חיה אסתר משוררת, סופרת, ציירת ואמנית מיצב
*
הַכֹּל רוֹתֵחַ יוֹתֵר תּוֹסֵס יוֹתֵר
בִּמְרוֹם מְעוֹפִי הַכֹּל מְחֻבָּר
הַשָּׁמַיִם הַגּוּף הַמַּלְאָכִים הַנֶּפֶשׁ הָאֵיבָרִים
הוֹ גֹּבַהּ הַמַּמָּשׁ יֵשׁ הַמַּמָּשׁ עֹמֶק מֶרְחֲבֵי רָקִיעַ שֶׁבִּי
יַם שָׁמַיִם נוֹשֶׁבֶת רוּחַ עַד מִבִּגְדֵי עֵדֶן קְדוּמִים
אֲנִי אָקוּסְטִית עֲשִׁירָה
תְּדָרִים גְּבוֹהִים בְּגֹבַהּ הַצְּלִיל
הַשֶּׂגֶב מְשַׁגֵּעַ אוֹתִי
נֶהְדֶּרֶת אַחַת
בָּאָה הָעֵת הִגִּיעַ הַזְּמַן לְהַגִּיד
נִפְתָּחִים לִי הַשָּׁמַיִם
אֲנִי רוֹאָה מַרְאוֹת אֱלֹהִים
שִׁירַת חַיּוֹת בְּתוֹכִי
כָּל הַחַיּוֹת בְּתוֹכִי
בּוֹעֶרֶת בַּחֲלוֹם בּוֹעֶרֶת בְּהָקִיץ
רוֹתַחַת בַּזִּכָּרוֹן רוֹתַחַת בַּתּוֹדָעָה
לוֹהֶטֶת בַּמִּטָּה לוֹהֶטֶת בַּעֲמִידָה
רוֹתַחַת בַּתְּעוּפָה
מְקַעְקַעַת קַעֲקוּעֵי תֹּהוּ
תּוֹפֶרֶת בִּגְדֵי בֹּהוּ
מַשְׁחִילָה חוּטֵי תֹּהוּ
עָצְמַת הָאֵשׁ אַדִּירָה
כָּל הַשְּׁרִירִים מִתְנוֹעֲעִים.
צַד שְׂמֹאל צַד יָמִין
חֲצָאֵי גּוּפִי מִתְנוֹעֲעִים לְסֵרוּגִין
בַּחֲלַל הַבֶּטֶן גָּלַקְסְיוֹת מַרְהִיבוֹת
תְּעָלַת הַלֵּדָה מְחוֹלֶלֶת נִסִים
אֲפִיקֵי חַיַּי גּוֹעֲשִׁים
בִּשְׁמָשׁוֹת חֵיקִי אֳפָקִים חֲדָשִׁים
אֶצְבַּע אֱלֹהִים מִתְרַגֶּשֶׁת בְּפֹתִי
רוּחַ מְבַעְבֵּעַ זָהָב
בְּרָקִים מְרַקְּדִים אֲפִיקֵי חַיִּים חֲדָשִׁים נִפְתָּחִים
בִּמְסִלּוֹת גּוּפִי חַיּוֹת מֶרְכָּבָה מִתְרַבּוֹת
מֶרְחֲבֵי הָרוּחַ נוֹלָדִים
וְרִידֵי שָׁמַיִם בְּתוֹכִי
רוֹעֵד מְחַשְׁמֵל
כָּל כַּמָּה שֶׁאֲנִי עוֹמֶדֶת בַּאֲוִיר זְמַן רַב יוֹתֵר הָאֵשׁ גְּדוֹלָה יוֹתֵר
זֶה הַפֵּשֶׁר זוֹ הַסִּבָּה
הָאֵשׁ שֶׁבִּי מִתְגַּבֶּרֶת עַל כֹּחַ הַכְּבִידָה
מִסָּבִיב לַטַּבּוּר תְּהוֹם
חַדְרֵי הַבֶּטֶן מוּאָרִים
הֲמוֹן חוּטִים מִתְנוֹעֲעִים
מֵהַפֹּת לַדַּגְדְּגָן
מֵהַדַּגְדְּגָן לְפִי הַטַּבַּעַת
מִפִּי הַטַּבַּעַת לְעַמּוּד הַשִּׁדְרָה
בַּפִּנּוֹת הַתַּעֲנוּג רוֹחֵשׁ
בַּשּׁוּחוֹת פּוֹעֵם מִתְרַגֵּשׁ
הַנַּרְתִּיק לוֹהֵט
בְּצַוַּאר הָרֶחֶם הַר
גַּעַשׁ אוֹקְיַנִי מִתְפָּרֵץ
כֹּחוֹת הַדַּגְדְּגָן לוֹחֲכִים לוֹחֲשִׁים
עַד לַטַּבּוּר עַד לַלֵּב
בַּחֲלַל הַבֶּטֶן אֵשׁ
כּוֹכְבֵי זָהָב מֻשְׁפְּרָצִים מִמֶּנִּי
בְּשָׂרִי מַקְשִׁיב לַחוּצָנִים
תְּהוֹם צוֹחֵק נִפְרָשׂ לִי בָּרָקִיעַ
בְּעוֹרִי פָּרוּשׂ רְקִיעַ כּוֹכָבִים
בּוֹאִי שׁוֹשַׁנַּת רוּחוֹת
יֹפִי יֹפִי
בּוֹאִי רוּחַ יֹפִי
לְהִבָּלַע בָּרוּחַ הַגְּדוֹלָה
יֹפִי יֹפִי
מתוך ספר שירי , "תפוחי תהו" חיה אסתר
שלום חיה אסתר
הנה את שוב איתנו כמו חזרת ממעופך בגלקסיה
ואין לך תחתיות
כּוֹכְבֵי זָהָב מֻשְׁפְּרָצִים מִמֶּנִּי
בְּשָׂרִי מַקְשִׁיב לַחוּצָנִים
תְּהוֹם צוֹחֵק נִפְרָשׂ לִי בָּרָקִיעַ
בְּעוֹרִי פָּרוּשׂ רְקִיעַ כּוֹכָבִים
בּוֹאִי שׁוֹשַׁנַּת רוּחוֹת
יֹפִי יֹפִי
בּוֹאִי רוּחַ יֹפִי
לְהִבָּלַע בָּרוּחַ הַגְּדוֹלָה
יֹפִי יֹפִי
אכן יופי של שיר
ערב טוב דוד יקר ותודה. אכן חזרתי. והבאתי, זרעתי נבטתי, וקצרתי. גם בבננות לא בקרתי חודש כמעט, הייתי עסוקה בפרויקט אמנות גדול, ובכתיבה שוטפת, מהנה, מגדילה, מענגת, בורכתי בימי חסד, בהם, הכתיבה מזינה את האומנות החזותית והאמנות החזותית מזינה את הכתיבה, ואין זו נגרעת מפני זו, ואין זו מתגמדת בפני זו, כי זו משפיעה שפע על זו.
שיר מרומם, מעורר מ-א עד ראש, ויותר..
תמי יקרה. תודה כף לקרוא אותך, ברוכה השבה. זמן רב לא היית במטע. חיבוק חיה אסתר
אין עוד אחת כמוך חיה אחת 🙂
ריקי יקרה. תודה, ואיך את מצליחה במשפט מפתח שנון, לעלות על המשמעויות הצפונות בשיר. כף היה לפגוש אותך באירוע לכבוד ספרה של רות נצר. במשכן אמנים בהרצליה. חיבוק. חיה אסתר