שירים מזוית העין כותב. בעיקר שירה
נָסַעְתִּי לְחַפֵּשׂ פְּלָנֵטָה אַחֶרֶת
שָׁמַעְתִּי שֶׁהִיא מִסְתַּתֶּרֶת בְּהָמוֹן.
יָצָאתִי בָּעֶרֶב הַסְּתָוִי
אֶל הָעִיר הַמִּתְאַפֶּרֶת
בָּרֹבַע הָעַתִּיק
רָאִיתִי יְהוּדִי זָקֵן וְגָבוֹהַּ בִּמְעִיל לָבָן יָשָׁן
וּבְלוֹאִים מֵיטִיבֵי זִכָּרוֹן
מֵאַדֶרֶת שֶׁתָּפְרָה לוֹ הַמִּלְחָמָה.
הוּא רָמַז לִי מִקְּצֶה הַכִּכָּר: "זוֹ אוֹתָה גְּבֶרֶת,
לֹא שָׁמַעְתָּ עַל מְקוֹמוֹת בָּהֶם הַזְּמַן
רָץ לָלֶכֶת
כִּי אֵין לוֹ לְאָן לַחֲזֹר?"
בְּאוֹתוֹ הָרֶגַע יָצְאוּ שְׁנֵי יְלָדִים מִן הַיַּעַר הַשָּׁחֹר
וְקָרְאוּ לוֹ 'עֲלֵה קֵרֵחַ'
וַאֲנִי חָשַׁבְתִּי שֶׁעָלַי אַמְרוּ: 'תְּלֵה אוֹרֵחַ'
אַךְ לֹא קָרָאתִי לַדֻּבִּים שֶׁלִּי לָצֵאת.
מֵאוֹתוֹ עֶרֶב אֲנִי נִשְׁאַר לָלוּן רַק פֹּה
אַף שֶׁכָּאן הָרִיצָה בַּעֲלִיָּה מְקַצֶּרֶת אֶת הַנְּשָׁמָה
וְהַיְרִידָה עִוֶּרֶת לְתַחְתִּית הַבּוֹר
שֶׁעַל שְׂפָתוֹ הַכּוֹכָב שֶׁלָּנוּ לֹא לָמַד לַעֲצֹר.
These pieces really set a standard in the inrdstuy.
Aprpneatly this is what the esteemed Willis was talkin' 'bout.