ספרות חיפאית חדשה סופר ומשורר
ראיתי משוררת יפה בחלומי
היא נפנפה אלי בשערה השחור
פערה פיה כמו זאב טורף
ואיימה לטרוף גם אותי
להכניס אותי לעולם של פחדים מצוקות ואובדן
עולם של סמים אלכוהול טירוף החושים
בקראי לאותה משוררת בשם
ידעתי שאני נכנס לתוך עצמי
עצמי הלא וידויי יותר
עצמי השני.
ראיתי משוררת יפה בחלומי
היא נפנפה אלי בשערה השחור
פערה פיה כמו זאב טורף
ואיימה לטרוף גם אותי
להכניס אותי לעולם של פחדים מצוקות ואובדן
עולם של סמים אלכוהול טירוף החושים
בקראי לאותה משוררת בשם
ידעתי שאני נכנס לתוך עצמי
עצמי הלא וידויי יותר
עצמי השני.
איזה שם! נועם שדות!
משורר צעיר.
מפרסם כאן שיר. אני קורא. מחפש את הנועם, גם את השדות.
משוררים (מודרניים?) צעירים. נסיון להבין מה הם אומרים. ההצלחה אינה מובהקת. – וכבר הכרנו כי הם עובדים לאליל ה"סמנטיקה החדשה", קרי כותבים כך שכמה שאפשר יהיה פחות קשר בין שורה לשורה, מילה למילה, לעיתם אות לאות. אבל שירו של נועם שדות מצטיין בנועם אחר – לא הכרחי בו הקשר בין רעיון לרעיון.
רעיונות יש.
נועם מספר לנו כי היה לו מפגש מהנה – כך מתרשמים עם קריאת השורה הראשונה של השיר – עם משורת יפה. יפת פנים וצורה? יפת נפש? טוב, נצא בעקבות יתר השורות וננסה לעמוד על יופיה של המשוררת.
כמובן, עצם העובדה שהיא משוררת – כבר יפה.
ומושכת. בכוונה היא מעוררת את תשומת לבו, מנפנפת אליו בשערה.
אךף יופיה שהנו כבר ידוע בשורה הבאה מתבטא בדמויונה לזאב טורף. היא מפחידה, משרה על הלב מצוקה ואבדן. זה כמובן כולל את אבדן יופיה. עולמה עולם של סמים ואלכהול וכו, עוד מרעין בישין. פויה. מי בכלל מסתכל עליה? מסטולית לאללה.
ולבסוף מץתברר שלא לחינם הלך זרזיר אצל עורב- זה תיאור מפגש נשמות אחיות, כי המשורר שראה מבחוץ – במוטעה – איזה יופי כוזב, בעצם הסתכל פנימה אל תוך עצמו, מציג לפנינו את פנימו המחריד – שומר נפשו ירחק מהבחורה, מהשיר ומהשמורר גם יחד!!!
וכל אמירה בשיר סותרת את עצמה – "לא וידויי" – אלא מה? "בקראי לאותה משוררת בשם" – ??? קרא לה בשם? קרא לה והיא באה בחלומותיו? ועוד יותר פרשנות צריך, אך צר פה המקום להשתגע.
משה,
אני מאחל לך גמר חתימה טובה
ושמח שניתחת את השיר.
למדתי מהמיתוח שלך.
נועם.
לדעת שאתה רוכב על גבי הפרפרים
על קצה חוט בלתי נראה
רוצה להשיג לא רוצה
מושיט את היד כילד
המוות מפכה בפתח
הוא מכיש בערמומיותו
הימנעות היא המילה הנכונה
פרפר לילה יהיה טוב כאן
שינה ומנוחה.
נועם, לדעתי זה שיר חזק, מעניין ומרגש.
אני גם מוצאת את תגובהו של משה מאירת עיניים.
תודה רבה, רקפת.