בננות - בלוגים / / סָלָט יִשְׂרְאֵלִי – מַחֲזֶה בְּשָׁלֹשׁ אִבְחוֹת
איה הוכשטט כהן
  • איה הוכשטט כהן

    מתגוררת באנגליה עם משפחתי. כותבת שירה למגרה מגיל שש שנים. מרצה לשעבר בישראל ובאוניברסיטת סאות'המפטון. ספר ביכורים "לונדון בלוז" יצא בקרוב בהוצאת פרדס.

סָלָט יִשְׂרְאֵלִי – מַחֲזֶה בְּשָׁלֹשׁ אִבְחוֹת

סָלָט יִשְׂרְאֵלִי – מַחֲזֶה בְּשָׁלֹשׁ אִבְחוֹת

הַמִּשְׁתַּתְּפִים:

טַבָּח רָאשִׁי – רֹאשׁ הַמֶּמְשָׁלָה

שְׁלוֹשִׁים מְלָפְפוֹנִים יְרֻקִּים מְלֻכְּדֵי תַּעֲמוּלָה

עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע עַגְבָנִיוֹת אֲדֻמּוֹת (מִמַּחֲנֶה צִיּוֹנִים)

שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה פִּטְרִיּוֹת "רְשִׁימָה מְשֻׁתֶּפֶת" (הָיוּ לִצְנִינִים)

אַחַד עָשָׂר פִּלְפְּלֵי "יֵשׁ עָתִיד" וָרֹד (אִם בִּכְלָל)

עֲשָׂרָה גְּזָרִים שֶׁל "כֻּלָּנוּ" בְּצֶבַע כְּחַלְחַל

שְׁמוֹנָה עָלֵי חַסָּה מִ"בַּיִת צִיּוֹנִי" טוֹב וְחַתְרָן

שִׁבְעָה בְּצָלִים סְגֻלִּים כִּגְלִימַת הַמָרָן

שִׁשָּׁה בְּצָלִים לְבָנִים יְהוּדִיִּים לוֹמְדֵי תּוֹרָה

שִׁשָּׁה גִּבְעוֹלֵי פֶּטְרוֹסְלִינוֹן לִי(חֵ)בֶּרְמָנִים נוֹרָא

כִּיּוֹר וּתְּאוּרָה סַכִּין וּקְעָרָה.

 

אִבְחָה רִאשׁוֹנָה:

בְּמִטְבָּחוֹ הַמּוּאָר נִצָּב לוֹ טַבָּח

וְאֶל שְׁלַל הַיְּרָקוֹת הַמְגֻוָּן חֶרֶשׁ סָח:

"סוֹעֲדִים רְעֵבִים חִישׁ יֵשְׁבוּ לַשֻּׁלְחָן

הַמְּלָאכָה עוֹד רַבָּה! שׁוּם דָּבָר לֹא מוּכָן!"

כְּבָר שָׁלַף מִכִּיסוֹ רְשִׁימַת מִצְרָכִים

וְהָגָה בַּמַּתְכּוֹן כִּבְמוֹרֶה נְבוּכִים,

לְמָתְנָיו הוּא חָגַר סִינָר צַח רַעֲנָן

וְאָחַז בְּיָדוֹ סַכִּינוֹ הַמְּשֻׁנָּן.

הוּא נָטַל מְלָפְפוֹן קְצָת כָּמוּשׁ וְנִכְלָם

וְחָתַךְ אֶת קְצוֹתָיו, לָאַשְׁפָּה הִטִּילָם

וּבִתֵּר וְסִלֵּק כָּל גַּרְעִין קִיצוֹנִי

פֶּן יַקְצִין בַּ"לִּכּוּד" עוֹד חָזוֹן צִיּוֹנִי.

פֶּן הַגֹּלֶם – עִוֵּר, עוֹד יִפְקַח אֶת עֵינָיו

וְיָעוּט וְיָקוּם לְמַגֵּר אֲדוֹנָיו.

גַּם כ"ט מְרֵעָיו שֶׁנּוֹתְרוֹ בַּכִּיּוֹר

הֵם זָכוּ לַטִּפּוּל הַמָּסוּר מִן הַיו"ר.

בְּאִבְחָה רִאשׁוֹנָה רֹאשׁ הַגֶּזֶר נִקְצַר

(אֶת כִּתְרוֹ הֵן הַגֶּזֶר יִעֵד לָאוֹצָר)

הוּא מִתֹּכֶן רוּקָן, פֶּן שׁוּב כֶּתֶר יִדְרֹשׁ,

יַעֲלֶה לְ"כֻלָּנוּ" הַשֶּׁתֶן לָרֹאשׁ.

אָז גָּזַר וְגָרַר שְׁאָר גְּזָרִים דַּלְפוֹנִים

הִטִּילָם לַקְּעָרָה עִם הַמְלָפְפוֹנִים.

בְּדִיּוּק כְּשֶׁמְלַאכְתּוֹ עָלָיו קְצָת נִמְאֲסָה

אֶל חֵיקוֹ חִישׁ קִפְּצוּ גַּם עֲלֵי הַחַסָּה.

