חיה אסתר משוררת, סופרת, ציירת ואמנית מיצב
רוחניות ושירה
רוחניות ושירה- רק קריאה או אמירה של המשפט הזה מעצימה בי את המרחב אליו נושאת אותי השירה מעניקה לחוויה מימדים נוספים נושאת אותי לנופי קסם למחוזות סמויים, להיקסמות לכישוף שבשיר. זו אמירה הפותחת חלון לעולם שמעבר למרחב עלום שהשירה נושאת אותי אליו.
כאשר הרוח נושבת בי נכנסת ויוצאת מכול פתחי, כאשר אני חשה התרוממות הנפש והצף של אהבה מעלה אותי על גדותי ובאזור הלב מתעוררת תחושה של רחיפה, כאשר אני חשה כמיהה, צוללת או מרחפת במרחבים אינסופיים וְהֶצֶף של שד קוסמי מעניק לי ומיניק אותי,
אז נכתב ממני שיר. חלב השיר זורם הרוח כתבה את השיר. אני יודעת שאי אפשר לכלא במילים חוויה כזו אך איני חשה תסכול כי הרוח היא שהנשיבה אותי.
הביטויים התרוממות הנפש, התרוממות הלב, נטועים כנראה בתחושה גופנית בהצף של אהבה המבקש להמריא.
עירום נשמתי ללא ציעוף והסתר ממלא אותי, אני מנושבת, רוחנית, רוח עוברת בי,
אני חווה את המציאות.
אין אדם מציאותי יותר מאשר אדם רוחני, כי רוחניות היא חיי אמת, גילוי צפונותיה של החוויה והרחבת היכולת להכיל אותה עם כול החושים.
ההימשכות אל האינסוף מנביעה רצון לשיר.
שאיפתו של אדם להגיע ללוז, להאיר נקודה פנימית הספונה במעמקיו, לגעת בנקודה האלהית שבו- נקדת החיים, מתגלה בשירה.
התרוממות הלב גאותו מנביעה שירה, "אשירה לה' כי גאה גאה"
בכול נברא יש נקודה אלהית נקדת חיים המתגלה ברצון לשיר.
כאשר שרו בני ישראל את שירת הים הם שרו את "השירה הזאת", השירה בהא הידיעה, השירה העולה מכול הנבראים.
"פירוש שירה הוא להיות הכול נמשך בקוו ישר ושורה למקור שרשו שהוא חיותו יתברך.
*"כמו שוּר שהוא בקוו ישר וכן בניגון שמאחד עלייה וירידה וניקרא שירה…
(שפת אמת לפרשת בשלח תרל"א, תרל"ג).
האם יש בכוחה של המילה להעניק את תחושת ההתעלות התרוממות הלב הנובעת מחוויה רוחנית?
האם בכוחנו לארוג את הרוח המפעמת בנו במילים?
האם אפשר לכלוא במילים את התרוממות הלב את הגאות המבקשת להעפיל אל השירה?
האם בכוחה של המילה להעניק לאחר חוויה זו?
כתבתי זאת בשורת שיר "אֵיךְ אוּכַל לִמְזֹג מִלִּים אֶת שֶׁהָוִיתִי לְמַעְלָה"
בדרשותיו על שירת הים מתעמק ה"שפת אמת" בַּחֲוָיַת השירה.
השירה היא שירת העליונים, ושירת העליונים יוצאת מהכוח לפועל על ידי האדם.
"קול ודיבור והבל הלב יכול לעורר אותיות התורה עד שרשן ולהאיר במקום עליון וזה שנאמר, "ישיר", שעל ידי כוחם של ישראל נתפעלו האותיות ונתגלו האותות הפנימיים והרזין הגנוזים בכול דברי השירה האלה וניקראו על שמם (של בנ"י). שאין המצווה נקראת אלא על שם גומרה, שתלה השם עליונים בתחתונים. והגומר הוא אדם בעשייה ממש.
(שפת אמת לפרשת בשלח תרל"א).
על ידי עיון מעמיק בפרושו של רש"י לפסוק, "אז ישיר", חושף ה"שפת אמת" את יכלתו של האדם להזרים את שירת העליונים אליו להיחשף למקורה השמימי להטמיע אותה בתוכו ולשיר.
