תשובת הלב חוקרת את החיים ,וכותבת עליהם
אני מגיבה כאן בקשר למה שקרה עם יוסף עוזר בבלוג של רונית וזה בסדר אם תכעסו עלי בגלל זה.
אני מציגה כאן עמדה של יחיד שמרגיש קצת נרדף. זכותי!
באמת לא נעים לשמוע כאן כל הזמן תלונות חסרות שחר על חרדים , ומי לא.
כלומר בסדר להביע דיעה.
אבל גם בהבעת דיעה נדרשת דיפלומטיה מסוימת.
אני לא אכתוב בבלוגי הדל שכל הלא שומרי מצוות: מסוממים, דילרים ודיליריות , חשפניות, זונות וסרסורים.
זה פוגע ומעוות.
פוגע ומעוות לשמוע כאן השכם והערב שהחרדים הם עזאתים, איראנים ומה לא.
ובמיוחד שיש כאן שכן חרדי.
קצת רגישות.
אם הכי חשוב בתורה זה בין אדם לחברו , אז מה שמתגלם כאן זה בין אדם לשטיח שהוא רוצה להפוך את שכנו.או יותר נכון :"אנחנו הרוב ובואו ונהיה צודקים ונרמוס את המיעוט."
מה עם כבוד, כיבוד וכדומה?
חברתי חוזרת בתשובה גרה מול בית ספר חילוני ואין לה יום ולילה. גדודים של נוער חילוני צובאים על חדר המדרגות שלה , מעשנים , צורחים ואין מגיב, גם לא המשטרה.
היא כנראה תעבור דירה.
האם החילונים המופקרים כולם אשמים בזה?
קצת לדון לכף זכות,לחשוב בלי הכללות .
פשוט נורא.
אני כבר לא מתייחסת לדברי הבלע האלה , אבל יוסף הוא משורר רגיש ממני, וגם חרדי שלומד תורה , אז באמת טאקט.
עירית רמת גן פיטרה אותי ממשרת המספרת סיפורים בצהרנים שלה כי הייתי בהריון ועברתי לדאבוני הפלה, אז כל העיר רמת- גן מגעילה.
גננת בעיר רמת- גן פיטרה אותי מעבודתי כי צמתי בתשעה באב ולא יכולתי להגיע , אז כל גננות העיר גזעניות ומשוקצות,במיוחד החילוניות.
ועוד ועוד.
נו די.
אתם פשוט לא קוראים את עצמיכם( לא בהכללה).
שלא לדבר על זה שמאז שאני עם הכובע גם אני קיבלתי כמה הערות מוזרות.
אז כולם שולחים לכיווני הערות מוזרות?
אשמח לתגובות שינתנו ברוח טובה .
אל תשכחו שדיני האבלות שנהוגים בספירת העומר הם לזכר תלמידיו הגאונים של רבי עקיבא שמתו כולם בגלל סיבה אחת, שנאת חינם!
אף אחד לא מעודד שנאה אביטל.
אבל גם תגובותיו של יוסף היו קצת לא רגישות.
מיעוט? אני בטוחה שהחילונים יהיו פה עוד מעט מיעוט. אין לי שום דבר נגד החרדים, אבל אני לא מסכימה עם כפייה ואלימות. אז נכון, לא כולם ככה. אבל עדיין. כשאני בתל אביב, לא בא לי שיעירו לי על איך אני לבושה.
בקשר לעזה ואיראן, אין לי מושג מי אמר, מתי ואיך, וגם לא הבנתי את הקשר.
בקשר אליך-דווקא בתור אחת שהיתה בצד השני ועברה לדת אז את אמורה להבין את שני הצדדים.
אני מכבדת את דעותיך ואת דעותם של כל החברים פה בבלוג, ובכלל, החברים בארץ. אבל גם תגובות צריכות להיאמר בהתאם.
בכל מקרה, הכל נכתב ברוח טובה:)
שירי
לא מן הראוי שאוסיף להביע עמדה. לכן אני מייצג בתגובה זו את השתיקה.
העיקר הרוח הטובה , אבל משני הצדדים רואים גם שזה לא הוגן לדחוק את מי שנמצא בעמדת מיעוט.
בקיצור רואים הכל.
אני מודה שעד היום לא קראתי יצירות של יוסף עוזר, אז בזכות מה שכתבת אקרא.
לגבי מה שכתבת על פיטורייך, כמו שתיארת זה מנוגד לחוק, והדברים האלו כן מגיעים לידי ביטוי בבית משפט.
אני סבור דווקא שהאווירה פה תרבותית, עד שלפעמים חסר לי איזו התכסחות עסיסית, אבל תמיד לגופו של הטקסט ולא הכותב.
דבר אחד בוודאי את צודקת לגמרי: הכללות זה חטא.
איציק.
גם אני אקרא.
נכון.
מה רע בעזתים או באיראנים? האין זו הכללה?
אביטל יקרה את נשמה טובה!
יוסף כתבת בפוסט שלי והגבתי לך אבל כנראה לא ראית.
אני חושבת שהרבה פעמים אתה צודק אבל הדרך שאתה מגיב מבטאת צער ופגיעה ומלחמה בשם , וצר לי עליך . טוב שאתה מעיר ןמאיר וטוב שאביטל התגייסה גם וחשוב!
הנה הדברים משם "יוסף מה אומר
אתה צודק ותודה על ההערה וההארה.
