בננות - בלוגים / / המלאכים של סבא שלי
תשובת הלב
  • אביטל קשת

    אביטל ז'נט קשת כותבת כותבת אם לא כותבת חושבת שהיה עליה לכתוב או שהרעיון חיכה לרגע הנכון בו היה צריך להכתב מאמינה שכתיבה היא שליחות.   

המלאכים של סבא שלי

 

שלום עליכם מלאכי השלום.".. סבא שלי הכיר לי את השיר. כעת, עשרות שנים לאחר מותו אני מגלה שהיה דומיננטי בחיי. ההסבר הפשוט על שני המלאכים שמלווים כל מתפלל לביתו. מתייצבים לימינו ולשמאלו, עושים איתו את השבת, ואז מסתלקים עם התגלות הכוכבים וצאת השבת היה איתי תמיד.
 
הוא לא היה איש קל. אבל עד היום ספר קטן שקנה לי בהיותי בת עשר על ברכות ומנהגים יהודים מלווה אותי. ספר תמים שכתוב באותיות גדולות ומאויר בהמון נרות וילדים שמחים. צוירו שם ילדים דוסים. בנות עם חצאיות ורודות. בנים עם חליפות כחולות וכיפה גדולה.
 
גם סבא שלי היה די דוס. אבל הוא היה גם חכם ומשכיל. לפעמים לא ברור מה גבר על מה אצלו. ההשכלה על האמונה. או האמונה על ההשכלה. מאבק מתמיד שאף פעם לא נם. אבל תגעי לו בשולחן הערוך לשבת ותראי כמה יכעס. כמה הוא חרד לסעודה הזו ולכל מה שמתלווה אליה. אז אולי האמונה בסופו של דבר גברה על הכל?
 
סבתא שלי שחיה הרבה אחריו, ספרה שחלמה עליו המון חלומות. ברובם ראתה אותו מתענה. אך באחרון הוא יצא מבית הכנסת, לבוש חליפה לבנה, ואז נופף לה לשלום.
 
הרב זמיר כהן טוען שמת שלובש לבן בחלום זה סימן טוב. ובית כנסת זה סימן טוב מאד. סבא שלי מאושר עכשיו. הוא משקיף עלי מלמעלה ושר לי עם כניסת השבת :" שלום עליכם.."
 
כשהשיר שלימד אותי מתגלגל על לשוני ומתפוגג עם כוסית היין האדומה גם הוא מסתלק. אף אחד לא נוגע לו בשולחן הערוך בקפידה. ובכל זאת הוא לא נשאר לסעודה.
 
עכשיו אני גרה בעיר שכל שבת נשמע השיר הזה כתזכורת להדלקת הנרות בעיתם. וכשבעלי חוזר מבית הכנסת, הוא מלווה בקולות השכנים שמשייפים את קולם. מכל הבתים שומעים נוסחים שונים ל:" שלום עליכם.."
 
 
ורק אני מתגעגעת לנוסח של סבא שלי, שכבר לא כאן.
 
ותודה לעידן יניב ולקינדרלך. http://www.youtube.com/watch?v=hyqoZWb_Jo0
 —————————
 
נ.ב, הבן שלי חש בטוב. ואולי גם זה בזכות הסבא שלי, ששמר עליו כשישן והעיר אותו בזמן אל תוך החיבוק שלנו. כל שינה יש בה משהו מן המוות. וכל מוות טומן בחובו את ההזדמנות לחזור ולהיות .

 

6 תגובות

  1. הי אביטל. בשורות טובות ונפלא שבנך חש בטוב. נראה כי סבך הצטרף למלאכים הפרטיים של משפחתך ואולי אף מלווה אותך בכתיבתך. הזמירות הנשמעות מהבתים של שכנייך נשמעים לי כמו עולם אחר…אני חיה בעולם של דממה שכנית ובאמת אם אני רואה כבר אנשים בסופי שבוע זה גברים בשקט אל ומבית הכנסת…עכשיו בטוחה שאחפש סביבם מלאכים מלווים:)

    • דממה שכנית, איזה כייף!
      הקירות כאן דקים, חדר השינה שלי גובל בסלון של השכנים. אני שומעת את כל מה שהולך בפנים הבית. וכנ"ל הם כנראה:)

      ומלאכים. הם בטח מלוים. צריך להתחבר לטובים שבהם.

      תודה על תגובתך החמה.

      • היום הגיסה של חברתי סיפרה לי שהם מחפשים שיר לחופה והפניתי אותם לשיר
        בעלה קלט את השיר והתחיל לזמר:
        מלאכי שמים שרים
        שני עולמות נקשרים
        בדרך אל האושר באים

        להנשא הלילה

        ואז הוסיף בית משלו:

        בעצם הכל אגדה
        והחלום נשאר בחופה
        ואחרי הכל גם יש ילדים

        להתעורר בבוקר:))

        • האמת שחייבים לפעמים גם את החלון לחלום.

          משהו רוחני משהו שיבצבץ כמו קרו אור בבוקר. אם כי עקרונית הוא צודק.
          וזה שיר מקסים.

          שבוע- טוב.

          • היא השמיעה לי את השיר שהזוג נוטה לבחור, ומנסיון (שאותו אפרט בהמשך) ידעתי להציע לה שנבדוק את המילים:
            השיר סיפר שהזמן יתקן לב שבור. לא נראה לי שזה מתאים.
            בנישואיי בחרתי שיר שאהבתי שגם לא הקשבתי למילים, והיום אני יודעת שזה היה שיר המבכה אהוב שמת והפרחים שעל הקבר:) אז ברור שהשיר של יניב משיח עדיף…כולל החלון לחלום:)

          • אויש בחרתי שיר.. אני כבר לא זוכרת. לדעתי לא בחרתי. רק משהו לסלואו. שנים. זוהר ארגוב וג'ון לנון. שממש לא בראש שלי כיום. עם כל הגלבולזיציה הרעיונית שלו.

            ויניב משיח, אולי יביא משיח. איחוד כזה טוטאלי, בין הלבבות המשתוקקים, בלי הנחש באמצע והקליפות ומה שכמעט נמנע. ובגלל שלא נמנע אנחנו מתגעגעים.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאביטל קשת