רש"י אומר: עלה בליבו שישיר וכן עשה.
שואל ה"שפת אמת", והרי כול מי ששר קיים בו הרצון לשיר?
במעוף הגותי הנובע כנראה מניסיון אישי תולה ה"שפת אמת" עליונים בתחתונים ומעניק לאדם את יכולת השירה.
אין בכוחו של בן אנוש לשיר כראוי כי השירה היא שירת העליונים אך אדם השואף להתעלות משקיע מחשבה ברצונו להמריא ובעקבות המחשבה מתעוררת פנימיותו והוא עושה- הוא שר ואז מתממשת בו שירת העליונים.
הרצון לשיר, להתעלות הוא זה המעורר את העשייה ורק בכוחו מגיעה שירת העליונים אל התחתונים.
"עלה בליבו לשיר וכן עשה".
"וזה שאמר רש"י שעלה בליבו לשיר ממש השירה הזאת, אף שבמעשה אין בכוח אנוש לשיר כראוי, על כן נאמר וכן עשה, שעל ידי הרצון נתעורר הפנימיות שתלה השם יתברך זה בזה".
(שפת אמת לפרשת בשלח תרל"א).
חיה אסתר
*שר כמו מדבר שור.
ושירה היא התישרות לב האדם, לישרי לב שמחה, שעל ידי ישרת הלב באה שמחה.
*
אֵיךְ אוּכַל לִמְזֹג מִלִּים
אֶת שֶׁהָוִיתִי לְמַעְלָה
הִפְשַׁטְתִּי הַגּוּף הַשְּׁמֵימִי כְּמוֹ שִׂמְלָה
נִשְׁמָתִי נִשְׁאֲרָה נִגּוּן בְּעֵירֻמָּהּ
כַּמָּה שָׁמַיִם זָרַמְתִּי אֵין לִי מִסְפָּרִים
עֶדְנַת הָרוּחַ הַלְּבָנָה
וְאֵין לִי וַיְכֻלּוּ
מְרוֹמֵי הָאֱלֹהוּת
תִּלֵּי תְּהִלִּים לֹא יוּכְלוּ
מוּסִיקָה שֶׁל מַעְלָה
כָּל כָּךְ הִתְאַהַבְתִּי
יָפְיוֹ הֶעָמֹק שֶׁל אֱלֹהִים
השיר פורסם לראשונה :
בכתב העת מרפסת בעריכת גבריאלה אלישע מרפסת קונטרס דצמבר 1992
במוסף הספרותי של ידיעות אחרונות בעריכת זיסי סתוי
מתוך ספר שירי, "הרוח והדם"
השיר פורסם לראשונה :
בכתב העת מרפסת בעריכת גבריאלה אלישע מרפסת קונטרס דצמבר 1992
במוסף הספרותי של ידיעות אחרונות בעריכת זיסי סתוי
בספר שירי "הרוח והדם"
בספר שירי "בסוד הריח" "Dans le secret des odeurs" בתרגומה של אסתר אורנר
באנתולוגיית המשוררות הישראליות , "לכל אחת יש שם" (צרפתית) בעריכת אסתר אורנר, שיצאה לאור לכבוד הסלון הספרותי הבינלאומי בפריז ב-2008
ובמספר אנתולוגיות נוספות.
דברים שאמרתי לפני מספר שנים בפורום, "רוחניות ושירה",
בכנס לשירה באוניברסיטת חיפה מטעם החוג לצרפתית.
רוחניות ושירה
רוחניות ושירה- רק קריאה או אמירה של המשפט הזה מעצימה בי את המרחב אליו נושאת אותי השירה מעניקה לחוויה מימדים נוספים נושאת אותי לנופי קסם למחוזות סמויים, להיקסמות לכישוף שבשיר. זו אמירה הפותחת חלון לעולם שמעבר למרחב עלום שהשירה נושאת אותי אליו.
