אחוז בקולמוס כותב
מכונת כתיבה
חיפשתי איזה רשימה שכנראה בשעתו הנחתי במקום שאז סברתי שלעולם לא אוכל לשכוח.
לפתע מבטי נפל על מכונת הכתיבה הישנה שלי. שקטה ודוממת בפינתה.
נתפתיתי ללטף אותה; שקטה ומזומנה ויש בה רק פונט אחד, פשוט ולא מאיים.
מצאתי את הרשימה.
אני מביט ברשימה וגעגוע גדול לכתב ידי תוקף אותי.
ולרגע אני מדמה כי כתב ידי בוקע ממקשיה של מכונת הכתיבה.
מכונת הכתיבה הישנה שיש בה פונט אחד לא מאיים -זן שנכחד
עתה יש מקלדת רבת פונטים המנפיקה אלפי כותרים לחודש
אני מבינה את הגעגועים שלך צדוק געגועים לתום שאבד
ימים שבהם היה הפונט פונט
חנה הי,
הלוואי שיכול הייתי את תגובתי זו לשלוח לך בכתב ידי…
יפה כתבת.
ד"ש — צדוק
היי צדוק ,אתה כותב מתוך גרוני .גם אני עדיין מתרפקת על הישן הפשוט הזורם ישירות מן האדם, כמו למשל כתב יד, ולא דרך מתווכים
עפרה
עפרה הי,
איך אומרים? זר לא יבין זאת…
(אני נלחם ע"מ לא לאבד את הקשר המיסטי-משהו עם כתב ידי).
תודה על דברייך — צדוק
אין לך מושג עד כמה אני מבינה ללבך
עפרה
געגועים לכתב יד
יפה צדוק
כמי שנפל ישר למקלדת ידעתי את כתב ידי מלבד בית הספר
רק ככותב דוחות ופרוטוקולים
ואולי זו הסיבה שאיני מתגעגע
הייתי נחשב לכותב פרוטוקולים מבוקש
הייתי כותב מהר ויכולתי לכתוב ציטוטי שיח מדויקים בישיבות
היום אני מוותר על כול זה לטובת מקלדת השירה
אני מקווה שהפעם התגובה תקלט
דוד הי,
ואני — אם אני כותב פרוטוקולים בכתב ידי אני מחשיב את העניין כאילו כתבתי שירה…
תודה ושמקלדת השירה שלך לא תדע מנוח — צדוק