אמנית חומר ופורצלן וכותבת. 5 תערוכות יחיד והרבה אחרות קבוצתיות. אמא לשלושה צעירים גדולים, אשה לבעל, מורה לתלמידים, סבתא לנכדים :) מאמרים ב"מארב" וב"ערב רב" מגזינים מקוונים על אמנות וחברה. מאמרים על אמנות ואמנות הקרמיקה. דימויים שהתפרסמו בכמה מגזינים לשירה "נתיבים" לאחרונה
בלוג עבודות מעודכן http://mirifleisher.blogspot.com /
טלפון להתקשרות: 03-5494799
כתובת אי מייל:
בית: רחוב יהושוע טהון 8, רמת השרון 47268
מים?
פורצלן
גלזורה כחולה
מידות בסביבות ה25 ס"מ גובה או אורך
יעל
עכשיו התקופה הכחולה אצלי. מתוך כוונה לדבר על דימויי מים . אלא שהגלזורות הן זכוכית קפואה כך שעולה השאלה אם זה דימוי של מים או דימוי של דימוי של מים. ז"א אולי בכלל לא, אולי גם .
שאלה שהתעסקתי בה היום-על ייחודה של האמנות כזו שאיננה נותנת תשובה חד משמעית . לכן סימן שאלה בסוף.
התעייפתי.
דש חמה למוטל. בן כמה הוא שיחיה?
בן עשר, ושמן, היום הרופא שקל אותו, תשע קילו. עשה לי שחור על זה ונזף בי נורא.
טוב, מים במובן שיש כאן מין כלי למים, גם בדמות האחרונה, מין ראש עם כד מים קטן על הקרקרפת. אבל לי משום מה לא עלה הדימוי מים לראש. אולי יותר מוות. כחול של מוות. רגליים קפואןת כחולות. משהו כזה.
מירי, מוזר איך נוצרת הרגשה כאשר מביטים בכפות הרגליים הכחולות כאילו הן עצמן בתוך מים- אבל אין להן חלל כזה סביבן…המוח כנראה יוצר קלוג'ר ומשלים לבד…
חוצמיזה את צמאה?
הי מירי, מאד אוהבת את כפות הרגליים הן מדברות אחרת מהפה , ואהבתי את העבודה השלישית מוזר , בעקבותיה חשבתי שכשהראש פתוח וגם הפה הכל זורם החוצה, לא נישאר מה שיחזיק את המים, המלים… המחשבות הניסתרות.
מירי
תוכלי להסביר את סימן השאלה?
עבורי אלו אינם מים פשוט כי המים שקופים. יש משהו עצוב בעבודות, כמו נסיון לקרר, להרגיע. כמובן שמדברת אך
ורק על חווית הצפייה שלי.
פתאום חושבת על דיו או יוד, כן, לשם נלקחת.
עבודות נהדרות, מירי, ונראות לי קשורות לעבודות הרגליים והכלים המכילים שיצרת קודם, גם הקן נקשר בעיני לכאן.
אני מאוד אוהבת את האחרון. אבל למה זה נקרא מים?
יעל
עכשיו התקופה הכחולה אצלי. מתוך כוונה לדבר על דימויי מים . אלא שהגלזורות הן זכוכית קפואה כך שעולה השאלה אם זה דימוי של מים או דימוי של דימוי של מים. ז"א אולי בכלל לא, אולי גם .
שאלה שהתעסקתי בה היום-על ייחודה של האמנות כזו שאיננה נותנת תשובה חד משמעית . לכן סימן שאלה בסוף.
התעייפתי.
דש חמה למוטל. בן כמה הוא שיחיה?
נהייתי צמא. זה מאוד יפה. בכלל, את הרבה אדמה, מעט מים, לא?
מחפשת מים מים מים. יניב
בן עשר, ושמן, היום הרופא שקל אותו, תשע קילו. עשה לי שחור על זה ונזף בי נורא.
טוב, מים במובן שיש כאן מין כלי למים, גם בדמות האחרונה, מין ראש עם כד מים קטן על הקרקרפת. אבל לי משום מה לא עלה הדימוי מים לראש. אולי יותר מוות. כחול של מוות. רגליים קפואןת כחולות. משהו כזה.
בדיוק יעל גם קפואות ומתות וגם …מכוסות מים כמו בסרט האהבה שלך . נראה מה תעלה הרשת מחר כשיתעוררו הדגים משנת הלילה.