כאשר הרוח נושבת בי נכנסת ויוצאת מכול פתחי, כאשר אני חשה התרוממות הנפש והצף של אהבה מעלה אותי על גדותי ובאזור הלב מתעוררת תחושה של רחיפה, כאשר אני חשה כמיהה, צוללת או מרחפת במרחבים אינסופיים וְהֶצֶף של שד קוסמי מעניק לי ומיניק אותי,
אז נכתב ממני שיר. חלב השיר זורם הרוח כתבה את השיר. אני יודעת שאי אפשר לכלא במילים חוויה כזו אך איני חשה תסכול כי הרוח היא שהנשיבה אותי.
הביטויים התרוממות הנפש, התרוממות הלב, נטועים כנראה בתחושה גופנית בהצף של אהבה המבקש להמריא.
עירום נשמתי ללא ציעוף והסתר ממלא אותי, אני מנושבת, רוחנית, רוח עוברת בי,
אני חווה את המציאות.
אין אדם מציאותי יותר מאשר אדם רוחני, כי רוחניות היא חיי אמת, גילוי צפונותיה של החוויה והרחבת היכולת להכיל אותה עם כול החושים.
ההימשכות אל האינסוף מנביעה רצון לשיר.
שאיפתו של אדם להגיע ללוז, להאיר נקודה פנימית הספונה במעמקיו, לגעת בנקודה האלהית שבו- נקדת החיים, מתגלה בשירה.
התרוממות הלב גאותו מנביעה שירה, "אשירה לה' כי גאה גאה"
בכול נברא יש נקודה אלהית נקדת חיים המתגלה ברצון לשיר.
כאשר שרו בני ישראל את שירת הים הם שרו את "השירה הזאת", השירה בהא הידיעה, השירה העולה מכול הנבראים.
"פירוש שירה הוא להיות הכול נמשך בקוו ישר ושורה למקור שרשו שהוא חיותו יתברך.
*"כמו שוּר שהוא בקוו ישר וכן בניגון שמאחד עלייה וירידה וניקרא שירה…
(שפת אמת לפרשת בשלח תרל"א, תרל"ג).
האם יש בכוחה של המילה להעניק את תחושת ההתעלות התרוממות הלב הנובעת מחוויה רוחנית?
האם בכוחנו לארוג את הרוח המפעמת בנו במילים?
האם אפשר לכלוא במילים את התרוממות הלב את הגאות המבקשת להעפיל אל השירה?
האם בכוחה של המילה להעניק לאחר חוויה זו?
כתבתי זאת בשורת שיר "אֵיךְ אוּכַל לִמְזֹג מִלִּים אֶת שֶׁהָוִיתִי לְמַעְלָה"
בדרשותיו על שירת הים מתעמק ה"שפת אמת" בַּחֲוָיַת השירה.
השירה היא שירת העליונים, ושירת העליונים יוצאת מהכוח לפועל על ידי האדם.
"קול ודיבור והבל הלב יכול לעורר אותיות התורה עד שרשן ולהאיר במקום עליון וזה שנאמר, "ישיר", שעל ידי כוחם של ישראל נתפעלו האותיות ונתגלו האותות הפנימיים והרזין הגנוזים בכול דברי השירה האלה וניקראו על שמם (של בנ"י). שאין המצווה נקראת אלא על שם גומרה, שתלה השם עליונים בתחתונים. והגומר הוא אדם בעשייה ממש.
(שפת אמת לפרשת בשלח תרל"א).
על ידי עיון מעמיק בפרושו של רש"י לפסוק, "אז ישיר", חושף ה"שפת אמת" את יכלתו של האדם להזרים את שירת העליונים אליו להיחשף למקורה השמימי להטמיע אותה בתוכו ולשיר.
רש"י אומר: עלה בליבו שישיר וכן עשה.
שואל ה"שפת אמת", והרי כול מי ששר קיים בו הרצון לשיר?
במעוף הגותי הנובע כנראה מניסיון אישי תולה ה"שפת אמת" עליונים בתחתונים ומעניק לאדם את יכולת השירה.
אין בכוחו של בן אנוש לשיר כראוי כי השירה היא שירת העליונים אך אדם השואף להתעלות משקיע מחשבה ברצונו להמריא ובעקבות המחשבה מתעוררת פנימיותו והוא עושה- הוא שר ואז מתממשת בו שירת העליונים.
