְּשֵׁם אֱלֹהִים, תִּסְתַּלְקִי.

אֲנִי לֹא הַאִמָא שֶׁלָךְ.

אֲנִי לֹא הַבֶּן זוּג שֶׁלָּךְ.

כְּבָר גִּלִּית אֶת כָּל הַטְלָפַיִם שֶׁלָּךְ.

מָה עוֹד

אַתְּ רוֹצָה

 

 

 

מתוך ספר השירים "האחר", 1993, הוצאת הליקון-ביתן