חיה אסתר משוררת, סופרת, ציירת ואמנית מיצב
*
שֶׁרָכַנְתִּי סְתָם כָּךְ עַל כּוֹס קָפֶה הוּא הוֹפִיעַ לָרִאשׁוֹנָה גְּבִיּשִׁים וְתוֹתָחִים רוֹתְחִים בְּכוֹס קְטַנָּה קָפֶה טוּרְקִי סָמִיךְ- סָמִיךְ לְהִשְׁתַּחְרֵר מִזִּכְרוֹנוֹת שֶׁמְעִיקִים הָרְגִישׁוּת הַזֹּאת הַחֶזְיוֹנוֹת וְכָל הַסִּפּוּר שֶׁלִּי עִם הַגְּבָרִים שֶׁבְּחַיַּי שֶׁבְּתוֹכִי דּוּמִינִיּוּת וְהַחִיּוּת וְהַשִּׁירִים וְהַסְּפָרִים הַיּוֹמָנִים הַצִּיּוּרִים הַכֹּל שֶׁלִּי הָרִקּוּדִים אֲבִיּוֹנוֹת וּמַמְטֵרוֹת שִׂמְחָה סִדְרַת שִׁירֵי גִּלְגּוּל שִׁירֵי אִמָּא שִׁירֵי פְּחָדִים וְקַבָּלָה שִׁירֵי הַנְּבֵלוֹת קְלִפּוֹת פְּסָלִים פִּיגְמֶנְטִים טֶמְפֶּרָה וּנְיָרוֹת שִׂמְחָה גְּדוֹלָה וְשֶׁמֶשׁ שֶׁמֶשׁ מִסְתּוֹבֶבֶת עֲגֻלָה וְנִשְׂרְפָה נָאִים הֵם הַשִּׁירִים אוּלַי יוֹתֵר מִזֶּה נֶהְדָּרִים וְכָל מָה שֶׁעָשִׂיתִי בָּעוֹלָם הַזֶּה תְּמוּנָה פְּשׁוּטָה שֶׁל גִּלְגּוּלַי הַנּוֹכְחִיִּים גּוּף הָאוֹר הָאוֹר הַטּוֹב הַגּוּף הָרַךְ וְלָמָּה צִיּוּרַי הֵם רִקוּד מָחוֹל וְלָמָּה הַמָּחוֹל הוּא הִשְׁתַּלֵּט לִי בַּשִּׁירִים וְלָמָּה דַּוְקָא זֶה צָרִיךְ לִקְרוֹת עַכְשָׁו וְהַתְּפִלּוֹת שֶׁלִּי כָּךְ לְבָנוֹת וְהָאִשָּׁה הָרַקְּדָּנִית אֶצְלִי בָּרֹאשׁ לְבָנָה עִם שְׂעָרוֹת שְׁחֹרוֹת פְּרוּעוֹת בַּלַּיְלָה הֵם עוֹמְדִים לִי בְּשׁוּרָה יוֹתֵר נָכוֹן בְּתוֹר לְיַד הַמִּטָּה שֶׁלִּי בַּחֲדַר הַשֵּׁנָה עִם אֵיזֶה עֶשֶׂר אוֹ יוֹתֵר אוֹרְגַּזְמוֹת וּגְנִיחוֹת וּצְעָקוֹת כָּל לַיְלָה זֶה קוֹרֶה לִי בַּזְּמַן הָאַחֲרוֹן וַאֲנִי גּוֹמֶרֶת בִּנְשִׁיקָה וּבִשְׁקִיקָה סְצֵינוֹת כָּאֵלֶּה וְקַאט וּמַמְטֵרוֹת שֶׁל אַהֲבָה מְגֻלְעָנוֹת וְאֵיךְ בִּכְלָל