הרצון לשיר, להתעלות הוא זה המעורר את העשייה ורק בכוחו מגיעה שירת העליונים אל התחתונים.
"עלה בליבו לשיר וכן עשה".
"וזה שאמר רש"י שעלה בליבו לשיר ממש השירה הזאת, אף שבמעשה אין בכוח אנוש לשיר כראוי, על כן נאמר וכן עשה, שעל ידי הרצון נתעורר הפנימיות שתלה השם יתברך זה בזה".
(שפת אמת לפרשת בשלח תרל"א).
חיה אסתר
*שר כמו מדבר שור.
ושירה היא התישרות לב האדם, לישרי לב שמחה, שעל ידי ישרת הלב באה שמחה.
*
אֵיךְ אוּכַל לִמְזֹג מִלִּים
אֶת שֶׁהָוִיתִי לְמַעְלָה
הִפְשַׁטְתִּי הַגּוּף הַשְּׁמֵימִי כְּמוֹ שִׂמְלָה
נִשְׁמָתִי נִשְׁאֲרָה נִגּוּן בְּעֵירֻמָּהּ
כַּמָּה שָׁמַיִם זָרַמְתִּי אֵין לִי מִסְפָּרִים
עֶדְנַת הָרוּחַ הַלְּבָנָה
וְאֵין לִי וַיְכֻלּוּ
מְרוֹמֵי הָאֱלֹהוּת
תִּלֵּי תְּהִלִּים לֹא יוּכְלוּ
מוּסִיקָה שֶׁל מַעְלָה
כָּל כָּךְ הִתְאַהַבְתִּי
יָפְיוֹ הֶעָמֹק שֶׁל אֱלֹהִים
מתוך ספר שירי, "הרוח והדם"
השיר פורסם לראשונה :
בכתב העת מרפסת בעריכת גבריאלה אלישע מרפסת קונטרס דצמבר 1992
במוסף הספרותי של ידיעות אחרונות בעריכת זיסי סתוי
בכתב העת מרפסת בעריכת גבריאלה אלישע מרפסת קונטרס דצמבר 1992
במוסף הספרותי של ידיעות אחרונות בעריכת זיסי סתוי
בספר שירי "הרוח והדם"
בספר שירי "בסוד הריח" "Dans le secret des odeurs" בתרגומה של אסתר אורנר
באנתולוגיית המשוררות הישראליות , "לכל אחת יש שם" (צרפתית) בעריכת אסתר אורנר, שיצאה לאור לכבוד הסלון הספרותי הבינלאומי בפריז ב-2008
ובמספר אנתולוגיות נוספות.
דברים שאמרתי לפני מספר שנים בפורום, "רוחניות ושירה",
בכנס לשירה באוניברסיטת חיפה מטעם החוג לצרפתית.
אינני יודעת מדוע, אבל הפוסט, "רוחניות ושירה" נעלם מרשימת הפוסטים שלי ב"בננות". לבקשת כמה קוראים, במייל ובטלפון, אני מעלה אותו שוב. חיה אסתר
הנושא מרתק, חיה אסתר. ומתוך השיר אני נאחזת בפתיח: איך אפשר לכתוב את ההוייה? את אפשר לתאר במלים את החוויה?
תודה על דברייך.
קלעת ללוז נעמה יקרה. חיבוק חיה אסתר
היי חיה אסתר,
מוכר לי השיר הנזכר, שהרי פורסם לראשונה ב'מרפסת' (בעריכתי), קונטרס ח-ט, דצמבר 1992.
יפה לראות שמאז השיר עשה כנפיים והמריא…
ואני כמובן מתחברת לדברים.
