אחוז בקולמוס כותב
בשנה שעברה הוספתי שורה לכבוד החנוכיה:
http://blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=18687&blogID=309
גם השנה אני מתפתה להוסיף שורה – לכבוד אורהּ:
כַּדֶּרֶךְ שֶׁבָּהּ מַתְאִימָה הַחֲנֻכִּיָּה לַדְּבָרִים שֶׁאֵינָם נִרְאִים אֶלָּא עַל יְדֵי אוֹרָהּ.
חג אורות שמח לכולנו.
==
כדרך
כַּדֶּרֶךְ שֶׁבָּהּ חוֹבֵק הַמִּכְנָס אֶת הַגּוּף
כַּדֶּרֶךְ שֶׁבָּהּ מַתְאִים הַכְּתָב לַכָּתוּב
כַּדֶּרֶךְ שֶׁבָּהּ מַתְאִימָה הַשֶּׁמֶשׁ לְאוֹרָהּ
כַּדֶּרֶךְ שֶׁבָּהּ מַתְאִים הַקֻּלְמוֹס לַנְּיָר
כַּדֶּרֶךְ שֶׁבָּהּ מַתְאִים הָעַכְשָׁו לֶעָבָר
כַּדֶּרֶךְ שֶׁבָּהּ מַתְאִים הָרֶחֶם לָעֻבָּר
כַּדֶּרֶךְ שֶׁבָּהּ חוֹבֶקֶת הַנֶּפֶשׁ אֶת הַגּוּף
כַּדֶּרֶךְ שֶׁבָּהּ מַתְאִים הַגֶּשֶׁר לַנָּהָר
כַּדֶּרֶךְ שֶׁבָּהּ מַתְאִימִים הַשָׁדַיִים לַפֶּה הַיּוֹנֵק
וְכַדֶּרֶךְ שֶׁבָּהּ לוֹפְתוֹת יָדַיִךְ אֶת אֵזוֹר חֲלָצַי.
כלים שלובים. כפתור ופרח. הלוואי שהכול בעולמנו היה כה מותאם. היינו מוארים רוב הזמן ולא רק כנגד החנוכייה שאף היא משל – נס קטן, אור איתן, זמנית בלבד עד שייכלה פח השמן. הלוא כן? ואת שירך "גזרתי ושמרתי" מעל שולחן ההקלדה.
ענת הי,
יש לו כוח גדול לאור הקטן והזמני…
תודה ושוב ברכות על האור החדש היפה שלך –צדוק
איזה יופי של שיר
קראתי, וקויוויתי תוך כדי קריאה שכך אכן יסתיים השיר, אבל אמרתי לעצמי (הכל תוך כדי קריאה, באמת), אין סכוי לדבר כזה אצל צדוק.
אז אני מבקש פה מחילה
שבת שלום
גיורא
גיורא הי,
מילים כ ד ר כ ך במשעולי היצירה…
בתי רות הלחינה את השיר; ראה מה היא "עוללה" לשורה האחרונה…
http://www.myspace.com/ruthalon/music/songs?filter=featured
מקווה שתצליח לפתוח.
תודה וד"ש — צדוק
שלום צדוק
איזו הפתעה! מקהלה אקפלה
לצערי הרב,קשה מאד להבין את המילים. לכן לא הצלחתי להבין מה עשתה בתך.
אני לא מתפלא ששינתה, אם הייתה צריכה לכתוב לזה מנגינה זה ממש היה גילוי עריות כלל משפחתי-:)
דרך אגב, זה מוביל לשאלה מעניינת, מה קורה לבני משפחה הנחשפים לדברים אינטימיים של הוריהם.
בני הבכור יאיר אמר לי בהזדמנות על ספר השירים: אבא, יש דברים שילדים לא רוצים ולא צריכים להחשף אליהם אצל הוריהם.
עניתי לו וחייכתי, יאיר, הכל בראש שלך. אין שום דבר בשירים שלי.
אבל, קשה להשתמש בתירוץ הזה בשיר שלך.
בכל אופן, מוזיקאית רצינית ביותר הבת שלך
שבת שלום
גיורא
גיורא הי,
באמת, עיתים אני מתלבט בשאלה שהעלית…
בתי רות (שהתעקשה להלחין למקהלה שיר זה) נטלה חירות ושינתה את השורה האחרונה ל"וכדרך שבה לופתות ידייך את גופי המעורטל".
ד"ש — צדוק
יפה צדוק
שהרי כך כל עולמינו היה נראה טוב יותר
יכול אתה להוסיף עוד שורות לשיר היפה הזה
אתרום שורה
כמו צלילי המנגינה שיחפנו את מילות השיר
דוד הי,
תודה — טוב למי שהתברך והמנגינה שבליבו מתאחדת עם המילים.
ד"ש חם — צדוק
איזה תואם מופלא ואלה תאמים
יפה כתבת כך דרכו של האור
שבת המלכה צדוק
מלך השיר הזה, צדוק. ותעלה ותבוא שבת המלכה. חיה אסתר
חיה אסתר הי,
תודה — תענוג לקרוא.
ד"ש חם — צדוק
חנה הי,
אור במילותייך.
תודה וד"ש — צדוק
שלום צדוק!
נכנסתי לשיר "אירע" (כתיב חסר עם י' כמדומני)והוא אכן מלא אורות, מראות ומבטים והתחושה היא: כל המון כקול שדי!
("כְּמוֹ הַרְבֵּה גֶּחָלִים הַכְּבוּיִים מִמְּדוּרָה חַיָּה אַחַת" – ושוב תיקנתי על קוצו של יוד – במילה; כבויים).
בשיר החדש "כדרך" -יפים ומתחברים הדימויים כמו שבילים אל הדרך. אך שוב מבחינת ההגיון או-הסדר של השפה חסר לי הנושא שאתה מוסיף אותו בשורה:
"כַּדֶּרֶךְ שֶׁבָּהּ מַתְאִימָה הַחֲנֻכִּיָּה לַדְּבָרִים שֶׁאֵינָם נִרְאִים אֶלָּא עַל יְדֵי אוֹרָהּ."
אני מנסה להציע כותרת אחרת לשיר:
"דרך האור" ואת השורה המוספת לחתום את השיר כך:
כַּדֶּרֶךְ שֶׁבָּהּ מַתְאִימָה הַחֲנֻכִּיָּה לַדְּבָרִים
שֶׁאֵינָם נִרְאִים אֶלָּא עַל יְדֵי אוֹרָהּ.
בברכת חג אורים שמח!
רוחה
רוחה הי,
תודה על הקריאה המעמיקה ועל ההצעות היפות — דברריך יפים והם גורמים לי לעיין שוב ולהיזכר בנסיבות הכתיבה והדבר מסב לי אושר.
ד"ש חם — צדוק
יפהפה. אהבתי מאד.
איריס הי,
תודה — נעימה לי תגובתך.
ברכות — צדוק