הָיִיתִי פַּעַם עֵץ רוֹעֵד מֵהִתְרַגְּשׁוּת בַּצַּמָּרוֹת נָטוּעַ בְּעִקְּשׁוּת זוֹרֵם נוֹסֵעַ וְנוֹסֵק בִּכְלָל בְּנוֹף אַחֵר כְּדֵי שֶׁהַנְּשָׁמָה תִּרְקֹד בְּעֵירֻמָּה זֶה לֹא פָּשׁוּט הוּא הִתְפַּשֵׁט לְגַמְרֵי מִלְּבוּשָׁיו מַלְבּוּשִׁים קְלִפּוֹת וְגִלְגּוּלִים עָלַי בְּתַעֲנוּג לָלֶכֶת לְאָחוֹר בְּאִטִּיּוּת בְּהַרְפָּיָה בְּסוֹדִיּוֹת בִּיסוֹדִיּוּת לְפַעֲנֵחַ מַשֶּׁהוּ שֶׁכְּבָר פָּעֳנַחַ מִזְּמַן כְּשֶׁהֶעָבָר שִׁנָּה כִּוּוּן זֶהוּ שִׁנִּיתִי הֶעָבָר לְשַׁנּוֹת אֶת הֶעָבָר זֶה בְּדִיּוּק הָעִנְיָן הַפִיסִיקָלִי שֶׁל הַגִּלְגּוּלִים שָׁקוּף- שָׁקוּף וּמַלְמָלָה שֶׁל וִילוֹנוֹת שֶׁמּוּסָטִים אֲרוּגִים אֲוִיר מוּבָאִים מִמֶּרְחָבִים כָּל כָּךְ אֲנִי מִתְגַּעְגַּעַת לַפְּלָאוֹת שֶׁבַּמְרוֹמִים הַבְּדִידוּת שֶׁלִּי עָזְרָה לִי לְמַזֵּג הַמַּשְׁמָעוּת שֶׁל טֶבַע הָעוֹלָם וְהַדְּבָרִים הָרְגִישׁוּת וְהַצְּבָעִים אֲנִי רוֹאָה לַלֵּב שֶׁל אֲנָשִׁים שֶׁהֵם בְּתוֹךְ הַלֵּב שֶׁלִּי וּמַעֲיַן הָאַהֲבָה רוֹתֵחַ שָׁם בְּתוֹךְ הַלֵּב שֶׁלִּי כְּאֵבִים שָׁקְעוּ בְּתוֹךְ הַגּוּף וְהַתָּאִים וּמַחֲלוֹת וְיִסּוּרִים מִתּוֹךְ הַזִּכְרוֹנוֹת שֶׁלִּי יָצְאוּ לָאוֹר מִתּוֹךְ הַכְּעָסִים שֶׁנִּדְחֲקוּ אוֹ הֻדְחֲקוּ דּוֹרֵי- דּוֹרוֹת וּמַפְרִיעִים לָרִאשׁוֹנִיּוּת שֶׁלִּי וְאֵין לִי שׁוּם עִנְיָן בַּתּוֹלַעִים שֶׁבַּנְּשָׁמָה מֻכְרָחָה לְהִתְחַבֵּר עִם גִּלְגּוּלַי לְשַׁחְרֵר אוֹתָם שֶׁיִתְאַדּוּ שֶׁלֹּא יַשְׁפִּיעוּ עַל חַיַּי וְאִם תִּהְיֶה דַּלֶּקֶת שֶׁתַּמְשִׁיךְ שָׁם לְדַמֵּם אוֹ לְהִתְקַשׁוֹת אֶפְתַּח אוֹתָהּ וַאֲחַסֵּל יוֹתֵר לֹא אֲשַׁלֵּם עַל הֶעָבָר עַל מָה שֶׁכְּבָר הָיָה מַסְפִּיק וְדַי.