קראתי ואהבתי מאוד זה קרוב ללבי
חנהלה יקרה. תודה ואהבה, דבריך על הפוסט (לפני שנמחק) צרובים לי בתודעה. חיה אסתר
גבריאלה יקרה. לפני הכל התנצלות. איך יכולתי להשמיט את איזכור הפרסום הראשון של השיר בקונטרס "מרפסת" בעריכתך. נשמט לי. ואני מבקשת את סליחתך. תיקנתי את הטעות בפוסט. השיר השני שהדפסת בקונטרס מרפסת "עדיך", כל הזמן בראש שלי . לעולם לא אשכח שאת הדפסת לי את השירים הראשונים שלי שפורסמו. מאז החלטתי להתחיל לפרסם שירים. (עד אז פרסמתי רק פרוזה) עודדת אותי. פרסמת לי גם את הרישום הראשון שלי. לא אשכח שבאותו יום ישבנו בבית הקפה, "אלנו" בירושלים עם ידידתינו הנפלאה ציפורה לוריא עליה השלום, ואת אמרת: ציפי היא אשה נקיית דעת חבל על דאבדין ולא משתכחין" נשיקות. חיה אסתר
חיה אסתר יקרה,
מדהים שעברו מאז 22 שנים וציפי כבר לא אתנו.
ציפי היא זו ש'שידכה' בינינו, נדמה לי,
ובאמת היו בה יופי וטוהר רוחניים,
בעיניי הייתה אישיות בעלת שיעור קומה
היא חסרה…
הרישום שלך 'צמחיית רחם שמיימית' על עטיפת החוברת
ושלושת השירים שלך פותחים אותה: עדיך, איך אוכל למזוג מילים, והשיר השלישי:
אני קנאה
אני רוח הרים שחורה
אינני
אני שטן
את מוזמנת להביא את השיר 'עדיך', הוא גם קשור קשר הדוק לשיר שהבאת למעלה…
גבריאלה יקרה. אכן גם השיר, "עדיך" שייך. אדפיס אותו ואעלה אותו לפוסט. והשיר, "אני קנאה" תופש אותי בבטן גם ממרחק השנים. אחפש את "מרפסת" ואנסה לסרוק ולהעלות את שער הקונטרס. אני מתגעגעת לציפי. חיבוק. חיה אסתר
תודה!, חיה אסתר. הנושא מרתק, מעשיר. מאוד.
בנוסף, הוקסמתי מהשיר.
תודה רבקה יקרה. חיבוק חיה אסתר
נהניתי לקרא כל מילה השיר ארוג בפסוקים מספר תהילים, מן התפילה וכך מקבל מימדים עצומים. נפלא
תודה עפרה יקרה התגובה שלך מחחמת לי את הלב. שבת שלום חיה אסתר
הי חיה אסתר היקרה, מסכימה בין היתר עם המשפטים: לארוג את הרוח המפעמת בנו במילים?
השירה היא שירת העליונים מתעוררת בפנימיותו והוא עושה = אמת
אורה יקרה. ברוך שובך. ומילותיך אמת.שבת שלום חיה אסתר.
כמה יפים הדברים שכתבת חיה אסתר
את צינור אמיתי של רוח ושירה !
מצטרפת מאד לשבח ולגעגועים לציפי לוריא
4.12.2009
כשאחשוב ציפי לוריא יעלה ריח האדמה המתהפכת על קברה כריח תבשיל
פרשת ותצא
אֶל גַּבָּה הַמִּתְרַחֵק בְּמַעֲלֵה הָרְחוֹב
שָׁלַחְתִּי בְּרָכָה לִרְפוּאָה שְׁלֵמָה
הַלַּיְלָה הֵאִיר אָז יָד
מַשְׁלִיכָה כְּנַף צָעִיף
כָּתֵף אַפְלוּלִית
הַלַּיְלָה הֵאִיר אָז
שׁוּלֵי שַׂלְמָתָהּ .
עַתָּה אוֹר שֶׁל חֶסֶד
אוֹר שֶׁל דִּמְדּוּמִים.
הָרוּחַ מַכֶּה בְּכַפּוֹת הַתָּמָר
מַכֶּה בִּלְבָבוֹת נִבְהָלִים
אֶת רוּחָהּ הַטּוֹבָה לֹא
לֹא תַּכֶּה עוֹד.
לֹא
לֹא תָּשִׁיב
פורסם בספרי "הכח המדמה"
ריקיל'ה תודה יקרה. שמחה שאהבת. דברים היוצאים מן הלב נכנסים אל הלב.
השיר שצרפת על ציפי לוריא ז"ל, נגע ללבי כשקראתי אותו לראשונה מזמן. הזכרת לי. נשיקות חיה אסתר