הָרוּחַ נוֹשֶׁבֶת רְפָאִים סְבִיב הַבַּיִת הַלַּיְלָה,
נִשְׁעָן עָל דֶּלֶת הַשֵּׁנָה אֲנִי
מַתְחִיל לַחְשֹׁב עָל הָאָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁחָלַם,
כַּמָּה שָׁקֵט וַדַּאי הָיָה לְמָחֳרָת בַּבֹּקֶר.
בְּשָׁעָה שֶׁהָאֲחֵרִים עָמְדוּ סְבִיב הָאֵשׁ
עֲטוּפִים בְּעוֹר חַיּוֹת
מְדַבְּרִים זֶה עִם זֶה רַק בִּתְנוּעוֹת
כִּי הָיָה זֶה זְמַן רָב קֹדֶם הַמְצָאַת הָעִצּוּרִים.
אוּלַי הָלַךְ לְבַדּוֹ לַשֶּׁבֶת
עַל סֶלַע וּלְהַבִּיט בְּעַרְפִלֵּי הָאֲגַם
מְנַסֶּה לְהַסְבִּיר לְעָצְמוֹ מַה קָרָה,
כֵּיצַד הָלַךְ לְאֵי שָׁם בְּלִי לָלֶכֶת.
אֵיךְ כָּרַךְ זְרוֹעוֹתָיו סְבִיב גְּרוֹנָהּ
שֶׁל חַיָּה שֶׁאֲחֵרִים יָכְלוּ לָגַעַת בָּהּ
רַק אַחֲרֵי שֶׁהָרְגוּ אוֹתָהּ בַּאֲבָנִים,
אֵיךְ חָשׁ אֶת הֶבֶל פִּיָה עַל צַוָּארוֹ הֶחָשׂוּף.
מִצַּד שֵׁנִי, אוּלַי אֶת הַחֲלוֹם הָרִאשׁוֹן
חָלְמָה אִשָּׁה, לַמְרוֹת שֶׁהָיְתָה נוֹהֶגֶת,
אֲנִי מַנִּיחַ, בְּעֵרֶךְ בְּאוֹתָהּ צוּרָה,
הוֹלֶכֶת לְבַדָּהּ לָשֶׁבֶת מוּל הַמַּיִם.
אֲבָל בַּשִּׁחיחוּת כתפיה הַצְּעִירוֹת
וּבִכְפִיפוּת רֹאשָׁהּ הַמֻּרְכָּן,
הָיְתָה נִרְאֵית כֹּה בּוֹדֵדָה,
שלוּ הָיִיתָ שָׁם כְּדֵי לְהַבְחִין בְּכָךְ
אוּלַי הָיִיתָ הוֹפֵךְ לָאָדָם הָרִאשׁוֹן
שֶׁהִתְאַהֵב בְּעֶצֶב שֶׁל מִישֶׁהוּ אַחֵר.
בילי קולינס
נהדר!
ואולי מתייחס לשאלה האם נשים וגברים חווים אותה חוויה אחרת.
התרגום שלך?
אכן, גם מדבר על החוויה השונה של הגבר והאישה. וגם על החוויה הפרטית של האדם שקשה לשתף בה את הזולת. ועל היכולת לחוש אמפתיה מבלי להבין את החוויה עצמה. התרגום שלי.