שיחות כותבת

בִּימֵי חֹרֶף כְּשְׁהַצִּפּוֹרִים עָפוֹת נָמוּךְ מִתְחַשֵּׁק לִי לִתְפֹּס אַחַת לְלַטֵּף לִמְחֹץ לְהַשְׁלִיךְ וּלְהַמְשִׁיךְ כְּמוֹ שֶׁהָיִיתִי עוֹשָׂה לַלֵּב הַכּוֹאֵב אִם הָיָה מֵעֵז לְהַרְאוֹת אֶת פָּנָיו וּמִתְיַשֵּׁב לִי עַל הַכָּתֵף

בִּתְעוּדָה יְשָׁנָה בִּמְגֵרָה טְחוּבָה כָּתוּב שֶׁהָיִיתִי אָלֶף בְּחֶשְׁבּוֹן אָלֶף בְּהַנְדָּסָה אָלֶף בְּתוֹרָה בֵּית בְּחִנּוּךְ גּוּפָנִי. שֶׁהָיִיתִי שְׁקֵטָה, עוֹזֶרֶת, נְעִימָה. שֶׁהָיוּ לִי נִימוּסִים וַהֲלִיכוֹת. אֵשֶׁת מַטָּלוֹת. שֶׁהָיִיתִי פְּעִילָה. יָדַעְתִּי מֵאַיִן אֲנִי בָּאָה וּלְאָן אֲנִי הוֹלֶכֶת. אוֹרְיֶנְטַצְיָה מְלֵאָה. וְרֶמֶז לִבְקִיאוּת מַזְהִירָה. מֵאָז בְּשוּמָקוֹם לֹא כָּתוּב מַה קָרָה