תשמעו סיפור על הצטלבות
הלכתי ברחוב יפו בירושלים. הימים היו ימי סוכות. הסתיו שלח רוחות מוקדמות קרירות כדי להכין אותנו לקראת בואו של החורף. העננים בשמים היו מצטברים והולכים ומתעבים עד כי דימיתי שהם הופכים כיפה שאחבוש על ראשי, וכך הייתי מהרהר ופניי לכיוון הצטלבות הרחובות יפו – קינג ג'ורג'.
חנויות הרחוב יפות ושמחתי על דמותי שהייתה משתקפת באחדות מהן – מחשב הייתי את היחס בין מציאותי שברחוב ובין מציאות דמותי המשתקפת, ומידי פעם משווה הייתי את השתקפות הליכתם של ההולכים ושבים סביבי עם הליכתם שבמציאות.
העובדים והשבים פנויים לעיסוקיהם – זה עוקפני מימין וההוא בשמאל; אישה עם עגלת ילדים חולפת על פניי; ושם בפינה יושב לו בשלווה ובהכנעה כלב ואדוניו מדבר בלהט רב נפנוף ידיים עם איש לבוש כובע; והנה אישה עם כובע שהתיתורה שלו כה רחבה עד כי חששתי כי עוד רגע והיא מטילה צל על הרהוריי.
רחובות ירושלים יפים הם ומייד עולה במחשבתי אותה ירושלים של מעלה שמעלות רבות לה וביקשתי להשוות בין ירושלים של מעלה לבין ירושלים של מטה. מכיוון שכבר הייתי מתקרב אל הצטלבות הרחובות תהיתי איזה הצטלבויות יש לרחובותיה של ירושלים שם למעלה.
הייתי אוחז את הטלפון הנייד בידי והנה הוא מצלצל; בחור רווק הייתי באותם ימים בהם לא היו עדיין טלפונים ניידים וליבי היה הולך אחר נערה שמצחה רחב ופניה בהירות. והנה הטלפון מצלצל ועל הצג מופיע שמה של אשתי. אני עונה בשמחה ואנו משוחחים על יופיה של סוכתנו ועל מזג האוויר ההולך ומתחלף. אני משוחח עם אשתי ובליבי אני חושב כמה יפה אותה סוכת שלום שבירושלים של מעלה ואנו בנינו לנו בביתנו סוכה – יבואו בה דרי עולם.
אנו משוחחים והנה הצטלבות הרחובות קרובה וחישבתי שהיא קרובה לליבי. העננים שבשמים נעים כך וכך וכבר הינם מתהווים לכיפה שתחבוש את ראשי.
בתוך כך דומה היה לי ששומע אני את אשתי הן בטלפון הנייד והן במציאות. "היכן את?" שואל אני. "אני בהצטלבות הרחובות יפו – קינג ג'ורג'," אומרת היא. גם אני כאן אני עונה בהשתאות, "ובאמת דומה שאני שומע אותך במציאות."
והנה אני בא מרחוב יפו ואשתי באה מרחוב קינג ג'ורג' ואנו נפגשים באהבה בהצטלבות הרחובות שבין ירושלים של מטה ובין ירושלים של מעלה.
חג סוכות שמח — צדוק
סיפור נפלא ומרגש
אוולין יקרה, תודה רבה! צדוק