שחרחורת סופרת ומשוררת
לא סובל סינים. למה לא? תענה לי אתה למה כן. תענה לי אתה איך אפשר לסבול בני אדם שאוכלים חתולים לארוחת בוקר, חזירים לצהריים ואטריות לבוקר צהריים וערב? מסכנים החתולים. מילא חזירים. חזירים הם חזירים. ואיטריות אין להם רגשות. אבל חתולים? איך אפשר לאכול חתולים? דוחים הסינים האלה. דוחים. אתה לא יכול להגיד לי שלא. הייתי מעיף את כולם. תאמין לי. אם הייתי יכול הייתי מתנדב למשטרת ההגירה. עושים מלאכת קודש אלה. הייתי עוזר להם לסלק מפה את כל הסינים ואת כל המלוכסנים האחרים, שבינינו, נראים קופי אחד של השני והם עצמם אפילו לא יודעים להגיד מי זה מי וסומכים על זה שגם בשבילנו הם כולם נראים אותו דבר, שתי טיפות אורז, וכולם כולל כולם בלי יוצא מן הכלל אוכלים חתולים ונחשים ותמנונים ומה לא. אבל זה לא ממש פרקטי. למה משטרת ההגירה עובדת בעיקר בלילה, ואני בלילה חייב להיות במועדון, אחרת החארות יעשו אצלי קרקס. למה אלה מגיל אפס לומדים לקפל את הברך ולהדביק אותה לגב, או לאכול עם האצבעות של הרגליים את מה שיוצא להם מהתחת ועוד עם המקלות שלהם שאני עם הידיים לא מצליח להחזיק כמו שצריך. בחיי. אלה מגיל קטן מלמדים אותם לעשות תעלולים, הם מומחים בתעלולים הבני זונות הצהובים. רק אתמול אחד מהם תקע את המוח של הטריקי סָבַן מאחורי הגב של הדילר, ויצא עם מאה שבעים שקל, ככה. ביד. ישר באתי אליו, ושאלתי אותו מה נהיה, וזה התחיל לגמגם לי באנגלית. אתה מבין? פתאום המסכן לא יודע עברית. כשהם רוצים משהו הם מוצאים לך מילים של בית מרקחת. אני אומר לך. לפני כמה ימים חיפשתי בסופר קצף גילוח ואיזה מלוכסנת שבדיוק עמדה שם אמרה לי, תחפש בקוסמטיקה, יעני, קוסמטיקה הם יודעים להגיד, אבל להסביר איך הוא דפק את המוח של הטריקי סבן הוא לא יודע, ככה זה. כשאין להם מה להגיד אז ישר הם מתחילים לגמגם באנגלית, מצא לו על מי לעבוד הצהוב, חושב עשו אותי אתמול, ומה, אלה באים בחבורות, כמו פינגווינים, רק ראו אותי מדבר עם חבר שלהם, ישר באו עוד איזה כמה מלוכסנים ועוד כושי סמבו אחד שאיכשהו התחבר אליהם למרות שאלה, הסינים האלה, הם הגזענים הכי גדולים, יראו כושי, בחיים לא ידברו איתו, כאילו עדיף לאכול חתולים מלהיות כושי. בחיי שהייתי מעדיף להיות כושי מאשר לאכול חתולים, אבל בקיצור, אחד החברים שלו, יעני האמיץ, אומר לי, אדון, אם אתה ככה, אנחנו כולנו לא נבוא לכאן יותר, ככה הוא אומר לי הבן זונה הסיני בעברית של קוסמטיקה, פתאום כל מילה יושבת להם בול, אז אני, אין אצלי חוכמות, לקחתי את המאה שבעים שקל מהבן זונה שעוד עשה לחברים שלו עם העיניים פרצוף של מסכן, ואמרתי לקראטה קיד האמיץ שיבוא איתי אל החדר מאחורה, שהשכרתי לאינה, אבל הזונה הייתה באמצע עם מישהו, אז משכתי אותו למטבח של הרומנים, בדירה ליד, ומזל שהם כולם בדיוק ראו את המשחק של ברצלונה בטלוויזיה שהדודות מהאגודה לזכויות הכוסאממו הביאו להם בדצמבר, ושאלתי אותו דוגרי, מה אתה רוצה? אה? תגיד לי מה אתה רוצה? אז הבן זונה עוד מעיז לענות לי, את הכסף, הוא אומר לי. חבר שלי הרוויח אותו ואתה לא יכול לקחת אותו ממנו, והתחיל להתפוצץ עלי, אתה ואתה ואתה, אז לקחתי את הסכין שלמזלי הייתה שם ועשיתי לו כמה דיקורים. דיקור סיני, יעני. ח…ח…ח… לא. ברצינות. ברצינות. זה היה להגנה עצמית נשבע לך. אם לא הסכין, היית בא לנחם את אמשלי בשבעה. והיא, מסכנה. רק קמה מהשבעה על אחשלי לפני חודש.