בננות - בלוגים / / מה בין צדיק ורע לו רשע וטוב לו ללחנים חסידים מוכרים.
תשובת הלב
  • אביטל קשת

    אביטל ז'נט קשת כותבת כותבת אם לא כותבת חושבת שהיה עליה לכתוב או שהרעיון חיכה לרגע הנכון בו היה צריך להכתב מאמינה שכתיבה היא שליחות.   

מה בין צדיק ורע לו רשע וטוב לו ללחנים חסידים מוכרים.

 

 

שאלת הצדיק ורע , רשע וטוב לו נשאלת כל הזמן ומנקרת לכל יהודי במוח. ההיגיון הפשוט מתקשה לחיות עם ניגודים לא צודקים.
 
לא יעזור שכבר נאמר לנו שהרשע מקבל את שכרו בעולם הזה ולצדיק שמור העולם הבא. עדין גורלו הקשה של הצדיק שב ומנקר לנו בתודעה.
 
סיפורם של שני ניגונים יהודים שזכיתי להכיר מוכיח הלכה למעשה שלצדיק יש זכויות שאין לרשע.
הרשע אומנם מתענג , זולל ושובע בעולם הזה , אך אין הוא מותיר אחריו שום צוואה רוחנית משמעותית. זכרו של הרשע ימחק מעל פני האדמה והרבה פעמים תיפגע גם השושלת הישירה שלו. לעומת זאת את הצדיק נזכור לדורי דורות ומעשיו הטובים כאן ,ישפיעו על כל העולמות העליונים והתחתונים .
 
את הניגון הראשון עליו אדבר נוהגים להשמיע בחתונות חרדיות , "טישים" אצל האדמו"ר , והתוועדויות חסידויות והוא כבר בן למעלה ממאתיים שנה .
 
וזהו סיפור של הניגון: כליזמר חסיד עני ורש עמד להשיא את ביתו. הנה הגיע יום החופה ואין לאב מה להעניק לביתו במתנה. עומדת הבת האומללה תחת החופה  בשמלה פשוטה סביבה עומדים כל מכריה והאב המבויש מנסה לשמח אותה ביום כלולותיה .
ביתי , הוא פותח ואומר . אין לי כסף או נדוניה הגונה לתת לך , אני איש עני ובכל זאת אני רוצה לשמח אותך ואת בחיר ליבך , לכן אשמיע לך נעימה שכתבתי במיוחד עבורך.
 
עמד האיש וניגן נעימה חסידית מופלאה שמלווה את הציבור החסידי עד עצם היום הזה.
 
נשאלת השאלה: כמה הייתה שווה מתנתו של האב ? והאם לא זכתה הבת במתנה מיוחדת במינה? מתנה שהחזיקה לדורות. מתנה שעלתה על כל מתנת אב עשיר שזכרו נשכח ונדחק מהלב.
 
הסיפור השני הוא סיפור של שיר שכולנו מכירים ואלה מילותיו:
" אני מאמין, אני מאמין , אני מאמין..
          באמונה שלמה
         בביאת המשיח
 
ואף על פי שיתמהמה
 
אני , אני , אני, מאמין.
 
השיר הזה שנכתב על פי מילים ידועות וקדושות הולחן על ידי רב כליזמר שנסע עם חסידיו בקרון הרכבת לאושוויץ.
 
הרב עלה עם חסידיו לקרון ועל מנת לרומם את רוחם הנכאה החל לנגן ולהמהם את הלחן המרגש, משהו אחר הדביק את המילים והנה נולד לנו השיר. הנסיעה הייתה ארוכה והחסידים והרב למרות עייפותם והרעב שאחז בבטנם לא הפסיקו לשיר ולנגן.
 
ואז לפתע אמר הרב: הרי כולנו יודעים לאן מובילים אותנו וקרוב לודאי שהשיר ומנגינתו ישכחו.
האם משהו מכם מוכן למרות הסיכון, לקרוע את סורגי החלון , לקפוץ החוצה ולנסות לשרוד עד סוף המלחמה , ולהעביר את השיר ומסרו הלאה.
 
הרב הוסיף והדגיש: מי שיקפוץ מן החלון ויציל את עצמו ואת השיר , אני מבטיח כאן בנוכחותכם   שאתן את לו העולם הבא שלי.
 
שני חסידים קפצו מן החלון ולצערנו רק אחד מהם שרד . בתום המלחמה הוא נכנס אל אולפן הקלטות וצרב את השיר ומילותיו בתודעתנו  היהודית
 
ראו כמה גדולות הן זכיותיו של צדיק , שגם כשהוא נרצח בצורה מתועבת הרוח שלו נשארת  איתנו.
 
ואיתה גם המסר והאמונה אותם שום צורר לא יצליח להכחיד.
 
    

 

 

11 תגובות

  1. מעניין אם אותו רב מכיר את נתן זך

    לא טוב היות האדם לבדו
    אבל הוא לבדו בין כה וכה.
    והוא מחכה והוא לבדו
    והוא מתמהמה והוא לבדו.
    והוא לבדו יודע
    שגם אם יתמהמה
    בוא יבוא

    נתן זך האדיר

  2. אכן הניגון שבא מהלב והאמונה הוא חלק
    מחוט זהב שמחזיק עם.

    אני גם אוהב את השיר של יורם טהר לב, שרה חווה לאברשטיין, על הסוס עם כתם על המצח, שתמורת ניגון החסיד נותן מה שיש לו, ורק הרב מבין שבניגון ובמעשה החסיד תבוא הגאולה.

    • מיכל ברגמן

      הרב שנשלח למוות היה הרבי ממודזי"ץ – החסידות הכי מוסיקלית שיש.
      למיטב ידיעתי קפצו 3, אחד נהרג ושניים ניצלו. לחסידות הזו יש אינסוף ניגונים נפלאים ולא כ"כ מוכרים.
      אבל ה"אני מאמין" הוא המרגש והסמלי מכולם.

      • תודה על המידע מיכל. יום אחרי יום השואה הייתי בבית הספר של ביתי , שם הקרינו לנו סרטון קצר והשיר הושמע ברקע. אחר כך התוועדתי לסיפור. כל זמן הקרנת הסרטון לא יכולתי להפסיק לבכות.

        ביתי אגב לומדת ברשת" שובו" החרדית. ואת זה אני אומר לכל מי שטוען שלחרדים אין קשר ליום השואה כי הם לא עומדים בצפירה.

        אבל העיקר השיר.

        • מיכל ברגמן

          תודה אביטל.
          בדקתי והסיפור האמיתי מורכב משני הסיפורים שלנו –
          הנה לינק לניגוני מודזי"ץ – ב"אני מאמין" יש לינק לסיפור הרשמי.

          http://modzitz.org/hindex.htm

          "שובו" היא רשת מיוחדת מאוד כשלעצמה וביחס לכל מה שקורה במערכת החינוך הדתית ו/או החילונית.

    • תודה על התגובה היפה איציק. ביטאת את הדברים מאד יפה.

  3. זה סיפור גדול מהחיים, פשוטו כמשמעו…
    ויפה שאת זוכרת לשתף, כי אני הכרתי את הספור ולגמרי שכחתי
    להתראות טובה

  4. גלית וסקר

    אביטל,

    מדהים מצמרר ומרגש מאוד.

    זה חיזק את אמונתי

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאביטל קשת