תשובת הלב חוקרת את החיים ,וכותבת עליהם
נזכרתי במכתב הראשון שכתבתי לחייל העברי ששומר עלינו וברקע לכתיבתו.
השיגעון הפטריוטי שלי התחיל אחרי מלחמת יום – כיפור.
שום מילה על פוליטיקה , אמונה וכדומה.
——————————————————————————————————–
אני רוצה לאהוב אותו
כמו שאני אוהבת שמיכה,
כמו שאני מחבקת אותה ,
כמו שאני חולמת פיות
כאלה שלא בורחות מאלוקים
כאלה שלא סופרות עונשים
אני רוצה לומר לו :" היי תראה אותי ,
אני לובשת שמלה
יש לי סיכה חדשה בראש
תדע לך :
שהתולעת של השכן נרקבה
הוא נפל על המדרכה
ומת מיטה , מיתה ?
ואיך זה שאלוקים לא ראה
והפיות ?
אבל הוא אף פעם לא מקשיב
הוא בכלל לא שומע מילים ,
הוא רק צורח לעבר האישה המלשינה
מתי תיקחי אותה לספר?
הפרעושים מטילים לה על השמיכות
הלקוח לא בא,
הבורסה ירדה ,
המניה לא עולה,
המכונית גרוטאה .
אז אני רצה לחדר המשותף
וכותבת מכתב לחיל שאני לא מכירה
, חיל שצריך לשלוח לו שי
כי זה מה שהמורה שרה אמרה.
חיל יקר,
אני כותבת וקצת ממשיכה.
חיל –
פייה-
חייל –
תלתל-
חייל…..
לכתוב זה קל.