לֹא הָיִינוּ רַבִּים וְלֹא מְעַטִּים.
גַּם גִּבּוֹרִים לֹא הָיִינוּ.
הָלַכְנוּ לְאָן שֶׁאָמְרוּ הַמַּפּוֹת.
קָשַׁרְנוּ אֶת מִי שֶׁהָיָה עָלֵינוּ לִקְשֹׁר,
בְּתֹקֶף תַּפְקִידֵנוּ.
לֹא הָיִינוּ מְעַטִּים וְלֹא רַבִּים.
גַּם גִּבּוֹרִים לֹא הָיִינוּ.
שָׁמַרְנוּ עַל מִי
שֶׁהָיָה עָלֵינוּ לִשְׁמֹר.
תָּמִיד הָיָה מִישֶׁהוּ מֵעָלֵינוּ,
תָּמִיד הָיָה מִי שֶׁיָּדַע מַה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת.
לֹא הָיִינוּ בְּנוּיִים לְמַהְפֵּכוֹת,
הָיוּ לָנוּ דַּי וְהוֹתֵר בְּעָיוֹת
מִשֶּׁל עַצְמֵנוּ.
[מתוך "אני ולא מלאך", הוצאת הליקון]
אלו משמעויות הרות אסון מהדהד המשפט "בתוקף תפקידנו" בקו התפר העדין הזה שבין שואה לתקומה…
לגמרי. בדיוק ככה.
שיר נהדר
כמו הספר כולו
שיר חרישי אך רועם
תודה גיורא וריקי
היי אלי שירו של צדוק עלון "בסך" בבלוג של רני מדבר על אותו רעיון כדאי לך לקרא
תודה חנה, אקרא
אנחנו לא בנויים למהפכות
יש לנו מספיק בעיות.
איזו ביקורת נוקבת, אומרת בדיוק הרבה ממה שאני חושבת.
וכל המוסיף גורע, כמו השיר, בדיוק כמו השיר עצמו
חוה
תודה חוה על הקריאה
אלי הי,
עוד לפני שקראתי את תגובתה של חנה (חדת ההבחנה) רציתי לכתוב לך כי השיר "בתוקף תפקידנו" מעמיד את העובדה שעשינו את הדברים בתוקף תפקידנו באור הנכון.
תודה — צדוק
שלום צדוק, קראתי את שירך ואכן רב המשותף בנקודת המבט
שיר חזק מאוד. מדהים איך הדובר בשיר מצליח לגמד את האנחנו, לאפק את הקולקטיב ולהעביר בזאת רגש רב ואמת גדולה. רני
היי רני,
תודה