אחוז בקולמוס
  • צדוק עלון

    נולדתי בירושלים ב – 1954 לאסתר וחביב עלון. אני נשוי לרונית ואב לרות, אֵסי ושירה.

התמדה ביישות

את השיר הזה קראתי לפני מספר שבועות במסגרת ה"היידפארק" של "פסטיבל שער". בסוף הערב ניגשה אליי בחורה צעירה כשמתלווה אליה כלב צעיר שעל גבו שלט גדול שמבהיר שהוא נועד להיות כלב נחייה. הבחורה, שכנראה הייתה המאמנת, אמרה לי בערך כך, אני רוצה לספר לך משהו. הכלב היה רגוע כל העת, אך מרגע שאתה עלית לקרוא את השיר הוא נזדקף והתנועע. ...

קרא עוד »

אתמול

אף שמספר המתפללים התמעט, אור הנגוהות של בית הכנסת בילדותי ממשיך לבקוע ולהאיר את סדרי בראשית. תודה ליחזקאל נפשי, העורך הספרותי, מעריב. חג אורים שמח, צדוק

קרא עוד »

לכבוד האור בפנים של האימהות שלנו המאיר את אור הנרות

בחמש השנים שעברו הוספתי שורה, פעם לכבוד החנוכייה, פעם לכבוד אורהּ, פעם לכבוד הַשַּׁמָּשׁ, פעם לכבוד הברכה ופעם לכבוד הנרות: http://blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=18687&blogID=309 http://blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=22282&blogID=309 http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=24894&blogID=309 http://blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=27315&blogID=309 http://blogs.bananot.co.il/309/?p=200 גם השנה אני מתפתה להוסיף שורה – לכבוד האור בפנים של האימהות שלנו המאיר את אור הנרות: אִשָּׁה בִּצְעִיפָהּ מַבִּיטָה בַּנֵּרוֹת הַדּוֹלְקִים כִּבְיוֹצְאֵי חֲלָצֶיהָ הוֹד הַקִּיּוּם עַל מַחְלְפוֹתָיו נִתְקַפֵּל לְתוֹךְ אוֹר פָּנֶיהָ == חג חנוכה ...

קרא עוד »

אני מתגעגע לכלבתי; היא לא חרצה לשונה

אני מתגעגע לכלבתי. היה לה משהו טוב להגיד לי בימים אלה. אם הייתי מטייל איתה בימים האחרונים, היא הייתה נושאת עיניה אליי ואומרת לי בשקט (תמיד דיברה איתי בשקט), תראה את האנשים חדורי השנאה, אם הם היו אוהבים בעלי חיים היו מגלים שיש בליבם אהבה, ואז זו הייתה דוחקת את השנאה. כמה נואלת היא השנאה. כן, כלבתי מכירה את המילה ...

קרא עוד »

על "בסוף כל השירים באים אל האוזן למות" של פיני רבנו (הקיבוץ המאוחד, 2014)

אֶפְשָׁר לַעֲמֹד בְּפָנַי, / וּלְדַבֵּר אִתִּי שִׂיחַת חֻלִּין / עַל מַרְכִּיבַי הַשְּׁמֵימִיִּים וְהָאַרְצִיִּים על "בסוף כל השירים באים אל האוזן למות" של פיני רבנו, הקיבוץ המאוחד, 2014 כאשר קראתי את ספרו השלישי של רבנו התחושה הראשונית שפקדה אותי הייתה שמרבית השירים הִנם סוג של קינה. הקינה, על פי רוב, מטבעה היא ביטוי לצער על אבדן. במהלך הקריאה ניסיתי לבאר לעצמי ...

קרא עוד »

על השיר "שבת" של אסתר ח"ג ויתקון

לגשת אל "הנפלא מגשת" בזרועות פתוחות – אהבת המימוש, אהבת הבריות ואהבת הבריאה השיר "שבת" של אסתר ויתקון לקוח מספרה האחרון "הנפלא מגשת" (הוצאת חג"א, 2015). זהו ספר שירה רביעי ליוצרת פורייה שהיא גם ציירת וגם מרצה לספרות. שבּת / אסתר ויתקון הָיוּ כַּפּוֹת יְדֵי אִמִּי מְלַהֲטְטוֹת בַּבָּצֵק בְּחֶמְדָּה שֶׁל כֹּהֶנֶת גְּדוֹלָה הַמְּטִיבָה אֶת נֵרוֹת הַתָּמִיד בַּמִּקְדָּשׁ לְהָאִירָם בְּזִיו עֶלְיוֹן ...

קרא עוד »

אותו הלב

המילה "מתום" היא קצת מבלבלת.אני חושב שכאשר רואים אותה כדאי להחליף אותה בעיני רוחנו במילה שיכולה להיות נרדפת לה והיא המילה "שלם". העדפתי להשתמש במילה "מתום" בגלל תום הלב הגלום בה. מכל מקום, אני מקווה שלב כולנו יהיה לב מתום.

קרא עוד »

נקבים נקבים חלולים חלולים

נקבים נקבים חלולים חלולים כְּשֶׁלָּמַדְתִּי עַל אוֹדוֹת קִיּוּמָהּ שֶׁל הַקְּבוּצָה הָרֵיקָה הַמּוֹרֶה הַמּוּזָר בְּכוֹבַע הַקַּסְקֶט מֵהָאוּנִיבֶרְסִיטָה בְּגִבְעַת רָם נָתַן דֻּגְמָה שֶׁל שַׂק רֵיק הַמָּשׁוּל לַמִּסְפָּר אֶפֶס – הוּא הַקְּבוּצָה הָרֵיקָה וְאִם יָכִיל בְּתוֹכוֹ עוֹד שַׂק רֵיק אֶחָד יִמָּשֵׁל לַמִּסְפָּר אַחַת וְכָךְ הָלְאָה עַד שֶׁנּוֹצָרִים הַמִּסְפָּרִים מֵאֹסֶף שֶׁל שַׂקִּים רֵיקִים הַמּוּכָלִים זֶה בְּתוֹךְ זֶה כְּמוֹ שֶׁהַקַּו הַחַד-מְמַדִּי נוֹצָר מִמַּבּוּל שֶׁל נְקֻדּוֹת ...

קרא עוד »

תשמעו סיפור על שמי

שמי הוא צדוק. שמי, שהוריי העניקו לי, הוא מושא למחשבות והרהורים, אלא שאני רוצה לספר משהו אחר – על שיבוש שמי ע"י אנשים. אני רגיל שמשבשים את שמי. יש הקוראים לי ציון; ויש – שמשון, עמוס, שלום, בצלאל ומה לא. בצעירותי השתתפתי בעשרות סמינרים, ימי עיון וכדומה. ותמיד המנחה היה מתבלבל בשמי. פעם אחת, נגרמה לי שמחה שכן המנחה גילה ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לצדוק עלון