א.
אֵין רַחֲמִים בַּמַּבָּט הֶחָטוּף
שֶׁאֲנִי זוֹרֵק
בִּצְלָלִיתְךָ הַגְּזוּרָה מִנְּיָר שָׁחֹר.
סַבְלָנוּתִי פָּקְעָה בִּדְרָכִים
שֶׁהִשְׁאַרְתִּי מֵאָחוֹר
וּמָה הָיִיתָ מְצַפֶּה לִמְצֹא בִּמְקוֹמִי?
הֵן אֵינִי מִתְעַכֵּב לִבְחֹן אִם צְדוּדִיתְךָ
הִשְׁתַּנְּתָה בַּמִּסְגֶּרֶת הַקְּטַנָּה שֶׁעָשִׂיתִי לְךָ
וְהֶעֱמַדְתִּיךָ, שָׁכוּחַ,
בִּקְצֵה אֲרוֹן רַדְיוֹ אַרְגֶנְטִינִי
שֶׁעָלָה לָאָרֶץ מְעַט לְפָנֵינוּ
(לְבַסּוֹף הָפַךְ תַּחַת יָדָי לִמְזָוֶה
כָּבֵד מִמְּךָ וּמְיֻשָּׂן כָּמוֹנִי)
הָיִיתָ מְשַׁעֵר שֶׁתִּהְיֶה כָּמוֹהוּ
ירֻשָּׁה בְּלִי עָתִיד לָבוֹא?
ב.
זָרַקְתִּי מַבָּט בָּרְאִי
עוֹטֵף אֶת זְקָנִי בְּמַסֵּכַת יָדָי
וְאוֹסֵף בִּקְצוֹת פִּי חִיּוּךְ
הַאִם אַתָּה מוֹצֵא אֶת הַדִּמְיוֹן?
פַּעַם הָיָה זֶה אֶמְצָעִי בָּטוּחַ לְחִדּוּשׁ דְּמוּתְךָ
לִפְנֵי שֶׁתִּתְפַּזֵּר בַּמָּבוֹכִים הַמִּתְפַּתְּלִים
שֶׁל זִכְרוֹנוֹתַי הַנְּבוֹכִים.
דַּי הָיָה בַּמַּבָּט הַמָּהִיר לְזַהוֹת בְּפָנָי
אֶת רֹאשְׁךָ,
אֶת שְׂעָרְךָ שֶׁהַדִּלְדֵל וְהֶאֱפִיר,
אֶת הָעֵינַיִם הַמִּתְקָהוֹת,
אֶת הַמֵּצַח הַמַּאֲפִיל,
בִּמְיֻחָד אֶת הַפֶּה, שֶׁשְּׂפָמוֹ הַקָּטָן
לֹא הִצְלִיחַ לְהַסְתִּיר מֵהָעוֹלָם
מַחְסוֹר מֵבִיךְ בִּקְשִׁיחוּת.
ג.
לְלֹא הוֹעִיל: שָׁנִים רַבּוֹת
אֵינִי חוֹלֵם אֶת דְּמוּתְךָ הַכְּפוּפָה
אֵינִי שׁוֹמֵעַ מָה דִּבַּרְתָּ אֵלַי
וְאֵינִי סוֹפֵג חָכְמָה מִשְּׁתִיקָתְךָ
אַחֲרֵי שֶׁפָּסְקָה לְהֵחָלֵץ מִמִּסְגֶּרֶת הַכֻּרְסָא,
הֵיכָן שֶׁשְּׁנֵי מַקְלוֹת הֲלִיכָה
הַמְתִּינוּ שְׁעוּנִים לְמַרְגְּלוֹתֶיהָ
לְקַחְתְּךָ, גּוֹרֵר רַגְלָיִם,
עַד לְבֵית הַשִּׁמּוּשׁ,
וְלָשׁוּב לִשְׁקֹעַ בַּכֻּרְסָא,
בָּעִתּוֹן הַפּוֹלָנִי,
בַּמּוֹרֶה חֲמוּדָה בַּסֶּרֶט הַמִּצְרִי,
בַּשָּׁעוֹת הַנּוֹקְפוֹת
בַּשְּׁיָרִים.