מֵעוֹלָם לֹא הָיְתָה זוֹ הַחַסָּה דְּשֵׁנָה

וּמִי"ב עָלֶיהָ נוֹתְרוּ אַךְ שְׁמוֹנָה.

גַּם בַּבַּיִת הֲכִי יְהוּדִי הֵן רָצוּי

לְהַדֵּר בַּמִּצְוָה לְקַבֵּל קְצָת פִּצּוּי.

נֶאֱנָח הַטַּבָּח וּבְלֵית כָּל כֹּל בְּרֵרָה

קִצְּצָם וְהִטִּיל גַּם אוֹתָם לַקְּעָרָה.

 

גַּם בָּצָל סָגֹל עִם בְּצָלִים לְבָנִים

הוּא הִפְשִׁיט מֵעוֹרָם וְקִצֵּץ בַּזְּקָנִים,

כִּפָּתָם הוּא הֵסִיר בְּמֶחֱוָה שֶׁל פִּיּוּס

וּבִטֵּל לְאַלְתַּר גַּם אֶת חֹק הַגִּיּוּס.

בִּתְּרָם, עִרְבְּבָם – חֲפִיסָה שֶׁל קְלָפִים

הַיְוַתֵּר עַל רָאשׁוּת וַעֲדַת הַכְּסָפִים?

לֹא יִכּוֹן הַסָּלָט בְּלִי מִקְּצָת חֲרִיפוּת

וּבִכְלָל לֹא יַזִּיק לוֹ קֹרְטוֹב הִתְחַנְּפוּת.

אֶת הַפֶּטְרוֹסְלִינוֹן הוּא פָּרַק מִנִּשְׁקוֹ

וְחָתַךְ אֶת עָלָיו בְּסִגְנוֹן רוֹקוֹקוֹ

"לִיבֶּרְמָן" הוּא קָרָא אֵלָיו בַּאֲנִינוּת

"יִשְׂרָאֵל הִיא בֵּיתְךָ גַּם בִּתְחוּם  דֻּגְמָנוּת".

עִרְבְּבָם הוּא קִמְעָה, הַמָּנָה מוּכָנָה

מְנוּחָה הוּא בִּקֵּשׁ עַל זֵרֵי הַדַּפְנָה,

סַכָּנָה דֵּמוֹגְרַפִית – עֵינוֹ מַבְחִינָה

פִּטְרִיּוֹת מִתְרַבּוֹת בְּלִי כָּל אַבְחָנָה!

הִתְאַחֵד שַׁמְפִּינְיוֹן עִם פִּטְרִיַּת יַעַר

בִּפְנֵיהֶן הַטַּבָּח נָעַל אֶת הַשַּׁעַר.

הִנֵּה קַו הַסִּיּוּם, הַמְּלָאכָה מָה נָאָה

קַעֲרַת הַסָּלָט הִיא כִּמְעַט מְלֵאָה,

אַךְ אֲבוֹי הוּא שָׁמַע צְלִיל בְּכִיָּה חֲרִישִׁית

לַכִּיּוֹר הַלָּבָן אֶת יָדוֹ הוּא הוֹשִׁיט,

בַּפִּנָּה מֻטָּלוֹת עַגְבָנִיוֹת אֲדֻמּוֹת

בִּדְמָעוֹת שֶׁל תַּנִּין הֵן שָׁם מְדַמְּמוֹת.

נְטוּשׁוֹת הֵן זְנוּחוֹת וּשְׂרוּעוֹת אַפְּרַקְדָּן

מְבַכּוֹת גּוֹרָלָן מוֹחֲלוֹת עַל כְּבוֹדָן,

מְבַקְּשׁוֹת גְּאֻלָּה מִיוֵן הַבְּדִידוּת

לְצָרְפָן בְּמִסְגֶּרֶת מֶמְשֶׁלֶת אַחְדוּת.

הוּא שָׁקַל וְחִשֵּׁב וּבְאִשְׁתּוֹ אַף נִמְלַךְ

וְהָגָה רַעְיוֹן מְקוֹרִי וּמֻצְלָח:

בְּרוֹתְחִין הוּא שְׁלָקָן וְקִלֵּף אֶת עוֹרָן

גַּם הִגִּיר אֶת מִיצָן וְחָתַךְ בִּבְשָׂרָן

עַד הִקְהָה אֶת עֻקְצָן וְהֵרִים הַיִּתְרָה

בִּשְׁאָט נֶפֶשׁ הִטִּיל אוֹתָהּ לַקְּעָרָה.

הֲיָגוּר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ? אוֹ נָמֵר גְּדִי יִרְבַּץ?

אוֹ חָזוֹן אַחֲרִית הַיָּמִים יְנֻפַּץ?

 

אִבְחָה שְׁנִיָּה:

אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה שְׁלַל מָקוֹם בַּסָּלָט

בַּקְּעָרָה הִשְׂתָּרֵר פֶּתַע כָּאוֹס מֻחְלָט

קוֹאָלִיצְיָה אָסוֹן עַל הַרוהַ"מ תָּמִיט

זוֹ אֵינָהּ רַק תַּדְמִית, זוֹ שְׁאֵלָה קִיּוּמִית!

