בננות - בלוגים / כנרת רובינשטיין / "סתימה" סיפור קצר – מחווה לפנלופי של ג'ויס
עוברת אורח
  • כנרת רובינשטיין

    נולדתי בירושלים, ואני עדיין גרה בה ומנהלת אתה מערכת יחסים מורכבת. למדתי כתיבה יוצרת בקמרה אובסקורה ואני כותבת סיפורים קצרים, רשימות ורומנים. משתדלת לשמוח ממעשה הכתיבה ומהפלא שבו - כמילותיה של ויסלבה שימבורקה: "שוכחים שאלה אינם החיים./ כאן, שחור על-גבי לבן , שולטים חוקים אחרים. הרף העין יימשך ככל שארצה, /  ירשה לחלקו לנצחים קטנים מלאי כדורים שעצרו במעופם."  סיפורים שלי התפרסמו באפיריון, עיתון 77 ומאזנים. רומן פרי עטי עתיד לצאת לאור בקרוב.

"סתימה" סיפור קצר – מחווה לפנלופי של ג'ויס

מה היא חושבת שהיא אלו שלומדות באוניברסיטה ויש להן כסף

חושבות שהן המציאו את הגלגל ואני יכולה להתערב על זה שהיא

בחיים לא עשתה טובה לאפחד אפילו לא למשפחה שלה ככה הן קרירות

כאלו בטח גם במיטה עושה טובה שהיא זזה בקושי פותחת את הרגליים

ואת הפה מסתכלת לתקרה ומתפללת שזה ייגמר גם השם שלה מגעיל

טבעון איזה מין שם זה היא עוד עומדת ומחכה שאני יגיד משהו אם

היא הייתה קצת יותר נחמדה אולי הייתי מסדרת לה להיכנס אליו

לכמה דקות אבל לא אהבתי את הפרצוף איכה שלה מגיע לה שתבוא שוב

בשבוע הבא שיהיה לה לקח לכל החיים שתדע איך לדבר אני לא עובדת

בשבילה אני מכירה טיפוסים כאלו בחוג לקרמיקה היו גם 2 מנופחות

עם האף למעלה ועל מה אלוהים על מה בקושי הצליחו להכין כד הכול

התפרק להן בין הידיים ואני בלב התפוצצתי מצחוק מה הוא בא

פתאום מה כבר נגמר התור של משמה עדינה באסה רק שלא יבקש ממני

לקום עכשיו אלוהים רק שלא יבקש ממני להכין קפה לא עכשיו אני

לא יכולה לקום יש לי כאבים בגב תחתון משהו לא נורמאלי לא

מסוגלת לקום אולי אני יעשה את עצמי עושה משהו כן אני ירים את

הטלפון הנה הוא מסתכל מקרוב בוחן אותי מאחורי המשקפיים רואים

שהיה פעם גבר הורס הוא עדיין נראה טוב החלוק הלבן סקסי עליו

הוא מתכוון להגיד לי משהו שלום מדברים מהמרפאת שיניים של ד"ר

ירדן רציתי להזכיר לך שביום שלישי הבא את מוזמנת לביקורת יופי

הנה הוא הולך יש הוא חוזר לקליניקה ניצלתי תודה אלוהים איזה

כיף מצאתי שיטה נהדרת איך לא חשבתי על זה קודם טוב בהתחלה שרק

הגעתי לכאן לא היה לי נעים הייתי ממש טטל'ה ילדה טובה בקושי

דיברתי אפילו לא ירדתי למכולת ממול לקנות לי משהו אבל מאז מה

שקרה ת'אמת לא כל כך איכפת לי אני גם יודעת שכל השנים שהוא

למד באוניברסיטה שוות לתחת הוא לא בנאדם אם הוא לא התבייש ככה

לגעת בתחת של אישה נשואה בלי בושה ממש בלי בושה אז הוא לא

בנאדם ואם הייתי מספרת הכול ליאיר הוא היה מפוצץ אותו במכות

לא היה איכפת לו רופא שיניים לא רופא שיניים הוא היה מפוצץ

אותו במכות רק בגלל הכבוד שלי כמו פעם שרק התחלנו לצאת והיה

חורף קר ירד גשם עם טיפות בגודל של בוטנים זה היה אחרי שהכרנו

שבוע אולי יותר לא שבוע חזרנו מאיזה סרט והתעסקנו קצת בחדר

מדרגות בחושך ואז שהוא כבר התחיל ללכת פתאום בא השכן הרווק

מלמטה זה שכבר מת מהתקף לב איך קראו לו שמעוני מסכן לא היה לו

