הרעיון לפוסט נלקח מהתכתבות שהייתה לי עם משה יצחקי לגבי האסתטיקה המוזרה ששלטת ברחובות בני- ברק
http://blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=14106&blogID=161. כאן אין פקחים שתולשים מודעות שתלויות במקומות שונים בעיר ומהוות סוג של תכתובת עם התושבים. תכתובת שמתנהלת בינם לבין עצמם ובינם לבין ה'.
אני לא צלמת מקצועית ואין ברשותי מצלמה מקצועית. ובכל זאת..
הבקשה שלא נענתה.
מפי עוללים ויונקים..
יש תיאטרון ואפילו סרטים!
לגזור ולשמור.
גמ"ח לכל עניין!
מה שאבד בדרך כלל לא ילקח לידיים פרטיות. בשם מצוות השבת אבידה.
תמיד צריך..
מודעה שנתלתה בכל רחבי העיר .
שיבוא כבר המשיח ויפטור אותנו מן הזכות להתפלל על החולים, אמן!
מעניין . את מביאה פיסת חיים אחרת . תודה
תודה מירי, גם עבורי היא הייתה אחרת פעם, והיום האחר השתנה.
אולי אין אחר?
מאוד מעניין לראות דרך העיניים שלך, אביטל.
תודה תלמה! אני חיה בחלק המודרני של העיר ושם דברים מתנהלים בשונה מהפנים ושם צילמתי. בתוככי העיר אולי מבטי היה שונה. כי איני מורגלת בהווי שם.
לא יודעת. נכנסתי כל כך הרבה פעמים ולא נפתחות לי התמונות.
חבל. אולי תשאלי את שירלי מה עושים? עליך חשבתי כשהעליתי את הפוסט כי את סקרנית ומתענינת בעיר.
התמונות פשוט כבדות במשקל. אז או שאביטל תוריד להם את המשקל לבערך 200-300 קילובייט או שאיריס תחכה הרבה עד שייפתח….
🙂
אביטל מתוקתי, אז אני משאירה פתוח ומחכה שיעלה… אפשר להתחיל לספור מע…כ… ש….יו!
אביטלי, הספקתי לשתות קפה ולחזור, ונפתחו! סוף סוף!
אני חושבת שרק עין של אומן יכולה ללכוד בשגרה את ההיעדר שלה, עבור המתבונן מבחוץ. תחשבי, בלי שום בני אנוש, הצלחת להביא לנו את האנשים. צלמת מקצועית את אולי לא, אבל חכמה מקצועית את בטח ובטח.
חמודה איריס. נהרות של חם וחוכמה זורמים ממך.
ברוכה תהיי.
שבת- שלום.
האי מירי, הבת שלי העלתה לי את התמונות וכרגע היא בירושלים בכל אופן הוספת לי מידע חשוב.
שבת- שלום.