תשובת הלב
  • אביטל קשת

    אביטל ז'נט קשת כותבת כותבת אם לא כותבת חושבת שהיה עליה לכתוב או שהרעיון חיכה לרגע הנכון בו היה צריך להכתב מאמינה שכתיבה היא שליחות.   

ממשלת ישראל הצילי אותי

  ממשלת ישראל הצילי אותי מן הצפיפות הבני- ברקית! אתמול בשעות הערב הלכתי לקנות ציצית לבני והילכתי לאיטי ברחוב רבי עקיבא.   לאיטי . כן. כי מהר אי אפשר היה ללכת.   המוני אנשים הסתובבו ברחובות וחסמו כל פתח לנשימה סדירה. על מדרכה צפופה אחת נדחסו נשים עם עגלות וגברים עם קפוטות. מידי פעם קפץ מולי גבר מזוקן וסטה לצד ...

קרא עוד »

טוביה החולב

    מאז שחזרתי בתשובה ואף לפני אנשים יודעים שאותי לא מזמינים להצגות. הסיבה העיקרית היא שעמום.   בעיניי התיאטרון בארץ הפך לצפוי, מיושן, השחקנים מדגמנים תפקידים. בקיצור בזבוז זמן.   כמובן שיש הבלחות טובות, כמו הצגות מעניינות בסמינר הקיבוצים( בו למדתי בימוי) ששם צעירים עוד מנסים לחדש משהו בטרם באים בורגני התיאטרון הרפרטוארי וזה המתחזה לפרינג' וקוצצים להם את ...

קרא עוד »

'התניא' ספר מומלץ לרגל שבוע הספר העיברי ולכל יום בימות השנה

        לכבוד שבוע הספר החלטתי להמליץ על ספר ישן אך גם חדש . ספר שמקומו במגירות הלב ובסיפריה הביתית הלא הוא:ה ' תניא' ספר התניא ראה אור לראשונה ב1797 ונכתב על ידי האדמו"ר רבי זלמן מלאדי. ספר ה' תניא' הוא ספרה של חסידות חב"ד שהיא אחת החסידויות הגדולות ביותר בעולם החרדי . אולם כבר מזמן הוא יצא ...

קרא עוד »

על מגיבים והכרויות וירטואליות

      בעלון השבת קראתי את הסיפור של יוסל בירשטין ואני מוסיפה לו פרשנות משלי. והרי הסיפור. יצאתי בבוקר לפגוש אנשים, פגשתי איש בתוך מלבן של שמש בגבעון, רחוב צדדי מוצל וצר בנחלאות. הוא ישב לבדו על ספסל לשניים , כשעצרתי מולו , הצל שלי עצר עליו.  הוא חייך וביקש שאזוז . סיפרתי לו ששם, בעירה הקטנה בפולין , ...

קרא עוד »

מפחיד שם בפיסגה

מה יש בה בתהילה שהיא מעמעמת את האור האמיתי. הנה חברי כנסת הופכים למועלים ומטרידים סדרתיים, אישי קולנוע הורסים משפחות, יש שמשתגעים, יש  שמתחילים לסחור בסמים. ועדין כולנו שואפים אליה, מחנכים דורות לעמוד תחתיה, מצדדיה ולפניה. כולנו מפנטזים על הרגע בו יעלו אותנו על במה וכולם יצעקו: היא, הוא, היא הוא. ונגוזנו. שורש הבעיה נעוץ בכך שאחרי כל פיסגה קימת עוד פיסגה ...

קרא עוד »

מבקרים בעלי שיניים או תיקון עצמי בתמורה

  דפנה שחורי פרסמה כאן מאמר מעניין על כך שמבקרי הספרות צריכים להצמיח שיניים. ואני התווכחתי מעט עם גיורא לשם ועוד דמויות. אחר כך שבתי וחשבתי והגעתי למסקנה שהכל אנו דורשים מהספרות, הכתיבה , מבקריה ופחות מעצמינו.( כי בה בספרות רובינו מתענינים, ועם עצמינו אנו בטוח מסתדרים). ניסיתי לשחזר ביקורות שקראתי ומה לעשות שעם רוב דיעות המבקרים איני מסכימה. אז ...

קרא עוד »

הכלבלב העזוב של אובאמה

  איכשהוא המדינה הזאת הפכה לכלבלב העזוב של אובאמה ואת זה אני אומרת בלי להביע דיעות על התנחלויות. ובעצם למה לא. רבנים גדולים התנגדו להם , כי הם חזו שבעתיד זה יגרום לבעיות. ואכן יש בעיות ולא רק בגלל התנחלויות. אולם למתנחלים רבנים משלהם והם לא שעו לאזהרות. ולמרות כל זאת נראה לי נורא שמשהו יכתיב לי איך לנהוג במדינתי ...

קרא עוד »

ומה אנחנו באמת יודעים על מה שקורה כאן ושם, סיפור אמיתי

  הסיפור מבוא כאן  בהשראת הפוסט של יוסף עוזר אבל לא רק. אתמול התקשרה אלי חברת ילדות שלי וסיפרה לי את הסיפור הבא שהוא אמיתי לחלוטין. בילדותינו נהגה לבקר בביתם אישה קשישה ששתינו מכירות ! לימים היא נפטרה והורישה את ביתה לעמותה חרדית – חסידית שהקימה שם גן בשם' ישא ברכה' .http://www.efind.co.il/Detailed/18514.html  כעבור מספר שנים נוספות נקלע בעל הגן לקשים וחובותיו ...

קרא עוד »

כתבת השטח מדווחת

בעתיד הקרוב כלומר בשבועיים הקרובים, אין לי מושג אם אכתוב כאן או לא אכתוב כאן, אגיב או לא אגיב  העתיד לוטה בבלגן ערפילי תרתי משמע. הסיבה היא שאני אורזת את חפצי המרובים ילדי המתפזרים ועוזבת את העיר הזאת . נקלענו למשבר כלכלי וממילא אנו אמורים לעבור מכאן עוד כמה חודשים שלא לדבר על האנטנה הסוללרית שמשקיפה על חדר השינה שלנו, ...

קרא עוד »

כיצד הזדקן אלימלך?

        בת עשר  הייתי חדשה בבית- הספר הבורגני , תלושה מהשכונה בה גדלתי, עקורה מלטיפותיה של שרה השכנה , שערי לא תלוש בידי לאלה'לה , דפנה ומירה לא קוראות לי צ'ילבה מתחנפת ומשלימות איתי באותה הברה.   אבל כאשר החליטו הורי כך קרה ואני מצאתי את עצמי בכיתה חדשה.   מידי יום היו כל הילדים עוזבים את הכיתה ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לאביטל קשת