מילים, תמונות ומנגינות שירת רחוב
חג שמח ושנה טובה לכל חברותיי וחבריי.
אני בספק אם עם ישראל זוכר שזוהי שנה חדשה. ואם זה חג, הם בוודאי לא מתאמצים לעשות אותו טיפה יותר שמח. זה מדהים, כל כך הרבה מופעי התרמה, מופעי סולידריות, הטפות לתת, הזדמנויות להעניק. אבל ברמה הבסיסית ביותר של אדם לאדם – עם ישראל נכשל.
בילוי משפחתי שגרתי בסינמה סיטי הצליח להרוס כל רוח חג שעוד נותרה בי. בלית ברירה בחרתי לשבת ב"ארומה", מאחר וכל שאר בתי הקפה באזור היו מלאים באימהות ממוטטות וילדים קולניים. הייתי צריכה לנחש שבית קפה בשירות עצמי כבר יביא איתו כמה בעיות.
לאחר חצי שעה שחיכיתי לשולחן, המתנתי לי בתור הארוך, כשלפתע צצה לה בלונדינית מחומצנת, פרחה של הלייף, חמושה בציפורניים מלאכותיות ובגד צעקני. בנונשלנטיות מוחלטת היא נעמדה לפניי, מוכנה להזמין. טפחתי לה קלות על השכם ואמרתי בנימה מנומסת ביותר: "סליחה, יש תור, אני לפנייך" (מה שבאמת התכוונתי לומר הוא שיש עוד אנשים רעבים שיהיו מוכנים להרוג בשביל איזה כריך טונה, אז עופי לסוף התור, ביץ').
המחומצנת הסתובבה אליי, שלפה מבט מיתמם ומשפט שיכול לגרום למלחמת עולם שלישית: "אז תתקדמי (בלעג), ופעם הבאה אל תגעי בי (בטון מתנשא)". כמו שור זועם הרגשתי את הדם שלי מתחיל לבעור והייתי שנייה מלהרים את היד ולהחטיף לה איזו אחת שתעשה לה באמת שמח בחג.
"שירי, תירגעי", אמרתי בלב, "הבן שלך כאן, ההורים שלך מביטים, אל תאבדי את זה", מנסה לשכנע את עצמי לא לעורר סצנה דרמתית על הדלפק של ארומה.
אני אשאיר לדמיון שלכם להשלים את מה שקרה אחר כך (מי שמכיר אותי כבר יתאר לעצמו). אבל כשחזרתי הביתה באמת ניסיתי להבין מה יכול להוציא אדם מדעתו בתקופה שאמורה להיות השמחה ביותר בשנה. הגעתי לכמה מסקנות:
1. האקלים – החום המדברי של ארץ ישראל יכול לבשל את מוחו ולהרתיח את דמו של הישראלי הממוצע.
2. ארוחות החג – דמיינו לכם שעה אחת עם אמא שלכם בבית וכבר תתחילו להשתגע. אז בטח ובטח שערב שלם עם קרובי משפחה שחוקרים כמו סוכני FBI "מתי כבר תתחתני?" יכול לערער כל אדם שפוי.
3. המצב הכלכלי העגום – קניות לארוחות החג וחיפוש אינסופי למתנה לדודה שיש לה הכול, מותיר אותנו תשושים ומרוששים. וכשאין כסף-אין עצבים.
4. בילוי חג משפחתי מסורתי – שעות על גבי שעות של חיפוש חנייה, בזבוז זמן יקר בדוכן הנקניקיות ו-15 ₪ על בקבוק מים?! זה יכול להוציא את הרוע גם מהאיש הצדיק ביותר.
ואז הבנתי. לכל אחד יש את הסיבה שלו לגרום לשדון הקטן שבו לצאת לביקור במחוזותינו. אצלי זו הייתה הפרחה עם המוח של איש הקש ששברה את גב הגמל.
ושתהיה שנה (באמת) טובה!
חג מתוק משירין עיצובים מתוקים
www.shirinSD.co.il
שהשנה עצמה תהיה יותר טובה:))
כתוב נהדר שירי
שנה טובה
תודה איריס ואומי.
שנה טובה!