יְרָקוֹת מוֹצִיאִים דִּבָּתוֹ לְשִׁמְצָה

יוּקְרָתוֹ הַשְּׁבִירָה בִּמְחִי יָד נִמְחֲצָה!

בְּצָלִים סְגֻלִּים הֵם לֹא פְרָיֵר תּוֹרָן

טָעֲנוּ: "זוּ אֵינֶנָּה דַּרְכּוֹ שֶׁל מָרָן!"

"מַחֲנֵה צִיּוֹנִי? הוּא אֵינֶנּוּ נָחוּץ"

גָּעֲרוּ בַּטַּבָּח: " וְאַתָּה – צֵא בַּחוּץ!"

גַּם  בְּלִי הֶרֶף הוֹצִיאוּ דִּבַּת עַגְבָנִיוֹת

הֵן עֲבוּרָם זֶה לִהְיוֹת, אוֹ לֹא לִהְיוֹת!

וְשָׂשִׂים אֵלֵי קְרָב גַּם בְּצָלִים לְבָנִים

אֵין גְּדוֹלָה  בִּשְׂמָחוֹת כְּשִׂמְחַת אֶבְיוֹנִים.

לִיטָאִים, חֲסִידִים, הִתְוַכְּחוּ בְּלִי מוֹרָא

בְּחָסוּת שֶׁל מוֹעֶצֶת גְּדוֹלֵי הַתּוֹרָה.

הֵנִיף הַמְלָפְפוֹן אֶגְרוֹפוֹ הַקָּמוּץ

וְתָּסַס זַעֲמוֹ עַד הָפַךְ לְחָמוּץ.

גַּם מָחוּ פִּלְפְּלִים בְּשַׂקִּית שֶׁל מַרְכּוֹל

"אֵין עָתִיד לַסָּלָט! נָא רְאֵה פְּרוֹטוֹקוֹל!

נְשַׁנֶּה הַמִמְשָׁל, בַּשְּׁחִיתוּת נְטַפֵּל,

לֹא יִכּוֹן הַסָּלָט בְּלִי תּוֹסֶפֶת פִּלְפֵּל!"

לְטַבָּח עַל סָלָט יֵשׁ תָּמִיד מוֹנוֹפּוֹל

וַיִּקְרָא: "שֵׁנִית מְצָדָה לֹא תִּפּוֹל!"

עַל פִּצְעֵי הַיְּרָקוֹת הוּא מֶלַח זָרָה,

מֵעָצְמַת הַצְּרִיבָה דָּמְמָה הַקְּעָרָה,

גַּם לִימוֹן הוּא סָחַט עַל אוֹיְבִים וְרֵעִים

שֶׁכֻּלָּם יַעֲסְקוּ בְּלִקּוּק הַפְּצָעִים.

פִּלְפְּלָם כִּדְבָעֵי, עַד רָגְעָה מֶרְקָחָה

בְּזַרְזִיף שֶׁמֶן זַיִת הֶעֱלָה אֲרוּכָה.

הִתְרוֹנֵן הַטַּבָּח: כָּל דְּחִיָּה לְטוֹבָה!

הִנֵּה תַּמָּה שָׁלְמָה מְלֶאכֶת הָהַרְכָּבָה!

 

אִבְחָה שְׁלִישִׁית:

הוּא מָתְנָיו חִישׁ שִׁנֵּס, לַמְּהִירוּת קָבַע שִׂיא

אָץ סָלָט יִשְׂרְאֵלִי לְהַצִּיג לַנָּשִׂיא,

לְבָרֵךְ עַל מֻגְמָר וְיָדַיִם לִלְחֹץ

וּבְנִקְּיוֹן הַכַּפַּיִם לָשׁוּב וְלִרְחֹץ.

לְהַזְמִין אֶת הָעָם: "הַסָּלָט כְּבָר מוּכָן

בְּשָׁעָה טוֹבָה בֹּאוּ וּשְׁבוּ לַשֻּׁלְחָן!"

אֲרוּחַת הַיָּרָק – אַהֲבָה בָּהּ מוֹשֶׁלֶת

טוֹבָה מִשּׁוֹר אָבוּס בּוֹ שִׂנְאָה מְחַלְחֶלֶת.

אֲהָהּ! שֹׁד וַשֶׁבֶר! הַגּוֹלָל כְּבָר נִסְתָּם

סוֹעֲדִים רְעֵבִים כְּבָר נָפְחוּ נִשְׁמָתָם!

קַעֲרַת הַסָּלָט כְּבָר הָפְכָה לְדַּיְסָה

בְּלִי טַעַם וְרֵיחַ, סְתָם עִסָּה מְאוּסָה

שֶׁלְּלֹא כָּל הִסּוּס אֶל הַפַּח נִזְרְקָה

הַטַּבָּח מִתְכּוֹנֵן כְּבָר לְעוֹד הַרְפַּתְקָה.

 

 

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאיה הוכשטט כהן