כלום בחיים ומה הוא אמר לי אה אני רואה שאת לומדת מהר ואיך

יאיר הסתכל עליו במבט כזה רצה לרצוח אותו ואני תפסתי אותו חזק

במעיל שלא יעשה משהו הוא רגיש לעניינים כאלו הוא לא יודע

שאישה זה ככה כל הזמן מקבלת הערות מבטים אפילו מילדים שלא

התחילו להתגלח גם עכשיו הוא היה מכריח אותי להתפטר אז בגלל זה

לא סיפרתי לו כי היום למצוא עבודה עם כל המצב זו בעיה קשה ממש

בעיה קשה מה היא רוצה יו איך שהיא נראית כמו מגבת דהויה מקווה

שאני לא יראה פעם ככה איך שהטבע אכזר היא נראית כאילו הכניסו

אותה למכונת כביסה ל-60 מעלות עם סחיטה חיוך זה בסדר רק אל

תצחקי כי היא ישר תבין עכשיו גם תפסיקי לחייך הא כן את אחרי

הבחורה הצעירה עם הקוקו אין לה קוקו לא משנה זאתי עם האסוף את

יודעת למי אני מתכוונת חיוך כן תמשיכי לחייך שלא יעבור לך

לפני שהיא מתחפפת אין דבר יותר חשוד מחיוך שנגמר לפני הזמן את

זה החמה שלי לימדה אותי יופי היא התחפפה איזה בושם היא שמה על

עצמה אורגנזה מה היא לא יודעת שזה כבר מזמן יצא מהמודה אולי

השם מזכיר לה משהו כל האזור שם מתייבש אחרי שנגמר המחזור איזה

עצוב זה מזל שאמא שלי עדיין מקבלת אומרים שזה עובר בתורשה אז

אולי גם לי יהיה עד גיל מאוחר בסך הכול העבודה פה לא קשה

והכסף לא רע חמש חמש וחצי אני כבר בבית ויש לי עוד כוח לבשל

ולגהץ היא לא גומרת אותי העבודה ובערב יש לי קצת זמן לעצמי

ללכת ברגל לעשות ספורט אם אני לא הולכת כמה ימים רצוף ישר

הגוף שלי מאבד צורה נהייה קבץ' אז למה שאני יעזוב מה אני

הבחורה הראשונה שנוגעים בה קצת לא לא פשוט היום עם כל המודעות

יותר שמים לב אבל גברים תמיד שמים עין על בחורות ככה זה הראש

האמיתי של גבר זה הזין לפעמים הם כמו תינוקות לא יכולים לשלוט

בעצמם אפילו הגברים הכי משכילים והכי פיקחים אין מה לעשות זה

הטבע שלהם אני ניסיתי להסביר את זה לנורית אבל היא לא קלטה

ישר נכנסה לפאניקה אמרה שאני צריכה ללכת למשטרה ולעשות טאררם

היא התחרפנה לגמרי איך אני יכולה לעזוב פה ומי ימצא לי עבודה

חדשה היא בעצמה בקושי מסתדרת ואם אבא שלה לא היה קבלן ומזרים

לה לחשבון לא היה לה עכשיו שקל שקל על הנשמה ממתי שזה קרה

החלטתי לא ללבוש בגדים יותר מדי חושפניים יפים כן בפרוש כן

אבל לא ללכת עם מחשוף ולא עם חצאיות קצרות לא צריך לנקר את

העיניים ובאמת חוץ ממה שקרה הוא לא ניסה שוב מעניין מה אשתו

הגינג'ית הייתה חושבת על זה היא לא הייתה מאמינה בחיים כל פעם

שהיא באה לפה עם החיוך הטיפשי שלה נבוכה אפילו מהפיליפינית

שכל הזמן מרימה לה את הילדים על הידיים לא יודעת מה הוא מוצא

בה כזו חיוורת ורזה בלי טיפת חן אימא הייתה אומרת עליה פרצוף

של מאיית והוא מסכן בטח פוחד לזיין אותה חזק שלא תמות לו

באמצע הפלאפון על רטט אף אחד לא התקשר עד עכשיו מה השעה הזמן

לא עובר יש לנו היום בערב איזה אירוע מה יאיר אמר חתונה או בר

מצווה של מישהו מהעבודה אני כבר לא זוכרת יו איך לא מתאים לי

ללכת אולי אני אשחק אותה חולה נגיד לו שכואבת לי הבטן שאני לא

יכולה לזוז אין לי כוח וגם השיער שלי נראה זוועה לא הייתי

במספרה יותר מחודש אני חייבת לעשות צבע הוא נראה כמו קש וגם

