בְּאוֹר הַדִּמְדּוּמִים שֶׁל הַבְּגִידָה

עוֹשָׂה הַנֶּפֶשׁ אֶת שֶׁלָּהּ, דָּבָר אֵינוֹ מַפְרִיעַ.

אָנוּ נוֹגְסִים מִן הַלֶּחֶם כִּי לִמְדוּ אוֹתָנוּ לִנְגֹּס

לוֹמְדִים מִן הַנְּגִיסָה כִּי נָגְסוּ בָּנוּ לִלְמֹד,

וּבְעוֹד הַמַּחְשָׁבָה מוֹרָה קָדִימָה – הַלֵּב מוֹשֵׁךְ אָחוֹרָה.

עַד כַּמָּה שֶׁלֹּא שִׁכְנַעְנוּ, הַגּוּף מְסָרֵב לָלֶכֶת

עַד כַּמָּה שֶׁלֹּא אָהַבְנוּ, הַגּוּף מְסָרֵב לִפְסֹעַ

עַד כַּמָּה שֶׁלֹּא כַּמָּה, הַגּוּף מְסָרֵב;

בְּמוֹרַד הַכְּאֵב מָצוּי הַהֶכֵּר הַנּוֹרָא

זֶה הַחוֹבֵק אֶת כְּתֵפֵינוּ מִלְּפָנִים וּמֵאָחוֹר,

מְלַמְּדֵנוּ כִּי אֶת עֲרִיסַת הַגּוּף יֵשׁ לְטַלְטֵל בִּזְהִירוּת.

עַד כַּמָּה שֶׁלֹּא שָׁכַחְנוּ.

אֶצְבַּע מוֹרָה בְּחָפְשִׁיּוּת אֶל לוּחַ הַהִשְׁתַּקְּפֻיּוֹת

הַסְּדוּקוֹת, נֶּפֶשׁ מַעֲמִידָה פָּנִים, דָּבָר אֵינוֹ מַפְרִיעַ,

עוֹשָׂה אֶת שֶׁלָּהּ. הַאִם הַגּוּף עָשִׁיר בְּדִמּוּיִים

אוֹ שֶׁמָּא דָּלִיל מִדַּי בְּנִסָּיוֹן –

כָּךְ אוֹ כָּךְ, אֶצְבַּע מוֹרָה לָנוּ שֵׁם לְכִסּוּי:

הִפְכוּ אוֹתוֹ לְבֶגֶד, אוּלַי לִבְגִידָה.

בְּאוֹר הַדִּמְדּוּמִים שֶׁל הַבְּגִידָה קְחוּ אֶת הַכְּאֵב

לַהֲפֹךְ אֶת הַנֶּפֶשׁ מִנְּגִיסָה לִלְמִידָה.

אַחֲרֵי שֶׁהִתְיַתַּמְתִּי מֵעַצְמִי, נַעֲשֵׂיתִי רָעֵב משורר, עורך ספרותי ולוגם קפקא בלילות