הולכת אלי לפעמים כותבת

הזמן שחולף מאחז עיניים כמו אמן חושים טס אלף שנות אור בדקה אך עתים במבט במחווה בשנתו הבוטחת נגלית ראשיתו ואדוות תנועותיו ברחמי מאירות את היקום כולו

בְּנִי יְחִידִי אֲשֶׁר אָהַבְתִּי לִבִּי יְהֵא אִתְּךָ בְּכָל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ בגאיות וּבֶהָרִים לוֹ רַק יָכֹלְתִּי לְפַזֵּר אַיָּלִים בְּכָל סְבַךְ בְּדַרְכֵּךְ

  מבקבוק המשקה שהבאת אני מוזגת כוסית שותה ושוכחת כשיגמר האלכוהול לא יישאר מה לזכור            

לאמא היה מגע זהב בכל מה שקשור לצמחים. הגינה שלה בקיבוץ היתה תמיד פורחת ומטופחת ובמרפסת הוריקו עציצים לרוב. עד היום זכרונותי ממנה שזורים בכריזנטמות וגרברות בשלל צבעים, בעלים הסגולים של היהודי הנודד ובאפונה ריחנית. אך הצמח אותו אהבתי במיוחד היה הבת שבע. היא גדלה בעציץ וכרכה את גבעולה הארוך סביב החבל שקשרה אמי עבורה לתקרת המרפסת, ותלתה ממנו את ...

   15/6/2010   מידי שנה אני תמיד חורזת,                    לך ילדי, מילים של יום הולדת                 שמספרות את היופי והקסם שבך           ואיך אתה מרחיב את ליבי מאהבה אבל השנה                                            משהו השתנה. פתאום המילה "ילד" קטנה עליך,           כמו חולצה מהעונה שעברה. והבגרות שלך מציצה ומתבלטת             כמו בוהן מתוך נעל ישנה כי בעצם זו השנה האחרונה                  (או שככה נהוג תמיד ...

עברה שנה וזכרון רגעי הפרידה האחרונים מאמא לא עוזב אותי. נשימותיה הכבדות, הקצובות לאורך אותו הלילה הטרוף, וההבנה המצמררת שהנה מתקרב הרגע ששום דבר לא יכול להכין לקראתו. לעת צהרים, כשנשימותיה נחלשו והאטו, אחזתי בידה, שתמיד חיממה את ידי וכעת היתה קרה, וליויתי אותה, יחד עם אבא, עד שעזבה. באותם רגעים היא נראתה שלווה ורגועה, כמו שלא היתה כבר שנים ...

לחברתי ב.   תראי איך החיים משיטים אותנו בנהר הקיום הזה פעם ביאכטה מפוארת פעם נאחזים בקושי בבול עץ חולף ורוב הזמן מיטלטלים בספינה הסבירה שלנו שבנינו מקורות חיינו כך אנו שטות או צפות במרחק שיחת טלפון לפחות ובמערבולת הנוכחית אני גונבת ממך דימוי ושואפת איתך נשימה עמוקה לצלילה ארוכה תחזיקי  עוד  קצת כי אחרי עוד כמה נחשולים יתרחב הנהר והזרם ...

בצהרי ערב יום כיפור צפצף הטלפון הסלולרי שלי. על הצג הופיעה הודעת סמס עם ציטוט מאחד ממשוררי ארצנו: "זה הזמן לסלוח, לוותר לשכוח. אני ואת עוד נשנה את העולם הזה! סליחה! גמר חתימה טובה מאד!" תהיתי אם מדובר בפרסומת כלשהי, או שמא מישהו ממכרי שחש צורך להתנצל בפני. אלוהים עדי שיש מי שאמור לחוש כך, אבל הסגנון והתוכן לא מוכרים ...

  אמא. מילה קצרה, שתי הברות קטנות, כל כך הרבה רגש ועוצמות. עוד לפני שהצלחתי להגות "אמא" כתינוקת, המילה הזאת היתה ועודה כל מה שאת בשבילי. אני מגלגלת אותה בפי, טועמת רוך וחום, ידיים אוהבות, מנחמות, אנרגיה מתפרצת, שמחת חיים, סקרנות ויותר מכל דבר אחר – אהבה.   אמא היית גננת מופלאה לעשרות ילדים, מדריכה מקצועית ומוערכת לגננות רבות באורנים, ...

  נו בטח, את אומרת לי תלמדי להסתיר קצת לא חייבים להניח את הלב גלוי ככה חשוף ופגיע אנשים לא בנויים לזה אפילו איש המלבורו הזה (ככה קראת לו) עם הסיגריה בזווית הפה והכובע השמוט בזווית הנכונה נבהל כמו ילד בחושך כשהוא ראה ובכלל מה לך ולאנשי המלבורו האלה? את צודקת אני אומרת ומאפסנת את ליבי בקופסה עם צמר גפן ...