שנוגעים בו הוא יבש כזה אני יתקשר לאימא היא מכירה את יוסי

אולי הוא יסדר לי תור היום אחרי הצהריים רגע אבל הוצאתי בשר

אדום מהפריזר לא נורא לא ייקרה לו כלום כמה זמן זה כבר ייקח

אני בכל זאת ילך איתו לא נעים לא בריא לשלוח גבר לבד לאירועים

מה זאתי באה עכשיו היא לא רואה שאני עסוקה שאני הרמתי את

הטלפון איזו חוצפה יש לאנשים מה הד"ר אמר בשבוע הבא טוב בואי

נראה מה היא עומדת לי מול הפרצוף תכף אני יביא לה את היומן

שתבדוק בעצמה ביום רביעי הבא בשתיים עשרה נוח לך יופי מצוין

מותק אני אומרת מותק וכל ההבעה משתנה להן פתאום הן מתרככות

כבר לא כל כך רציניות מחמיא להן שאני קוראת להן מותק לפעמים

אני גם אומרת ממי או חמודה מה שיוצא לי וזה תמיד עובד הן

מתרגשות מסמיקות אומרות תודה מרוצות מה עם אימא לא זמינה איזה

מעצבנת אני לא מבינה בשביל מה יש לה פלאפון היא בקושי יודעת

איך להסתדר עם הלחצנים ואף פעם אי אפשר להשיג אותה אהלן אימא

מה נשמע תחזרי אליי אני גומרת לעבוד ב-4 אז מי נשאר השמנה עם

הסתימה יצאה ונשאר רק הקירח הוא צריך לעשות צילום יופי עובד

מהר היום הדוקטור אז הקירח ואחר כך אני יכולה להתחפף רק שלא

יבקש ממני להכין לו קבלות או משהו עקרונית אני צריכה להישאר

עד הסוף אבל אם הוא צריך לנסוע לבית חולים אז אני יחתוך לפני

כן הוא לא שם לב לא מרגיש גם ככה ייקח לי איזה שעה להגיע

הביתה קו 14 עושה סיבוב בכל העיר מזל שלפחות נסיעות חינם יש

לי איך יאיר לא משתגע כל הזמן להיות מאחורי ההגה איך הוא לא

משתגע עם התנועה שיש בירושלים הוא אומר שזה מרגיע אותו אז אני

לא מתווכחת מי אני שאגיד משהו למרות שאני לא מבינה אני הייתי

משתגעת לפעמים שמוצאים חפץ חשוד האוטובוס עומד שעה בקינג

ג'ורג איך הוא היה מקסים ביום שישי שהוא נכנס לי לגוף חשבתי

שאני משתגעת הוא מילא לי את כל המקום שם רציתי שהוא יישאר כל

הזמן גם בלי לזוז בחיי אפילו לא היה איכפת לי למות ככה אני

נשבעת אני לא מבינה איך יש נשים שלא גומרות זה כל הכיף אני

בכלל לא סובלת את כל המשחקים לפני כן אני גם לא סובלת למצוץ

כל פעם שאני מוצצת בא לי להקיא ואם אני אוכלת לפני כן אז בכלל

אין על מה לדבר והוא דווקא מת על זה דוחף את הזין שלו עמוק

לגרון ויוצאות לי דמעות בעיניים והעדשות שורפות אני משתדלת

להראות סקסית ולתת לו הרגשה טובה אבל בא לי לדחוף את הראש

לאסלה מה הוא רוצה עכשיו ד"ר ירדן מסתכל עליי כאילו הוא יודע

מה עובר לי בראש קראתי באיזה ספר לא זוכרת את השם שלו נורית

הלוותה לי אני באמת צריכה להחזיר לה אותו לא נעים שם היה כתוב

שיש אנשים עם אינטואיציות חזקות אנשים שמחוברים לאנרגיות

ויכולים לנחש את המחשבות של אחרים מעניין אם זה אמיתי מעניין

גם איזה גודל יש לו אומרים שלגברים גדולים יש קטן והוא די

גבוה הירדן הזה אבל לא בטוח הקטע עם הגובה אומרים שזה בגודל

של כף יד פתוחה וזה דווקא נשמע יותר הגיוני עכשיו כשהוא מוריד

את הכפפות אפשר לראות את הידיים שלו מה הוא רוצה למה הוא

מתקרב אליי ככה ישר אני מתחילה להזיע שמתי דאודורנט היום כן

שמתי אבל אחרי שעתיים גם ההשפעה שלהם עוברת כל מה שמבטיחים