מירי, את חייבת!!!! לראות את הסרט הזה. מי אם לא את תמות על הגן פסלים הזה? מקום מדהים, בן אם הוא קיים במציאות או המציאו אותו לטובת הסרט.
נקרא "זמן" והוא קוריאני? רשמתי לי
כן, קוריאני.
מירי, עבודות מדהימות. נוגעות בלב. הכחול מרגש. כפות הרגליים- הייתי עושה לך תערוכה רק מכפות רגליים
איריסית
תודה
אני תמיד בדרך לתערוכה אפילו שעוד לא הזמינו אותי…:)
מירי, מוזר איך נוצרת הרגשה כאשר מביטים בכפות הרגליים הכחולות כאילו הן עצמן בתוך מים- אבל אין להן חלל כזה סביבן…המוח כנראה יוצר קלוג'ר ומשלים לבד…
חוצמיזה את צמאה?
תמי קלעת בול . הם שרויים כאילו במים . צמאה? לגמרי. חור בבטן.
הכחול הזה מחלחל חזק לגוף, העבודות שלך מירי מעוררות מחשבה וגם תחושה אחרת של גילוי,אותי הן מרתקות
תודה חנילה ובהצלחה!
התראה בהצגה הבאה כשתודיעי בזמן….:)
מה שחזק בעבודות הן הקטיעה בראשונה והחללים בשתיים האחרות
וטוב השם, מים?
שהרי במים יש רצף וזרימה וכל חור שנוצר בהם מתמלא מיד במערבולת
הי מירי, מאד אוהבת את כפות הרגליים הן מדברות אחרת מהפה , ואהבתי את העבודה השלישית מוזר , בעקבותיה חשבתי שכשהראש פתוח וגם הפה הכל זורם החוצה, לא נישאר מה שיחזיק את המים, המלים… המחשבות הניסתרות.
שלום אורה יקרה
תודה על תגובתך הרגישה
אכן מיכלים פתוחים שהכל זורם מהם כמעט . הבחנה שעונה על אחד מכיווני המחשבה שלי בעבודות אלה
תודה אהוד. מעניינת תגובתך והתייחסותך למים כמה שמציף וחודר לכל מקום אם רק נותנים להם.
אהובים עליי הכחולים וכפות הרגליים במיוחד. כל הסדרה הזו מזכירה לי פיסול יווני עתיק.
תודה ענת
פיסול יווני עתיק כי מה שאנחנו מכירים ממנו הוא שברים וחלקי גוף שנותרו. כנראה . נדמה לי.
מירי
תוכלי להסביר את סימן השאלה?
עבורי אלו אינם מים פשוט כי המים שקופים. יש משהו עצוב בעבודות, כמו נסיון לקרר, להרגיע. כמובן שמדברת אך
ורק על חווית הצפייה שלי.
פתאום חושבת על דיו או יוד, כן, לשם נלקחת.
עבודות נהדרות, מירי, ונראות לי קשורות לעבודות הרגליים והכלים המכילים שיצרת קודם, גם הקן נקשר בעיני לכאן.
הי סמדר
נדמה לי שעניתי ליעל שם למעלה. תגובה שנייה.
תודה על התייחסותך . מה שאת רואה ודאי גם נמצא פה . הווה אומר לא מים , אז סימן השאלה מתאים לא?
מאוד יפות היצירות האלו בכחול, ובאמת מזכירות מים ,מירי
יותר נכון, צמאון פעור למים
צמאון פעור למים . יופי של משפט. תודה חנה
כחול מתאים לי.
מרגיע קצת, בעיקר השתיים האחרונות.
געגוע לטבע, למעיינות.
הי רוניתה
את והמעיינות הסודיים של ירושלים
אמרו לי שיש אנשים של מים…:)
בהחלט מים, במיוחד השני.זו התנועה של המים כשגוף נזרק פנימה
תודה לוסי
מעניין מה שראית
הי מירי,
הם נהדרים. אני מאד אוהבת אותם.
עדנה
מרענן. כמו געגוע.
אכן געגוע למרענן מיכל
עדנה תודה
יפה התקופה הכחולה שלך, מירי. באמת מצמיא.
תודה שירתי
ואיך לא הגבתי לעבודות הללו?
בושה וחרפה להקיא עלי מייד!
עבודות נפלאות!!!
כל כך מירי פליישר אברהם מה שלא יהיה…
איריס צודקת – תערוכה של כפות רגליים.
נשיקות, יוסי
הי יוסי חמוד . סלחתי . מתה להגיע יום אחד לעין הוד שלך 🙂