בקורת ספרותית

אהבה ומכשולים אלכסנדר המון – ומה באשר לפנטזיה

        Normal 0 false false false EN-US X-NONE HE MicrosoftInternetExplorer4 /* Style Definitions */ table.MsoNormalTable {mso-style-name:"טבלה רגילה"; mso-style-parent:""; line-height:115%; font-size:11.0pt;"Calibri","sans-serif"; mso-fareast-"Times New Roman";} כשנולד לנו ילד אנו נוטים לחשוב, שאנו עומדים לספק לו את הילדות המושלמת שלא העניקו לנו. לולא הפנטזיה חלק מאיתנו לא היו יולדים ילדים. אנשים דתיים מבני העם היהודי נוטים להביא ילדים מסיבות אחרות ...

קרא עוד »

הם היו אנשים פשוטים

      הם היו אנשים פשוטים, אם לאמר ענווים. הם לא ידעו כל יומרה אינטלקטואלית וכל שאיפתם הייתה לחיות חיים הגונים וישרים על פי עשרת הדיברות, ככתבם וכרוחם, ולהקנות עיקרים אלה לבניהם אחריהם.   אבי – כפי ששמו מעיד עליו – מוצאו ממשפחת מלומדים ורבנים במשך דורות רבים. הוא לא רצה לעשות את תלמודו קרדום לחפור בו, ומצא מחייתו ...

קרא עוד »

כתוב בים

        Normal 0 false false false EN-US X-NONE HE MicrosoftInternetExplorer4 /* Style Definitions */ table.MsoNormalTable {mso-style-name:"טבלה רגילה"; mso-style-parent:""; line-height:115%; font-size:11.0pt;"Calibri","sans-serif"; mso-fareast-"Times New Roman";} פעם היה לי במאי שרצה תמיד שאספר לו סיפורים מעברי ומהווי המשפחה בו גדלתי. אחר כך נהג להאנח וטען: זה יופי של חומר להצגה. העניין, מיהר לסייג, שהקהל כיום מחפש חומר אחר…ענייני משפחה זה ...

קרא עוד »

אתם לא מרגישים שהתחיל להיות כאן משעמם…

קודם כל פורים שמח. חברים אתם לא חשים שקצת משעמם פה לאחרונה? התגובות שאני מקבלת צפויות ולא מעוררות אותי למחשבה. לי כבר יש בקושי כניסות, טוב אני מבינה שכתבי אינם מעוררים הזדהות.  אולם התחושה היא שזה מין מעודון סגור בדיוק כמו הפייסבוק( יש לי עם בעלי) ופחות במה לדיון. משום מה שכשמתנהלים דיונים אצל יהודים יש נטייה לשפוך דם, אין ...

קרא עוד »

מט ילדים שח פרידות

        " כאילו חצו היא ואמה קיר זכוכית שמאחוריו הן גם עצמן וגם לא"   בלה שייר בספרה "מט ילדים", פורסת את הילדות שלנו לפרוסות קטנות, מערטלת את השונות של היחיד שדבק בכלל, ואת השונות היהודית הגלומה בגרעין כפרט, מחדדת למין מחט משוננת. גורמת לך להבין את החברים הרעים ההם שבעודך ילד חסר אונים התעלמו ממך במגרש ...

קרא עוד »

הבת האפלה וסוגית האמהות הכפולה- אלנה פרנטה

           אם יש משהו שאני שונאת לכתוב זה תקצירי ספרים שקראתי. בעיקר מפני שהעלילה בספר " הבת האפלה" בסך הכל די דלה ולא כובשת -לעיתים אפילו מתישה. אפשר להציץ כאן. http://www.text.org.il/index.php?book=11020615     אני גם לא מסכימה עם הדעה הגורסת שזהו הבשל בספריה של הכותבת. לטעמי " ימי נטישה" חזק ומפתיע בהרבה.   מה שכן אני ...

קרא עוד »

על חיים סבתו ועוד כמה נושאים

                       חיים סבתו   חיים סבתו הוא הסופר הישראלי הגדול ביותר היום. עולה על גרוסמן, עוז וכל השאר. אני יודעת שיש שיחלקו עלי, אבל בעיניי הם עושים לו קצת עוול. אולי זה שהגיח מהציונות הדתית מושך אבל גם קורא תגר. קורא לבחינה מדוקדקת וחיפוש מעמיק יותר בציציות תרתי משמע. עזבו אותי מזה שהוא משתמש בלשון של עגנון, יש משהו ...

קרא עוד »

אף אחד כבר לא יאהב אותי ככה

    כשהוא עומד על המרפסת צורח בלי בושה, לפעמים עד שאחרון השכנים מתעורר, מבקש ש : "אמא אל תלכי להרבה זמן טוב.." אז אני יודעת. אף אחד כבר לא יאהב אותי ככה.  אף אחד לא יחבק במפגיע ואז יבקש אלף נשיקות על המצח ויתחנן לעוד אחת, כשאני כבר על סף טריקת הדלת, עוד אחת בחדר המדרגות.  עוד שתיים כשכבר ...

קרא עוד »

הכתובת שעל מצחי – ספר. ושאלה לכותבים

    אני לא אסקר כאן את כל עלילת " הכתובת על מצחי" נאפיסה חאג'. וגם לא את טכניקת הכתיבה.  הספר מרתק ומעייף בעת ובעונה אחת. מסופר בו על.. המון דברים. תחילתו בסיפור משפחתי שמתאר קשר בין שתי אחיות סיקיות, והסטוריה משפחתית שגוררת אותן למחוזות ידועים ולא ידועים. אופי הדמויות מכתיב את המהלכים. אך עדין יש מקום להפתעות רבות. אמצעו ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לאביטל קשת