מתוך ספר שירי, "כי הריח יש לו מבוא גדול באהבה" חיה אסתר
מונלוג מדהים חיה
מונולוג של קריאה פרטית שלך בקפה
ושוב בכתיבה המיוחדת שלך את מצליחה לרתק אותי
וְכָל מָה שֶׁעָשִׂיתִי בָּעוֹלָם הַזֶּה תְּמוּנָה פְּשׁוּטָה שֶׁל גִּלְגּוּלַי הַנּוֹכְחִיִּים גּוּף הָאוֹר הָאוֹר הַטּוֹב הַגּוּף הָרַךְ וְלָמָּה צִיּוּרַי הֵם רִקוּד מָחוֹל וְלָמָּה הַמָּחוֹל הוּא הִשְׁתַּלֵּט לִי בַּשִּׁירִים וְלָמָּה דַּוְקָא זֶה צָרִיךְ לִקְרוֹת עַכְשָׁו וְהַתְּפִלּוֹת שֶׁלִּי כָּךְ לְבָנוֹת וְהָאִשָּׁה הָרַקְּדָּנִית אֶצְלִי בָּרֹאשׁ לְבָנָה עִם שְׂעָרוֹת שְׁחֹרוֹת פְּרוּעוֹת בַּלַּיְלָה הֵם עוֹמְדִים לִי בְּשׁוּרָה יוֹתֵר נָכוֹן בְּתוֹר לְיַד הַמִּטָּה שֶׁלִּי בַּחֲדַר הַשֵּׁנָה
ופעם הראשונה אני קולט ממך משפט שלא אופיני לך וזה מסקרן
לֹא אֲשַׁלֵּם עַל הֶעָבָר עַל מָה שֶׁכְּבָר הָיָה מַסְפִּיק וְדַי.
תודה חיה אסתר המשוררת המדהימה
דוד יקר מאוד. שכל כך קורא אותי, ומבחין מיד בשורה שלא הופיעה עד עתה בשירים שפרסמתי בבננות. כל הכבוד. השיר נכתב מזמן. והוא מהתקופה שהשתחררתי מהכול. גם מרוצחי נשמות ויצירה שמבקשים במסוה של "בקורת" או צרות עין להצר את צעדי היוצר. ומי שמתכופף ושומע ומרשה שיעוללו לו את זה למעשה משלם על העבר, ממשיך את הדיכוי שדכאו אותו. וברובד העמוק יותר: בשיר מדובר על, גלגולים. גם במחזור חיים אחד וגם במחזורי חיים אחרים. ובכל מחזור חיים אנחנו ממתקנים. חיבוק ענק. חיה אסתר
דוד יקר מאוד. שכל כך קורא אותי, ומבחין מיד בשורה שלא הופיעה עד עתה בשירים שפרסמתי בבננות. כל הכבוד. השיר נכתב מזמן. והוא מהתקופה שהשתחררתי מהכול. גם מרוצחי נשמות ויצירה שמבקשים במסוה של "בקורת" או צרות עין להצר את צעדי היוצר. ומי שמתכופף ושומע ומרשה שיעוללו לו את זה למעשה משלם על העבר, ממשיך את הדיכוי שדכאו אותו. וברובד העמוק יותר: בשיר מדובר על, גלגולים. גם במחזור חיים אחד וגם במחזורי חיים אחרים. ובכל מחזור חיים אנחנו ממתקנים. חיבוק ענק. חיה אסתר
ועוד משהו דוד יקר,מי שמשתחרר מהתולעים בנשמתו אין לו גם עניין במי שיש תולעים בנשמתו כמו שכתבתי בשיר: "ואין לי שום ענין בתולעים שבנשמה" חיה אסתר
תודה לך אלופת השירה
אני שמח שבלי דעת באתי לדעת גדולים ממני
לפעמים אני חושב איך בבטחון מוחלט אמרתי לרחל חלפי בסדנא
אני לא מתכוון לערוך את שירי בגלל שאת אמרת
הוא ישאר כמות שהוא ואכתוב בזמן הזה שיר חדש
היום אני מקבל בטחון רב כשאני קורא אותך
תודה חיה יקרה
ושבת שלום
אש את חיה אסתר !
שבת שלום
תודה ריקי. תחי האש. מבעירה, לא שורפת, רק נותנת. שבוע טוב יקרה חיה אסתר