מרוב אמפטיה לרונית שכחתי, והביטויים אכן בעייתיים וסליחה רונית. כרגע אנחנו מדינה אוכלת יושביה ואכן צריך להיזהר מזה שנאכל אחד את השני ."
נכון מירי, הגבת בתבונה ואני מעריכה אותך על כך.
אביטלמ היקרה,
אני רוצה להוסיף דבר, בכל זאת. אין כאן שום דבר אישי נגדך או נגד יוסף, או נגד אף אחד אחר. זכותו של כל אדם להביע את דעתו, ולהיפך – אני שמחה לשמוע דעות מנוגדות לשלי. זה חלק מהעניין של להיות אדם רחב ולא צר ומר.
נדמה לי שיצאנו כאן קצת מפרופורציות. רוצה להסביר – המצב בירושלים היום הוא לא הגיוני. רונית העלתה את עניין עזה כדוגמא לחיים של עוני שהיא רואה שמתקיימים בירושלים ולא כמילת גנאי. (אני אישית לא מבינה למה ערבי או איראני או עזתי הן מילות גנאי. כמו כורדי או פולני או אתיופי – מה גנאי בזה?) לא היתה הכללה בפוסט שלה. היא דיברה מעומק ליבה על דברים שהיא רואה שמתקיימים בירושלים היום. יש כפייה דתית שהולכת ומתהווה בשכונות מעורבות היום. עובדתית זה קורה. אני יכולה לתת לך דוגמאות. אלה לא תחושות בטן, זה קורה הלכה למעשה. אם רונית מקבלת הערות על לבוש (קולניות. לא במבטים) באוטובוס ( – מרחב ציבורי) – זה רע מאד. אם אנשים דופקים על דלת של בית של הורים של חברים שלי (בית פרטי! מרחב פרטי שלהם) ומזכירים להם שעוד מעט שבת ושידליקו נרות וכו" – זה רע מאד. ואלה דוגמאות מאד עדינות כי ישנם דברים גרועים מאלה. לעומת זאת, לאמא שלי (בחיפה) שהיא מורה לפסנתר, יש שכנים דתיים, בשכנות מעולה, שממש לא איכפת להם אם היא מנגנת או מלמדת בשבת. אני בספק אם בירושלים זה יכול להתקיים. זה מצב חמור. חמור מאד.
ואני כותבת את הדברים האלה למען הבהרה. לא כדי לחרחר מריבה. מקווה שאת יכולה לראות את זה.
אני רואה את זה וטוב שהבהרת.
בקשר לאירן זה מאד פוגע כי אירן היא ערש השנאה העולמי כיום ואיך אפשר להשוות בין חרדי לאיראני איסלאמי קיצוני, לפחות זה מה שהולך ומתגבש . זה המצב. בקשר לעזה, גם יוסף אמר שחיים שם בני אדם .
ובקשר לחרדים מטרידים עצוב!
אבל יש גם חילונים מטרידים שגורמים לשומרי מצוות לברוח משכנותם ונתתי כאן דוגמא.וגם חברתי החילונית שחיה בכיכר החתולות מתלוננת על צעירים שתויים ולא עם כיפה שמפריעים את שנתה.
כך שעדין אני חושבת שצריך להזהר במה שאומרים.
אביטל,
אם פוטרת שלא כחוק,
צריך לצעוק על זה צעקה מרה,
המקרה עם תשעה באב נשמע נוגד כל
חוק של זכויות אזרח,
ואני בעד להגיש תביעה.
בירושלים אני ושכמותי למשל, מיעוט.
וזכויותינו נרמסות.
נקודה למחשבה.
בקשר לתביעה בשעה שהעניין קרה זה נעשה בערמומיות רבה וקשה עלי ההוכחה.
גם אני עברתי שנות אבטלה בהן עבדתי ועדין לסרוגין, כמו היום .צ בטוחה שהמיאוס שלי ממה שקורה במדינה הזאת גרם לי לא לשווק את עצמי מספיק ולשקוע בכתיבה ובעצמי.
רק עכשיו יש הטבה , אבל לא בכתיבה. וקטורים הפוכים.
חברתי שמתגוררת בירושלים גם לא יודעת אם תישאר בה בגלל מחיר הדירות המטורפים והאבטלה החוגגת.
גם אחי שהוא כיום חרדי לחלוטין עזב את העיר מאותה הסיבה.
נראה לי שכולם סובלים שם ומשהו צריך להזניק את העיר קדימה.
באלעד שהיא גם עיר חרדית המצב אחר. בבני ברק מובטלים מוצאים עבוד בתל- אביב.
ירושלים פשוט תקועה והקושי הוא כללי.
אבל שתצליחי אני באמת חושבת עליך ועל הקושי שלך ומקווה עבורך רק לטוב.
שנאה ,גזענות ודעות קדומות לא מועילים לאיש חילונים ודתיים כאחד. ביטויים גזענים מצד הציבור החילוני פוגעים ומעליבים ואין להם מקום בחברה מתוקנת, מן הצד השני הדתיים חייבים לדעת שאין כפיה ברוחניות ואין לעורר את האהבה עד שתחפץ. בכל אנטראקציה חברתית צריך שניים לטנגו. די עם השנאה! אם רק תשאלו את עצמכם מה אהבה הייתה עושה כאן, כל הויכוח המריר הזה לא היה מתנהל ,שלא לדבר על לשלשת המילים הזועמות,שאין להם מקום בשום מקום, מצטערת.