בפרסומות הכול שקר דקה אחת בחוץ וכולי מים מה אנחנו לבד הזקן

הסתלק אפילו לא שמתי לב הוא לא היה צריך לקבוע תור לא בסדר

הייתי צריכה לקרוא לו כמו שד"ר ירדן אומר גם אם הם לא צריכים

שום דבר אז שאני אקבע להם תור והם כבר ייזכרו במשהו אפחד לא

צריך להגיע הא עכשיו כבר עשרל'ה לארבע אפחד לא מוזמן בשעה

כזאתי למה הוא מסתכל עליי ככה רק שלא ינגע בי עכשיו אני לא

בנויה לזה אין לי עצבים מה זה המבט הזה מה אני לובשת סתם

מכנסיים שחורות שקניתי באריסטו שמט בשנה שעברה אפילו לא

צמודות וחולצה מעפנה מה הוא מוצא בי בחיי שאני לא יודעת יש

עוד אלף בחורות כמוני אני יודעת שאני לא יפה רק מטופחת יש

כאלו אחרי החתונה ישר מאבדות צורה ואחרי ילד אחד בכלל אין על

מה לדבר מה הוא צריך דווקא אותי שחור בטח ד"ר ירדן כן אני

זוכרת בלי סוכר וכפית גדושה חיוך מנומס לא יותר מזה שלא יהיו

לו מחשבות ותקומי תקומי מהר שהוא לא יספיק תתחמקי תהיי חכמה

הנה עוד שנייה תנשמי עמוק שלא ירגיש שאת רועדת אבל מה פתאום

מה הוא עושה מין חום כזה בתחת היד שלו מזיעה או שהתחת שלי

מזיע מרוב פחד והיד השנייה בציצי יופי עכשיו הפטמה מתקשה שלא

יחשוב שאני נהנית זה רק מהצמרמורת של הפחד טוב הוא בטח יודע

את זה בתור רופא מה עם אימא למה היא לא חוזרת אליי שהטלפון

יצלצל אלוהים כל הזמן מתקשרים לפה למה עכשיו שקט כזה הוא לוחש

משהו לאוזן אני סקסית תתפלאי תחייכי חיוך לא סקסי דווקא יש לו

ריח טוב למה אני נרטבת טוב זו לא בעיה אני נרטבת בקלות אבל

איך הוא לא מתבייש לבנאדם הזה אין בושה לא ד"ר ירדן לא

אנ'לרוצה אמרתי לך שאני אישה נשואה כן שנה וחצי ביולי שנה

שעברה ברוך השם כן טוב לי כן הוא עושה לי טוב במיטה כן גם

הזין הזין שלו לא יודעת נורמאלי תעזוב אותי אני מבקשת תעזוב

אותי זה לא נעים לי ככה וגם בעלי יכעס מאוד מה שאלת איך הזין

של בעלי אני לא יודעת וזה לא נעים לי תעזוב אותי בבקשה דוקטור

בעלי יכעס מאוד

2 תגובות

  1. שמעון מרמלשטיין

    נראית אז אחרת.

    הקטע הכי מפתיע ברומן יוליסס הוא לא המונולוג של פנלופי, אלא הרגע בו מר בלום (הידוע בשמו אודיסיאוס או יוליסס) מחליט לקנות אדמות ליד הכנרת, כי זאת השקעה מצוינת. כשקראתי את הקטע הזה, פתחתי את הפה והספר נפל לי מהיד על כף הרגל וכמעט גרם לי קרע בגיד , כמו שקרה לשוער איקר קסיאס, השוער של ריאל מדריד ונבחרת ספרד, כשבקבוק אפטר שייב נפל לו על הרגל וקרע לו את הגיד. יום לפני תחילת המשחקים מה שגרם בדיעבד לנבחרת ספרד להפסיד במונדיאל (או אולי לזכות. אני כבר לא בטוח אם זה קרה אז, או 4 שנים אחרי)

    מחווה נדמה לי שעושים לסופר ולא לדמות. אבל אני לא כל כך בטוח. כי הספר הכי כבד ביקום נפל לי על הרגל.
    ובכל זאת פנלופי לא הולכת ברגל. במיוחד אם היא שוכבת.

    • כנרת רובינשטיין

      שלום שמעון,

      תודה על תגובתך. לטעמי מחווה אפשר לעשות לדמות, לספר ולכל דבר המעורר בך השראה. זהו החופש היצירתי והאמנותי.

      ותזהר עם הרגליים!

      כנרת

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לכנרת רובינשטיין