תשובת הלב חוקרת את החיים ,וכותבת עליהם
צ'רלי צ'פלין מדשדש בערבות הבוכיות
בחיפושיו אחרי מטילי זהב
אבי הזאבי בוהה
אימי משחילה חוט לבן
צ'רלי צ'פלין לועס בשקיקה
את סולית נעליו שהתבשלה בקדרה
צ'רלי אומר לי : מותק את נעל סוליה
מגפי הגומי שלך דורסים רמשים
מדורת השבט בסלון הקטן
לא מפשירה.
שפמו של צ'רלי גורף שלגים
מגרפה עלובה יש לך צ'רלי .
מבטו של אבי מסרקות ברזל
מבטה של אימי חוט תפירה דק, דק
צ'רלי סוגר מסך
קישטה למיטה הוא סח
אך הניצוץ האלוקי שבי עודו זהב
כולו זהב.
צ'רלי ….
שיר יפהפה, אביטל, איך שזרת את היום יום עם הסרט ,ואיזה מטפורות מקוריות, ואיך מבהלת הזהב ,נוצר ניצוץ זהב אמיתי , האלכימיה של הנשמה, כל כך אהבתי , מקורי מאד ורגיש ומלא דמיון, אביטל
הייטבת להבין חנה.תודה.
תמונה משפחתית עם צרלי בנית פה, לא פשוט, אפשר למצוא עוד ועוד
הכוונה בשיר שלך ניתן למצוא עוד ועוד דברים ורבדים
תודה חני באמת ניסיתי לכתוב בכמה מימדים.
יפה מאד תיאור ההורים מול הסרט.
תודה לך ענת, אכן בסלון המשפחתי מדובר .
היי אביטל
מבטה של אימי חוט תפירה דק דק= זה פיוט
שלך טובה
פיוטי וכואב, כאב דק דק, תודה טובה.
שיר יפה וחכם אביטל. אוהב את השילובים השונים והדיאלוג בין השפות השונות
תודה לך משה, אתה תמיד מעיר הערות מענינות ובאמת ניסיתי להיות מובנת בכל שפה שהיא.
שיר כאב
סוף השיר מלא כוח
תודה ריקי שהבחנת גם בכאב וגם בכח שיש לכולנו.
צ'רלי כנראה לא מצחיק מספיק היום, אין לו קהל עם המוד הנכון בסלון.
אני זוכרת שבכיתי ממנו גם אז, קשה לי לצחוק על אומללות.אבל זאת אני.