תשובת הלב חוקרת את החיים ,וכותבת עליהם
כבר שנים ששנינו מרוטים
ממרוץ השליחים השבועי הכפוי
הבלתי הגיוני
כבר שנים שאתה נושא על גבך ערמת קניות שבועית
צועד ברגל
ותמיד מאחר
נוקש בדלת כמו מתנקש
ואז נכנע
ואז נכנע
לבדלי הסיגריות והעיתונים
כפות רגליים קטנטנות
מפרות את שתיקך
אתה מתגושש עם טבעך
ומיד מתעשת
מסייע לי להכניס את השבת
שטרם הפנמת את בואה
פועלך מהיר משלי
עשרים תנועות ידיים מסתרגות
מול אחת שמושטת לעזרה
ואז אתה שומט את הכל
בגדיך מושלכים אל עבר הרצפה
ליבך כבר נתון לתפילה הקרבה
למרות הכל
אתה מצחיק אותי עד אימה
בטוח שאתה הגבר האחרון עלי אדמות
שנושא בגאון את תפקיד הגואל שנותר לפליטה.
אני יכול לבכות מהשירים שלך.
וכנראה שכאשר הם ייצאו החוצה מהבלוגיה הנצורה הזו
הם יהפכו את המעיים לרבים.
רגע אני צריך להגיד למה:
כי אין בהם מטאפורות
השירים מתרחקים מכל וירטואוזיות . הפיוט עצמו אינו מטרה בהם. וגם לא ידענות מכל כיוון שהוא.
האמת של הנפש הישראלית יהודית.
תנודות הקיום שלנו. זה מה שמתבקש כאן ומחפש את התבקשותו.
תודה לך יוסף, ניסיתי ועדין מנסה לתאר הוויה של חוזרים בתשובה , כי באמת נראה לי שמחוץ לבלוגיה הזאת יש אנשים שמחפשים שיכתבו עליהם.
שבת – שלום ותודה על האמון בי!
שלום אביטל
מדוע כשלוחצים על "האתר שלי" בתגובות שלך לא מגיעים לבלוג שלך.
לא ידעתי שאת כותבת, ולא סתם כותבת אלא ביושר באומץ ובכשרון רב.
דווקא הטון המביט מהצד שחלקו בוכה חלקו צוחק אבל לא מתבכיין. כל אלה מעניקים כוח לכתיבתך.
בהיבט הרכילותי אשמח לשמוע כיצד המשפחה והסביבה מקבלים את כתיבתך.
עוד הערה קטנה:
הייתי מוריד את שתי השורות האחרונות.
שבת שלום
גיורא
המשפט הזה: אתה מתגושש עם טבעך
כל כך אמיתי ופואטי, אהבתי אותו,
את מתארת בפשטות וזה שובה. שבת שלום
תודה לך אורה החביבה .
שבת – שלום!
אני אוריד אותן גיורא, הערתך מתקבלת בברכה.
בקשר להבט הרכילותי זה נושא לשיר, אכתוב על זה בהמשך ותדע, צפה להפתעות!
שבת- שלום .
הבנתי את השיר כמרוץ לפני בוא השבת, זכור לי מילדותי המרוץ המתיש הזה, היטב לתאר, יש בשיר מהבהילות, מהרצון להיות מוכנים וגם הרצון להשתהות עוד מעט בחול.
תודה לך חני אני באמת בהשתהות ולכן אקרא אותך רק מחר כי אני גם בהולה עד אימה:)
האם רק מי שמכיר את הוויה יכול להזדהות איתה? סתם הרהור שלי לגבי זה שקשה לנו לנסות להבין עולמות שונים משלנו, אם הייתי קוראת כאן יוצר ערבי, הייתי מתענינת , למרות שזה לא אני.
זה הרהור פרטי שלא שייך אליך ומובע בקול.
שבת – שלום.