כשדיברת איטלקית שוטפת ניחשתי
אבל כשפלטת במבינו
הייתה רק אני
ללא עוררין או מידה
באחד הימים בדרום העיר ההומה
תרנו אחרי בגד חדש
את שאלת את האיש שליד התחנה
איך מגיעים לסופרמקרט במבינו
באותו רגע הפניתי לך עורף
את צחקת
בסופרמרקט של החיים
נתת לי להיות מי שאני
גם אם זה עוד במבי מפויח
שמתנהל לבדו
על מצעו הרך
של השלג
שטרם נמס