ברבי דוד משורר ומוזיקאי
פִּרְחֵי חֹרֶף
אֶתְמוֹל הָיָה גֶּשֶׁם וְהַיּוֹם, לְאוֹרָהּ שֶׁל שֶׁמֶשׁ מְצִיצָה,
אֲנִי רוֹכֵן אֶל עֵץ הָאֲפַרְסֵק הַצָּעִיר שֶׁשָּׁתְלָה בִּתִּי.
פְּרָחִים וְרֻדִּים מַבִּיטִים בִּי, הַיּוֹם יוֹם הֻלַּדְתָּהּ.
לִימִינוֹ הֶהָדָר שֶׁנִּשְׁתַּל בְּלֵדָתָהּ, אֵינוֹ מְמַהֵר לְבַשֵּׂר אֶת הָאָבִיב
וְלִשְׂמֹאלוֹ – עֵץ הַשֶּׁסֶק כְּבָר חָנַט אֶת פִּרְחֵי סְתָווֹ,
וְהַדְּבוֹרִים תֵּאָבַקְנָה כָּל עֵץ בְּעִתּוֹ, בְּלִי הֶבְדֵּלֵי גֶּזַע.
וְשִׂיחַת הָעֵצִים תַּרְגִּיעַ אֶת הַצִּפֳּרִים הַנָּחוֹת עַל צַמְּרוֹתֵיהֶם
וְהָיוּ כְּמוֹ גַּן הָעֵדֶן עֲלֵי אֲדָמוֹת.
וְהַגָּדֵר לְיָדָם תַּזְכִּיר אֶת הָאָדָם שֶׁאָכַל מֵהַפְּרִי
וְאֵינוֹ מַבְחִין בֵּין שְׂמֹאלוֹ לְבֵין יְמִינוֹ,
שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְחַבֵּר בֵּינֵיהֶם…